שי אהרונוביץ': "האמירות בעולם על כלכלת ישראל אינן חיוביות"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים במשרד האוצר | צילום אריה לייב אברמס, פלאש90

דן אנד ברדסטריט קיימה את הפורום השנתי של בכירי ענף המיסוי, בהשתתפות שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים ועו"ד רבים. בפורום עסקו הבכירים בהשלכות המלחמה על העסקים בישראל והצעדים של המדינה כדי לסייע לעסקים הקורסים, השינויים שאירעו וצפויים בתחום המיסוי, הקלות לעסקים זעירים, האם הורדת מס הרכישה תביא לעליית מחירים, ההשלכות על הורדת דירוג האשראי של ישראל ועוד.

שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "נתוני משרד האוצר העלו כי בחודש פברואר עלה הגירעון בקצב שנתי של 5.6% ובמקביל קיימת ירידה מתמשכת בגביית המיסים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל והגירעון התקציבי העצום שנוצר, המדינה תיאלץ לנקוט בצעדים כואבים על מנת לשפר את מצבה הפיננסי. העלאת מיסים היא אחד מהצעדים העיקריים הללו והמדינה עשויה להידרש להחלטות רוחביות ישפיעו על כלל האוכלוסייה. כמו כן, קיים הצורך לתמוך בעסקים שנפגעו, במיוחד בהם המלחמה נגעה באופן ישיר, מה שמחייב מדיניות מיסוי רגישה ומותאמת שתציע תכניות כלכליות לטווח הקצר והארוך".

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים: ״התחלנו את המלחמה עם 18 מיליארד ש״ח בקרן הפיצויים ואנו מעריכים כי הנזק הישיר והעקיף, בדרום ובצפון יגיע לבין 20-22 מיליארד ש״ח. אם חלילה נקלע למלחמה טוטאלית בצפון, שתביא גם טילים על אזורים נרחבים יותר כנראה שהמספרים יהיו במקום אחר. זו גם חלק מהשאלה, אם יהיו טילים של חיזבאללה האם המדינה תוכל לשלם נזקים עקיפים, אנחנו באוצר מכינים תרחישים ומתכוננים. זו פעם ראשונה שבאירוע מלחמתי, שלא היה בעוצמה כזו אף פעם, המדינה משלמת פיצויים לכל המדינה. אני חושב שזה נעשה בצורה אחראית.

"בשנת 2024 העולם מוכן לסלוח על העלייה בגובה הגירעון, מתוך הבנה שיש מלחמה קשה שנכפתה על ישראל וישראל צריכה למחות את האיום שנקרא חמאס. יש פה הוצאה חד פעמית ולאחר מכן נשלים את הגרעון. אותנו במשרד האוצר וגם את הכלכלה העולמית, מטריד האם מדינת ישראל תיכנס לגירעונות כרוניים בעקבות המלחמה. אחד הצעדים שהבאנו בחוק ההסדרים זה צעדים שמבחינה מסויית ישפיעו בהמשך והם תשובה לשנים הבאות.

אחת הטעויות בעיניי הנהלת האוצר תהיה למלא את הקופה עכשיו בכל מחיר, אפשר לעשות מיד דיבידנד מוטב וצעדים שמיד ימלאו את הקופה וניתן לקשור את זה למס רכישה ונביא מהנדל״ן מיליארדים לא מבוטלים, אבל זה ישפיע לרעה. בשיחות שנעשו עם חברות הדירוג, הבנקים העולמיים והגופים שמשקיעים באגרות החוב של מדינת ישראל, הם לא אהבו את זה; הם לא אהבו שהכוונה היא למשכן את העתיד בשביל ההווה. כרגע העמדה המקצועית של הנהלת האוצר היא להתנגד לזה.

לגילוי מרצון יש היבטים לא פשוטים מבחינת שוויון. האמירות בעולם על כלכלת ישראל לא חיוביות וגילוי מרצון סותר את זה, אנחנו מקווים שבימים הקרובים תהיה לנו בשורה ושנוכל להסדיר את נושא הקריפטו.

בנוגע לישובים שנפגעו מהחדירות – ממשלת ישראל הבינה מהר מאוד שצריך לתת טיפול שונה ממה שידענו עד היום, ולכן הוקמה מנהלת תקומה. היישובים הללו, שנפגעו מחדירות, שאנחנו מבינים את הבעיה הפסיכולוגית, לכן הוחלט על המתווה שרשות המיסים וקרן הפיצויים נותנים את מה שהחוק מאפשר ומעבר לזה יש פיצוי עודף שהממשלה נותנת באמצעות תקומה. המדינה הגיעה להסדר כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה פסיכולוגית השונה ממקומות אחרים שנפגעו״.