מזג האוויר מקצין • כמה זה עולה לנו והאם זה באשמתנו?

צילומים: Brian A Jackson, James Ward Ewing | שאטרסטוק. תומר נויברג | פלאש 90

בכל שנה כשהקיץ נגמר ורוחות הסתיו מתחילות לנשב, רבים מאיתנו מחכים לגשמים שיבואו וינקו קצת את האוויר. כולנו? לא מדויק. דווקא אלה שאמורים לחכות בכיליון עיניים למי הגשמים, מוצאים את עצמם בשנים האחרונות חוששים מפני הבאות. או שמא יש לומר "הסערות הבאות".

תקופת הסתיו עוברת על החקלאים ברגשות מעורבים. כמו כולם הם מייחלים לגשם. אבל עבור רבים מהם עלולים ההצפות והסערות להפוך לנזקים במיליוני שקלים. אי אפשר לומר שהרשויות עושות הכל על מנת למנוע את נזקי הטבע שהולכים והופכים לנורמה גם בארצנו הקדושה, אבל ישנן רשויות שמנסות לפחות להיערך גם לאירועים קיצוניים שהפכו כאמור לנורמה.

המאמצים, כך מתברר, לא מועילים. ובשנים האחרונות, כמעט מידי שנה אנו עדים לנזקים כאלה ואחרים שפוגעים בהתיישבות החקלאית וגם בזו העירונית. אם תשאלו את הירוקים, הם יגידו לכם שאתם אשמים. הלבשתם את האדמה מגדרה ועד חדרה בשכבת בניינים ואספלט. תשלמו את המחיר.

כבר כמה שנים ברציפות שממשלות ישראל מקימות ועדה אחר ועדה במטרה לתת מענה לנזקי הטבע. ועדות הולכות ובאות והסערות וההצפות רק הולכות ומתרבות. כמו בעוד הרבה נושאים בישראל, חקיקה של ממש אין בנושא. תקנות, הוראות שעה וכל היתר יש למכביר. פתרונות שלאחר מעשה במקום בו הייתה אמורה להיות היערכות ממשלתית.

החקלאים עוד איכשהו מסודרים. יש אפילו תקציב מיוחד שאמור לסייע להם (רק אם המדינה מכריזה על אסון טבע…), אבל אנשים מן השורה שביתם הוצף, שרכבם נהרס בסערה, יכולים לטפס על הקירות. אלא אם כן רכשו ביטוח מקיף שמשלם גם על נזקי טבע.

אם כבר ביטוח, גם החקלאים אמורים לרכוש ביטוח. יש אפילו קרן נזקי טבע שנועדה לעזור לחקלאים במקרה של נזקי הצפות וסופות. אבל, איזה קטע, הקרן הזו משלמת לחקלאי רק במקרה שהשטח שניזוק היה באמצע תהליך חקלאי. במילים אחרות, אם יש תוצרת חקלאית בשטח, יפוצה החקלאי. ומה יקרה במידה והשטח הוצף רגע לפני זריעה… אין פיצוי. בטח לא על נזק עתידי (זוכרים ועדות? אז זהו).

בשנה האחרונה נהרסו חממותיו של חקלאי שעסק בגידול ירקות ממכת ברד. הנזק נאמד במיליונים. ליתר דיוק, שבעה מיליוני שקלים. החקלאי לא קיבל כל פיצוי. מדוע? כי החממות היו ריקות. דווקא אז החליט הברד להתנכל לחקלאי ולהרוס את חממותיו.

לפי התאחדות החקלאים באחרונה נרשם זינוק של קרוב לשלושים אחוזים בהיקף הפיצויים שניתנו לחקלאים בעקבות נזקי טבע בגידולי הפלחה. מהנתון הזה ניתן ללמוד שני דברים: החקלאים למדו את זכיותיהם ונזקי הטבע הפכו תכופים יותר ויותר.

אירועי מזג אוויר "אלימים" הם תופעה כלל עולמית ואם נחזור לירוקים, הרי שאנחנו אשמים. ורק אנחנו, לשיטתם, יכולים לצמצם את היקפם ותדירותם. נו, שוין. העניין הזה נתון במחלוקת קשה בקרב המדענים. איש אינו חולק על העובדות – כדור הארץ מתחתם – זו המציאות.

גם אודות הגורמים להתחממות ישנה הסכמה רחבה. התיעוש המוגבר והגידול באוכלוסיית העולם, תורמים לכך ככל הנראה. אבל הוויכוח הוא האם צריך להשקיע טריליוני דולרים בניסיון לצמצם ולו במעט את ההתחממות הזו, או שעדיף להשקיע הרבה פחות כסף במציאת פתרונות שיאפשרו לאנושות להסתגל למציאות המתהווה.

אך כאמור, העובדות הן עובדות. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בנזקי מזג האוויר. הטמפרטורה בעולם עולה באופן קיצוני וגררת איתה לא מעט אירועי קיצון כגון עלייה של פני הים, שריפות, סופות ועוד ועוד כמו שרק הטבע יודע לעשות.

מצד שני, ישנם גם מדענים שקולם כמעט לא נשמע, שסבורים שההתחממות אינה יותר מאשר תהליך טבעי שעובר על כדור הארץ כפי שעברו עליו בעבר אירועים של התקררות והתחממות וחוזר חלילה. בכל זאת, אם אתם רוצים "לתרום" (לא שזה יעזור הרבה) למיתון תהליך ההתחממות לשיטת הירוקים, צמצמו את השימוש בתחבורה מזהמת, בנו בתים ירוקים שמנצלים את משאבי הטבע בחכמה ותחשבו קצת על העולם שאתם משאירים אחריכם.