למרות שכל הנושים והתובעים כנגד הרשת נמנעו עד כה לעשות זאת מחשש להשלכות רוחב חמורות על הרשת: הסדרי הרכישה והסכמים שונים שחתמה הרשת, יגיעו להכרעת בית המשפט • השופטת תמר אברהמי: חזקה על רשת יינות ביתן שלא תבצע שינוי במצב הקיים עד מחר (ה), כשלטענת דמרי, ההסכם החתום בינו לבין יינות ביתן הופר • ומה מבטיחים העובדים לעשות אם העסקה עם דמרי תתקיים? • בפנים: טור פרשנות מאת דוד שלומוביץ
דוד שלומוביץ 28.04.2021
סניף של יינות ביתן | צילום: יח"צ שלושה אוחזים בביתן. עלילת רשת יינות ביתן מסתעפת בימים האחרונים והעניינים היגעים מתגלגלים לבתי המשפט, למרות שכל הנושים והתובעים כנגד הרשת נמנעו עד כה לעשות זאת מחשש להשלכות רוחב חמורות על הרשת.
נתחיל מהסוף, אמש פורסם כי יגאל דמרי הגיש תביעה נגד רשת יינות ביתן של נחום ביתן לאכיפת ההסכם עמם להשקעה ברשת. לחלופין מבקש דמרי פיצוי בסכום של כ-66 מיליון שקל. נזכיר כי לפני כשבוע פנה דמרי לבית המשפט בבקשה לצו מניעה למנוע התקשרות יינות ביתן עם חברת אלקטרה המיוצגת על ידי משרד עו"ד יוסי לוי. על התביעה דיווחה ליטל דוברוביצקי ב'כלכליסט'.
על פי הדיווח, בתשובה לבקשה לקבלת סעד זמני למניעת מכירת יינות ביתן, קבעה השופטת תמר אברהמי, כי חזקה על רשת יינות ביתן שלא תבצע שינוי במצב הקיים עד יום חמישי הקרוב. דמרי טוען כי ההסכם החתום בינו לבין יינות ביתן הופר.
נזכיר, במסגרת העסקה בין הצדדים סוכם כי דמרי יעמיד הלוואות בעלים בסך 250 מיליון שקל לרשת וזאת תמורה ל-30% ממניות החברה בעת הנפקתה המתוכננת בבורסה בת"א. בשלב כלשהו, כאשר נראה היה שהעסקה עם דמרי עולה על שרטון, פנה ביתן להתקדם עם הצעת אלקטרה מוצרי צריכה. אך מהפניות לבית המשפט נראה ששקד ודמרי לא הולכים לוותר על העסקה מהר כל כך.
עוד דווח, כי נחום ביתן ורעייתו נורית הגישו אתמול (ג') בקשה באמצעות עו"ד בוריס שמקר להצטרף כצד להליך בטענה כי "ככול שלא ייצא לפועל ההסכם עם אלקטרה, ימצאו עצמם המבקשים מול שוקת שבורה ולאבד את שליטתם ביינות ביתן. בעקבות החלטת בית המשפט אשר הורה להקפיא את מצב הענייניים עומדים שוב המבקשים בפני סכנה של נזקים עצומים בלתי הפיכים שכן נמנע מהם להציג משקיע ראוי בחברה עד ל-30 באפריל". ביתן מציין בפני בית משפט כי חשוב כי תוסר כל מניעה להתקשרות עם אלקטרה.
נחום ביתן טוען מצדו כי מי שהפר את ההסכם היה דמרי שדרש לשפר בדיעבד את העסקה לטובתו באמצעות תוספת של 10% לתמורה ואיים כי אחרת לא יהיה הסכם. אולם בדיווח הובא ציטוט של דמרי הטוען כי "עסקינן בהתנהלות חמורה של יינות ביתן ומי מטעמה אשר מנסה להתנער מהסכם מחייב, וזאת משום שיינות ביתן ובעליה חפצו לחתום על הסכם אחר, שעדיף לטענתם עליהם. ניסיון יינות ביתן להיחלץ מהסכם מול התובעות מהווה התנהלות חמורה בחוסר תום לב".
דרישה לקיום הסכם
אלא שבכך לא תמו סאת צרותיה של רשת יינות ביתן. ביום שישי האחרון שלחה קבוצת הפניקס-כלירמרק-ארקין השקעות-ברק קפיטל, מכתב ליינות ביתן, ובו היא דורשת לקיים את ההסכם שנחתם ביניהן באמצע חודש מרץ 2021.
על פי ההסכם שכבר אושר בדירקטוריון החברה, קבוצת הפניקס הייתה אמורה להזרים 300 מיליון שקל ליינות ביתן בתמורה לכ-66% ממניות החברה. כלומר, לפי שווי חברה של 150 מיליון שקל לפני ההשקעה. כאן הצדדים חלוקים על יום אחד.
כחלק מן ההסכם בין הצדדים, הייתה יכולה יינות ביתן להביא לאישור דירקטוריון החברה עסקה טובה יותר וזאת עד לתאריך ה-17 באפריל, תביעת קבוצת הפניקס באה לאחר שהעסקה עם דמרי אושרה רק ב-18 באפריל. לפיכך הבהירה קבוצת הפניקס שבכוונתה לנקוט צעדים משפטיים כדי לאכוף את ההסכם. ביינות ביתן טענו שהאישורים לעסקת הפניקס הגיעו יום לאחר ה-17 באפריל. קבוצת הפניקס כוללת גם את מורי ארקין, אייל בקשי וקרן כלירמרק בראשות יניב צלאל.
על פי דיווח של גולן חזני ב'כלכליסט' הפניקס מעוניינת למעשה להיות הרוכשת ולממש את העסקה של דמרי ושקד ולכן ייתכן שגם הם יפנו לבית המשפט. חזני טוען כי תהליך משפטי עשוי להביא גם לכניסה של גורמים נוספים למאבק על הרשת. בין גורמים אלה עשויים להיות רמי לוי ושיווק השקמה, מוטי בן משה ואלון רבוע כחול ובעיקר עדי צים וקרן איפקס. הוא מזכיר כי צים היה זה שמכר לביתן את השליטה ברשת כמעט חינם, הרכישה הראשונה בסדרה של רכישות שביצעה יינות ביתן.
עוד לפי הדיווח של חזני, העתירה חושפת שדמרי ושקד ביקשו לקבל 3% נוספים ממניות הרשת מעבר למה שנכתב בהסכם, זאת בטענה של תוצאות הליך שניהלה הרשת מול רשות המסים (שבעטיו נדרשה לשלם 35 מיליון שקל לרשות) ולאור דרישות של הבנקים ומבטחי האשראי לשעבד מניות בשווי של 95 מיליון שקל, ששועבדו לכאורה לדמרי.
אלא שדמרי טוען שלאחר דין ודברים ולאחר שהבין ככל הנראה שביתן פונה בשל כך לאלקטרה, הוא ירד מתביעה זו. מאידך גיסא נראה שכך היה ובעקבות הדברים פנה ביתן לנסות לסגור עסקה מהירה מול אלקטרה צריכה, עסקה המבוססת על הזרמת הון לרשת במקום הלוואה.
מבטיח מהומות
ויש גם מי שמוסיף שמן למדורה, אולי בהשפעת מדורות ל"ג בעומר הנערמות על ידי הילדים. פרופ' ירון זליכה שכזכור נכשל בבחירות לכנסת עם 'המפלגה הכלכלית' שפתח, מועסק כיועץ לעובדי החברה. על פי דיווח של יורם גביזון ב-TheMarker אמר זליכה לעובדי הרשת: "לא התחייבנו לשקט תעשייתי בהסכמי העבודה שלנו. משקיע פיננסי שייכנס לחברה לא ייתקל רק בכתף קרה, אלא גם במהומות".
זליכה שחזה למפלגתו לא פחות מ-8 מנדטים והצהיר שבכוונתו להתמנות כשר האוצר – אך קיבל בבחירות לכנסת 34,883 קולות בלבד – טוען במקרה של יינות ביתן, כי אין זו התמודדות רגילה בין גופים מסחריים על זכייה בפרויקט. על פי הדיווח זליכה מצביע על 5,000 העובדים של הרשת, שלטענתו סבלו לא מעט בשש השנים האחרונות וחרדים למקום עבודתם.
לדבריו, "לא נאפשר למשקיע פיננסי להיכנס לחברה, כשיש משקיע אסטרטגי כמו אלקטרה צריכה – בעל כיסים עמוקים; אופק השקעה ארוך טווח; וסינרגיות עם פעילותה של יינות ביתן-מגה". לדברי זליכה, עובדי החברה מציעים לשתי הקבוצות הפיננסיות להבין שיש מועמד ראוי מהם לרכוש את השליטה בחברה ולפנות את הדרך.
יו"ר עובדי יינות ביתן, אייל אלי אמר: "ועד העובדים מברך על העסקה אותה מקדמת החברה מול אלקטרה ואנו תומכים בה תמיכה מלאה".
פרשנות // דוד שלומוביץ
נכנסתם לחנות רהיטים, בחרתם ספה יוקרתית מעור איטלקי, שיגעתם את המוכר בקשר לצבע ועיצוב הרגליים, סגרתם כבר עסקה אך בינתיים לא שילמתם דבר. למחרת, מבקש המוכר לבטל את העסקה, האם תפנו לבית המשפט לחייב אותו למכור לכם את הספה או שתלכו מעבר לכביש לחנות המתחרה? ואם היה מדובר על עסקה לטווח ארוך יותר, אלו פנים יהיו לכם כאשר בית המשפט יפסוק לטובתכם, האם היחסים בין הצדדים ישבו להיות תקינים אי פעם?
נכון. אמת. על פי ההסכם שגובש בין הצדדים, ליינות ביתן היה אסור לפנות לאלקטרה מוצרי צריכה. גם קבוצת הפניקס צודקת שבסך הכל מדובר ביום אחד בלבד והעסקה שייכת לה. אולם איך תיראה עסקה שנסגרה באמצעות פסיקה של בית המשפט? האם שיתוף הפעולה בין הצדדים יחזור אי פעם להיות כבתחילה או שחשד וחשש יהיה מנת חלקם של שני הצדדים – המוכר והקונה – והרשת לא תשוקם כפי הצורך?
נבהיר, אין בדברים אלו תמיכה בצד מן הצדדים. איננו יודעים את פרטי ההסכמים המתגבשים בין כל הטוענים לכתר, ואיננו מכניסים ראשינו בין ההרים. מאידך, ברור לנו, כי אין המדובר כאן ברכישת ספה שלאחר התשלום וקבלת המוצר הביתה שוכחים האם המוכר היה נמוך או גבוה, נחמד או זעוף פנים. כאן מדובר על ניהול רשת צולעת שממתינה וכמהה כל כך לשיקום והחזרת האמון של הספקים, הבנקים ובעיקר הלקוחות. האם הייתם עולים על מטוס שבקוקפיט שלו יושבים שני קברניטים ניצים שבית המשפט פסק שעליהם לטוס יחד?
גם בקשת הפיצוי בסך 66 מיליון שקל נראית תמוהה על פניו. האם שעות העבודה שנשרפו על בניית וכתיבת ההסכם בין הצדדים, שווים לסכום המגיע לכדי 66,000,000 שקל? נראה שבסערת העסקאות והמיליונים שכחו הצדדים כי מדובר בסך הכל בעופות, קמח ותבלינים שגברת ישראלי אמורה לרכוש לשבת.
רשת מוצרי מזון צריכה ניהול יעיל ועמוק. יעידו על כך שורה ארוכה של רשתות שקרסו בישראל ב-30 השנים האחרונות, בעיקר בגלל בעיות ניהוליות. אפילו אין צורך למנות את שמן. מוטב אם ייזכרו בכך כל הצדדים קודם בואם לטעון את טענותיהם בבתי המשפט, ויפה שעה אחת קודם.


