רגע לפני קנייה באינטרנט: קראו את המדריך המלא לצרכן

קניות מקוונות. אילוסטרציה. צילום: This Is Me | שאטרסטוק

יוקר המחיה בישראל והאפשרויות הבלתי מוגבלות באינטרנט, מביאים אלפי צרכנים ישראלים להשוות מחירים עם אלה שמוצגים באתרי אינטרנט בחו"ל, בהם ניתן לרכוש כמעט כל מה שאתם רוצים וחושקים, מביגוד ואביזרים, טלפונים, מכשירי חשמל, צעצועים, תכשיטים, ועד בשמים ו…ברגים. בעצם, כל מה שאתם רוצים.

חלק מהאתרים כוללים מידע בעברית. ובחלקם, כאשר האתר מזהה שכתובת ה-IP שלכם ישראלית, תגיעו ישירות לדפים בעברית. רוב האתרים הללו מנוהלים מחוץ לישראל, הרחק הרחק מעבר לים. ועל אף החסרונות הרבים, כמו חוסר היכולת למשש את המוצר או לשוחח עם נציג טלפוני – המחירים הזולים, כמעט ללא תחרות, הפכו את האתרים הללו לפופולאריים במיוחד.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

עם זאת, העובדה שמדובר בחנויות ווירטואליות מהווה גם פרצה המשמשת נוכלים למיניהם. אלה מסתתרים מאחורי עכבר ומקלדת ופגיעתם רעה. לאור זאת, ובעקבות תלונות רבות שהתקבלו לאחרונה במועצה לצרכנות בנוגע לרכישות בחנויות וירטואליות, 'ביזנעס', מגיש לכם את המדריך המלא לרכישת באינטרנט בשיתוף המועצה לצרכנות. קראו והחכימו.

כיצד אוכל לברר מי הוא הגורם המפעיל את האתר?

לפני כל רכישה יש לוודא מי הגוף המנהל ומפעיל את האתר – חברה ישראלית או כזו שאינה רשומה בישראל. לפעמים קשה לאתר את המידע באתר. במקרה כזה אמורה להידלק אצלכם נקודה אדומה.

בעיקרון, מומלץ לא לרכוש מוצרים מגופים שאינם מגלים את זהותם. משום שאם משהו משתבש בהמשך (איחור באספקה, מוצר פגום, גביית סכום העולה על הסכום שהוסכם…), תתקשו לקבל מענה לפניותיכם.

זהירות! כתובת מייל ושם אינם מהווים פרטי זיהוי של החברה/בעל האתר. המידע הנחוץ לכם הוא שם התאגיד בארץ בו הוא רשום ומספרו.

האם חוק הגנת הצרכן של ישראל חל על אתרי קניות בחו"ל?

במידה והרכישה נעשית דרך אתר אינטרנט שאינו בבעלות ישראלית ואין לו נציגות בישראל – חוק הגנת הצרכן אינו חל עליו. רכישות באתרים כאלה בכל מה שקשור למדיניות ביטולים, החזרות, חרטה וכדומה, היא על אחריות הרוכש בלבד.

באתרים המופעלים על ידי חברות זרות, מה שקובע הם תנאי השימוש והרכישה, ולכן חשוב מאוד לקרוא אותם ולהבין אותם היטב טרם הרכישה. מומלץ להעדיף ביצוע רכישות באתרים שמאפשרים להתחרט ולהחזיר מוצר.

האם המדינה מפקחת בצורה כלשהי על יבוא פרטי מחו"ל?

קיימים חוקים החלים על יבוא של חלק מהמוצרים. למשל, החוק קובע כי לא ניתן לייבא יותר משלושה מכשיר סלולר. כמובן שלא ניתן לייבא לישראל מוצרים שאינם חוקיים, בטיחותיים או שאסור להעבירם במכס. עם זאת, מדינת ישראל אינה יכולה לפקח על רכישות שעשיתם דרך אתר מסין או באחת ממדינות אירופה, בדיוק כפי שהיא אינה יכולה לפקח על רכישה שעשיתם בחנות כלשהי בניו יורק. האחריות במקרים אלה מוטלת כולה עליכם.

האם חלות הוצאות נוספות על מחיר המוצר, כגון מיסים ותשלומים אחרים?

משלוחים המכילים מוצרים שערכם הכולל הוא עד $75 פטורים לחלוטין מתשלום מסים. מוצרים שערכם נע בין 325 דולר לאלף דולר חייבים בתשלום מע"מ, מכס (בהתאם לסוג המוצר) ומס קנייה (כנ"ל). חשוב לדעת: לעתים מתווספים למחיר המוצג באתר תשלומים נוספים. למשל, תשלום כדי לשחרר את החבילה מהמכס. על כן מומלץ לוודא אם חלים תשלומים נוספים כגון דמי מכס ולבצע השוואת מחירים בהתאם.

רשות המסים פרסמה כי הסכום החייב במס מחושב לפי ערך החבילה בתוספת דמי המשלוח והביטוח אם ישנם. כך לדוגמא: נעליים שערכן בין 75 ל-480 דולר (ללא משלוח וביטוח), יחוייבו במע"מ בשיעור 17% בלבד. נעליים שעלותן 480 דולר ומעלה ועלות הביטוח והמשלוח עומדת על 40 דולר, אמנם יחויבו במע"מ בלבד, אך זה יחול גם על רכיב המשלוח והביטוח. קרי, במקרה של נעליים בשווי 480 דולר, תשלמו מע"מ על 520 דולר.

שתי חבילות או יותר שיישלחו מאותו ספק לאותו לקוח בהפרש של עד 72 שעות, ייחשבו כמשלוח אחד שפוצל, ומסי היבוא יחושבו לפי ערכם הכולל של כל הטובין יחד.