המיצוב של מדינת ישראל בתכניות החדשות והאקטואליה המקומיות תמיד סוער וגועש • לא משנה כיצד נבחן את הדברים, עם עובדה אחת לא ניתן להתווכח: הייבוא והייצוא בישראל מהווים כמעט 90% מתוצר המשק. בקיצור, זו הצלחה. אך האם כל אחד בנוי לה?
שושנה שוורץ 28.01.2019
אילוסטרציה | צילום: shutterstock קצב הצמיחה וההתפתחות של המדינה הקטנה שלנו לא הפסיק להדהים בערך מיום הקמתה. יכולות טכנולוגיות, פיננסיות, חקלאיות וניהוליות העצימו את הכלכלה הישראלית ונתנו לה כרטיס כניסה מהיר למגרש המשחקים של המדינות המפותחות והמבוססות.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
מתוך ההבנה כי הכלכלה הגלובלית יכולה לתרום משמעותית לפיתוח הכלכלה המקומית, ממשלת ישראל מנהיגה כבר שנים רבות מדיניות של פתיחת המשק הישראלי לעולם הגדול, אם בהסכמי סחר שונים, או הצטרפות למדינות ה-OECD. למי שמעוניין ויודע לגשת לדבר – ההזדמנויות דופקות בדלת.
מאיפה מתחילים?
עבור רובנו, סחר בינלאומי הוא מושג מורכב וקשה להבנה, קל וחומר לשליטה. אבל כשיודעים איך לגשת אליו, ונעזרים בגב פיננסי ומנוסה, כדוגמת בנק מוכר, כבר בשלב הראשון – זה יכול להצליח. חלק לא מבוטל מאנשי העסקים המצליחים בארץ התחילו את דרכם בקטן. בייבוא של מוצרים מספיק איכותיים ומכירה נכונה שלהם לקהלים מתאימים.
היום השוק הרבה יותר רחב ועתיר באפשרויות, ויכולת השליטה שלנו היא כמעט בלתי מוגבלת. למעשה, כיבואנים מתחילים אתם יכולים לנהל את עצמכם דרך הטלפון הסלולרי שלכם. מצד שני, ככל שהשוק גדל – הוא נעשה תחרותי יותר, אכזרי יותר ומהיר יותר. מומלץ ביותר להיכנס לתחום הזה עם אוריינטציה עסקית, ועם רקע או ניסיון בסיסי קודם.
כדאי מאד גם לדעת שאפילו כשכירים בחברות יבוא וייצוא המשכורות מכובדות מאד, ומשכורת ממוצעת של עובד בענף היצוא גבוהה ב-85% מזו של עובד ממוצע במגזר העסקי.
סיבוב בשוק
מאז הצטרפות מדינת ישראל למדינות ה-OECD ניתן לראות עליה ברורה בייצוא למדינות האיחוד האירופי. זה כמובן לא בא על חשבון נתוני הסחר הגבוהים מאד עם ארצות הברית ולא מפחית מהסכומים המגיעים משאר ארצות העולם.
אם במספרים עסקינן, בשנת 2015 סך הייצוא של ישראל הסתכם ב-87.8 מיליארד דולר, והיבוא הגיע לסך 83.8 מיליארד דולר. השוק הישראלי במייצא בעיקר כימיקלים, כ-7.8 מיליארד דולר, אבל בהנחה ולא ירשתם או קיבלתם אגן מלחים או הר פוספטים, כנראה שמה שיעניין אתכם בעיקר יהיה מוצרי חשמל, טקסטיל, מזון ותכשיטים. שמהווים כבר חלק קטן יותר בעוגת הייצוא, אבל אל דאגה, יש מספיק ממנה לשאפתנים ואנשי עסקים מנוסים.
חשוב לציין שאל תוך הנתונים האלו לא נכנסים נתוני הסחר ביהלומים. זוהי נישה נפרדת ושונה וכדי להיכנס אליה, אתם צריכים להיות יהלומנים לפני שאתם יבואנים ויצואנים.
הרבה יתרונות, הרבה חסרונות
כפי שציינו, השוק הרחב והמתרחב מאפשר כניסה של שחקנים חדשים וגם של מוצרים חדשים. עם חיפוש נכון, ניתוח נכון של השוק והצמדות לתכנית עסקית שנכתבה על ידי איש מקצוע – יש מספיק אחוזי הצלחה ששווים את הסיכון. אבל גם על הסיכון חייבים לדבר. כניסה לתחום הסחר הבינלאומי מצריכה השקעה, ובדרך כלל לא מדובר אך ורק בזמן.
נדרשת השקעה כספית ראשונית ומי שמביא אותה צריך לקחת בחשבון שהיא עשויה לא לחזור, או לחזור ממש לאט. לתחום הזה כדאי מאד להיכנס עם שותפים, וכאלו שיש להם מה לתרום. מעבר להון ראשוני – נדרשים קשרים במדינת היעד עמה אתם מתכוונים לסחור. שם תנאים, רגולציות, מדיניות וכמובן מסים המשתנים בין מדינה למדינה, וחשוב מאד להיות בקי בהם. בסחר בינלאומי מושגים כמו תנאי תשלום, אחריות ואמון הם בסיס לקשר מוצלח עם הספק או הלקוח שלכם בקצה השני. קשר מוצלח ואמין – מפחית את הסיכון, ומקדם את האינטרס המשותף.
יש מי שיעזור
לסיום, כדאי לדעת שהכניסה לתחום הסחר הבינלאומי היא בדרך כלל תהליך של למידה, ניסוי וטעיה, יש לו מעט גורמים, בחלקם אף מדיניים, המציעים עזרה מקצועית, פיננסית ואפילו תמיכה ומענקים ליצואנים וליבואנים הישראלים.
מכון הייצוא, למשל, הוא ארגון פרטי בגיבוי ממשלתי שמתוקף תפקידו מציע סיוע מקצועי ותמיכה ליצואנים מקומיים.
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה מענקים ותכניות פיתוח שונות בחסות משרד הכלכלה והתמ"ת. לשכת המדען הראשי מקדמת יזמות מקומית ומאתרת כישרונות מדעיים וטכנולוגיים, וכל אלו מצטרפים לעוד מספר גופי תמיכה לעסקים קטנים ומתחילים.
