מורשעים ביצירת קרטל ותיאום מחירים במכרזי גיזום עם חברת החשמל ועיריות שונות ערערו על עונשם בבית המשפט העליון ונדחו • המדינה ערערה אף היא על קולת העונש ונדחתה אולם השופט הגדיל את סכומי חילוט הכספים מהמורשעים במאות אחוזים
אברהם חסידה 15.01.2020
גיזום עצים | צילום: ארכיון ביזנעס בית המשפט העליון (השופטים פוגלמן, קרא ושטיין), דחה היום את ערעוריהם של מעורבים בקרטל גיזום העצים, על הרשעתם ועל עונשם בעבירות הקשורות בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו ע"י חברת החשמל או רשויות מקומיות שונות.
במקביל, התקבל בחלקו ערעור המדינה, והוגדלו משמעותית סכומי הכספים שחולטו מהם, לאחר שביהמ"ש העליון קבע כי ניתן לחלט מעבריינים את מלוא הסכום שהגיע לידיהם כתוצאה מהעבירות, ואין מקום להתחשב בכך שהתשלומים שקיבלו הקבלנים שזכו במכרז ניתנו כשכר עבור ביצוע עבודות "לגיטימיות". לכן, נקבע, כי החלטת ביהמ"ש המחוזי לצמצם את החילוט לסכום שמבטא (בדרך האומדן) רק את הרווח האמור – הייתה שגויה.
בהתאם לקביעתו זו, הגדיל ביהמ"ש העליון את סכומי החילוט מהנאשמים, תוך שציין כי אינו ממצה עימם את הדין בעניין. כך לאחד מהנאשמים, הגדיל בית המשפט את סכום החילוט מ-200 אלף ל-800 אלף שקלים, וכן לשלושה מורשעים נוספים באחוזים שונים.
פרשת קרטל גיזום העצים הינה פרשה רחבת-היקף, במסגרתה הורשעו על ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים, למעלה מ-40 נאשמים, בגין תיאום 18 מכרזים של חברת החשמל ועיריות שונות, בעיקר בשנים 2009-2010. היקפם הכספי המצטבר של המכרזים שתואמו מגיע לעשרות מיליוני שקלים.
הנאשמים הורשעו בעבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות ובעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. חלק מהנאשמים הורשעו גם בעבירות, של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בהיקף מצטבר של כ-15 מיליון שקלים. בגזר הדין של בית המשפט המחוזי נקבעו עונשי מאסר שנעו בין מספר חודשים שירוצו בעבודות שירות, ועד ל-11 חודשי מאסר בפועל, קנסות במאות אלפי שקלים, וחילוט בהיקף של כ-10% משווי העבירה.
הצדדים ערערו על חלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי – המדינה ערערה על העונשים שגזר על חלק מהנאשמים ועל היקף החילוט בעניינם, ואילו חלק הנאשמים ערערו על עצם הרשעתם ועל העונש שנגזר עליהם.
כאמור, בכל הנוגע לענישה, ביהמ"ש העליון דחה את הערעורים ההדדיים על העונשים, על אף שציין כי "מהפרשה שלפנינו הצטיירה תמונה חמורה של קרטל מקיף, שיטתי ומתוחכם, אשר במסגרתו יצרו המעורבים מראית עין, של מכרזים תקינים ותחרותיים וזכו – כל אחד לפי חלקו – בתמורה לא מבוטלת", וכן שהעונשים שגזר ביהמ"ש המחוזי הם "ללא ספק על הצד המקל". לפיכך, העונשים שגזר בית המשפט, יישארו על תילם.
עם זאת, בכל הנוגע לעבירות הלבנת ההון ולהיקף החילוט, קבע בית המשפט העליון בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי נקודת המוצא בעניין החילוט, הינה חילוט מלוא היקף המרמה, ובמקרה זה כל כספי המכרז שנתקבלו אצל הנאשמים, ואין להתחשב בכל סוג של טענה בדבר "לגיטימיות" של העבודה שבוצעה, שביעות רצון מזמין העבודה, הוצאות שהוציאו הנאשמים במסגרת ביצועה, תשלומי מיסים וכדומה, כפי שטענו הנאשמים וכן לשכת עורכי הדין, שביקשה להצטרף להליך כ'ידיד בית המשפט'.
"אותו 'חטא ראשון', מכתים את כל התקבולים שהועברו על בסיס אותה התקשרות", נכתב בפסק הדין. "לא ניתן לבחון את התמורה שהתקבלה עבור העבודות, משל הייתה זו סביבה 'סטרילית' שבה ניתן לבודד מטבע מטבע, ולהפנות – זה לצורך ביצוע עבודות הגיזום וזה לצורך הפקת רווח לקבלן המרמה. הטענה שמבקשת לראות בעבודות שבוצעו כ'לגיטימיות', מנסה לנתקן מההקשר העברייני שעמד ביסודן, ובפרט מהדרך הפסולה שבה הושגה הזכייה שהן בוצעו מכוחה".
משכך קבע בית המשפט, כי התקבלו טענות המדינה, בנוגע להיקף החילוט, והגדיל את היקף החילוט במאות אחוזים, לסכום כולל של כ-4 מיליון שקלים, זאת תוך שהוא מציין, כי בקביעה זו מגולמת ההתחשבות משמעותית, בהיות פרשה זו ראשונית בשילוב עבירות מתחום דיני התחרות עם עבירות הלבנת הון.
את הליכי הערעור ניהלו עוה"ד אשר גושן, אייל פרזון ויצחק שפיגלר מרשות התחרות, עו"ד דן אלדד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ועו"ד עמרי קופלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
