סיפורם המרתק של ארבעת החבר'ה הישראלים ש"עשו את זה" כבר לפני קרוב לשני עשורים, הציתו את דמיונם של צעירים רבים והתוו את הדרך לכל היזמים שבאו בעקבותיהם. אומת הסטארט-אפ ותרבות האקזיט
ליאור נגה 29.07.2017
צילומים: Arkady Mazor, Gil C | שאטרסטוק קראו לה 'מיראביליס' אבל מי הכיר אותה בשמה, כולם קראו לה ICQ והיא הייתה האימא של כל תוכנות המסרים המיידיים בעולם.
השבוע, כאשר ב'נוירודרם' חגגו את האקזיט ב-1.1 מיליארד דולר, נזכרנו בחברה הישראלית ההיא שנעלמה אל תהום הנשייה אי שם בשלהי העשור הקודם.
למה? משום שהיא הייתה הראשונה ש"עשתה את זה" בגדול וסימנה את הדרך לכל הסטראט-אפים שבאו אחריה. לפני הסיפור שלה, כמה מילים על נוירודרם. מים-שקטים-חודרים-עמוק. זהו. סיימנו את המילים שיש לנו לומר על החברה הצנועה הזו שהסתתרה ברחובות עד שהפכה לשם נרדף לחדשנות ישראלית ולתקוותם של המוני חולים במחלות נוירולוגיות. במיוחד לחולי פרקינסון.
נוירודרם אפילו לא נסחרת בישראל. כמה מכם שמעו עליה לאורך השנים שהיא קיימת. יהיו מי שיגידו שישראל מגדלת חברות ולא נהנית מהפירות משום שהם נמכרות לחו"ל וממשיכות לייצר רווחים למי שרכש אותן. אבל יהיו גם מי שיראו בכך ברכה גדולה. ודווקא המקרה של מיראביליס יוכיח.
והנה הסיפור, בקצרה. לו הייתה עמנו היום הייתה מיראביליס חוגגת השנה 21 סתווים להיווסדה. היא נולדה בנובמבר 1996. הרבה לפני שמישהו דמיין את הרשתות החברתיות. הרבה לפני שמישהו חשב שאירוע חדשותי אזוטרי בגבול טנזניה יכול להגיע בתוך פחות מעשרים שניות לכל העולם.
ארבעה ישראלים, צעירים וחרוצים: אריק ורדי, יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר ואמנון עמיר בנו בתוך חודש תוכנה פשוטה ורזה שנועדה לאפשר קשר מיידי בין אנשים בני גילים. אביו של הראשון, הוא גורו ההייטק הישראלי יוסי ורדי, והוא זה שסייע בידם להשיג משקיעים כדי שניתן יהיה להרחיב את הפיתוח ובעיקר, כדי שניתן יהיה לשווק את התוכנה הלאה.
למעשה, עוד טרם הגיעה התוכנה שקיבלה את השם ICQ (I Seek You) לעולם, כבר היו לא מעט אנשים שהשתמשו בטכנולוגיה בסיסית להתקשרות מיידית באמצעות הרשת. תוכנות מיושנות של MIRC נפוצו בקרב מכורי הרשת עוד בימים בהן שלטה בכיפה מערכת ההפעלה DOS.
התוכנה שפיתחו הארבעה העניקה ממשק טוב יותר למרות שעל מנת לשלוח הודעות מידיות היה צורך להיכנס לשרת שלה ולהגדיר פורטים בשתי ידיים. אבל… עבור משתמשי התוכנות המיושנות הייתה זו בשורה. שנה לאחר מכן השתנתה התמונה לחלוטין. יחד עם התקדמות הטכנולוגיה של מערכות ההפעלה, ובראשן גרסאות הווינדוס 3.1 ו-95, באה לעולם טכנולוגיה חדשה וקלה שנתנה למשתמשים אפשרות להתכתב מידיית עם חברים.
מהר מאוד, בתוך חודשים ספורים מנו משתמשי התוכנה מיליונים. מידי חודש הצטרפו יותר ממיליון איש. באחוזים מדובר באחוז חדירה מרשים במיוחד לנוכח העובדה שכל משתמשי האינטרנט של אותן שנים לא עלו על 150 מיליון איש.
למי ששכח נזכיר כי חיבור און-ליין 24 שעות ביממה לא היה חזון נפרץ. מי שהשתמש ברשת נאלץ ל"חייג" על מנת להתחבר וכל דקה עלתה הון. ואז זה קרה, שנתיים לאחר הקמת הסטארט-אפ, נרכשה מיראביליס הישראלית על ידי ענקית התקשורת של אז AOL. זו שהחלה את דרכה כספקית אינטרנט, הסכימה לשלם עבור החברה הישראלית הקטנה סכום עתק באותם ימים.
הסכום שהפך מאוחר יותר ליעד עבור כל אותם צעירים ישראלים שהמציאו עוד ועוד מוצרים טכנולוגיים עמד על 407 מיליון דולר. עבור בני הדור הנוכחי מדובר בפרוטות במיוחד לנוכח המחירים ששולמו עבור חברות ישראליות כמו מובילאיי (15 מיליארד), ווייז (מיליארד), מרקורי וכרומטטיס (4.5 מיליארד כל אחת) ורבות אחרות.
אבל, ההבדל הגדול הוא בבגרות. ICQ הייתה ילדה אל מול החברות הישראליות שנמכרו בשנים האחרונות. היא רק החלה את דרכה וכבר שולם עבורה סכום אסטרונומי עוד לפני שמישהו ידע להגות את המילה אקזיט. התוכנה המשיכה להתפתח וגרסאות חדשות שלה הביאו עוד ועוד משתמשים יחד עם הגידול הדרמטי במספר הגולשים במרשתת.
היא התקיימה במשך תריסר שנים נוספות וגוועה, כאמור, בסוף העשור הקודם למניינם לאחר שנמכרה לחברה רוסית כאשר AOL נואשה מהמאבקים הבלתי פוסקים בתוכנות מתחרות. כזו אגב הייתה גם תוכנת המסנג'ר של מיקרוסופט שגרסאותיה המתקדמות כבר היו מובנות בתוך מערכת ההפעלה.
היום תתקשו למצוא משתמשים ICQ בעולם המערבי. היא עדיין קיימת ונמצאת בשימוש בעיקר במדינות דוברות רוסית וגם שם היא מתקשה לשרוד לאחר שוואטסאפ, טלגרם ואחרות השתלטו על שוק המסרים המיידיים ובמיוחד לנוכח התפוצה הרחבה של הרשתות החברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר לינקדאין ואחרות.
