'מחיר למשתכן' איזן בין בריחת המשקיעים לרוכשים • הירידה במחירים: רק במחוז ת"א והדרום – ביתר המחוזות המחירים הוסיפו לעלות • ומה חושבים בבנק ישראל על ההתחדשות העירונית?
דוד שלומוביץ 31.03.2019
השר כחלון ונגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל פרק מיוחד בדו"ח בנק ישראל שהוגש היום עוסק בתחום הדיור ועל פי הנתונים בשנת 2018 ירדו מחירי הדירות לראשונה לאחר עשור שבו הם עלו ברציפות; זאת בהשפעת מאמצי הממשלה היות שהם הובילו להגדלת ההיצע בשנים קודמות ותרמו להקטנת הביקוש. ראוי לציין שלירידה הכוללת במחירים אחראים מחוזות תל אביב והדרום שכן בשאר המחוזות הוסיפו המחירים לעלות.
מספר העסקאות שנעשו ב-2018 בשוק הדיור דומה למספרן ב-2017 אך נמוך 2016. הסיכום השנתי מעלה כי היקפי העסקאות ירדו בקרב המשקיעים ומשפרי הדיור ועלו בקרב הרוכשים דירה לראשונה, בין היתר בשל הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן".
מאידך, התחלות הבנייה הצטמצמו השנה זו השנה השנייה ברציפות. ההערכה היא שנדרשות כ 52- אלף יחידות דיור חדשות לשנה כדי לענות על הביקוש. מחיר למשתכן עדיין לא משפיעה של השוק באופן דרסטי. מאז שהחלה התוכנית זכו כ 59- אלף משקי בית בזכות לרכוש דירה מוזלת.
אולם מספר הרכישות בפועל עדיין נמוך, בעיקר מפאת משך הזמן שחולף עד לקבלת היתרי בנייה. מספר הזכאויות החדשות להשתתפות בתוכנית תואם בקירוב את מספר משקי הבית החדשים שהקימו זוגות צעירים מה שמקבע עדיין את החסר של השנים הקודמות.
שני נתונים מונעים עדיין מהחסר להתמלאות, האחד הוא שיווק הקרקעות במסגרת הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות שהיה עד כה נמוך מהיעדים שהממשלה הציבה לעצמה. השני הוא, שבתגובה לצמצום הביקוש לדירות בפריפריה במסגרת "מחיר למשתכן" הפחיתו היזמים את התחלות הבנייה ואת הביקוש לקרקעות באזורים אלה, ובטווח הקצר ייתכן כי חלק מהסכמי הגג בפריפריה לא יבשילו.
הדו"ח קובע כי הממשלה קבעה יעדים שאפתניים להתחדשות עירונית. עמידה ביעדים באזורי הביקוש תצריך שינוי במרקם העירוני הקיים והשקעה נרחבת בתשתיות, במיוחד במערכת להסעת המונים. השגת היעדים תחייב התאמות רגולטוריות וגיוס משאבים בהיקף ניכר. הדו"ח מדגיש שחשוב לערוך אותן מבלי לפגוע בתמריצים שיש ליזמים ולתושבים לפעול בהתאם ליעדים.
בתחום הדיור הציבורי המשיכה הממשלה למכור דירות לדיירים שגרים בהם אך רכש הדירות נמוך ברבע מהמכירות. הדו"ח אמנם מציע להמשיך במדיניות הנוכחית בתחום הדיור הציבורי אך לשקול את עלויות הסיוע מול אפשרויות הרווחה של המשפחות. או במילים אחרות לעודד יציאה לעבודה ולהתפרנס למרות קבלת סיוע בשכר דירה או דירה בדיור הציבורי.
