תמונת מצב: לאן נעלמו ההבטחות הכלכליות של הנציגות החרדית?

חרדים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"לשם אנחנו הולכים", אמר השבוע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני כשנשאל על הליכה לבחירות. תקופה של יותר משנה ומחצה חלפה על חברותן של המפלגות החרדיות בממשלה, בנקודת הזמן המטלטלת ביותר שידעה המדינה אי פעם. עכשיו, כשהספינה מיטלטלת, איתמר בן גביר מונע העברת חוק למינוי רבנים, וחוק הגיוס עשוי לגרום לדבק האחרון שמאחד את הקואליציה הנוכחית להיפרם – אפשר להציץ לאחור ולבחון, מהפן הכלכלי, אלו נושאים קודמו ואלה לא.

ההבטחות שפוזרו ערב כינונה של הממשלה ה-37 היו נדיבות. אך עד כמה ההסכמים והמנשרים הללו חייבו את הנציגים בעשייה היומיומית? והאם הסעיפים הללו, ברובם או בחלקם המכריע, יושמו ובוצעו? בסיכום המאזן: לא בטוח שהחברות בממשלה הייתה סיפור הצלחה. האם הח"כים והשרים יכלו להתעקש עוד קצת ולהשיג יותר, או שבחרו ליהנות מהלשכות החמימות והעוטפות, כשהעולם סביבם המשיך להתגלגל בדהרה?

חשוב לזכור: יש דברים שמעולם לא עלו על הדעת. איש לא חשב בעת החתימה על ההסכמים הקואליציוניים שחוק הסדרת מעמד בני הישיבות שאמור היה להיחקק בתוך שבוע מאז הקמת הממשלה – כמו חוקים אחרים שבן גביר ודרעי רצו בכל מאודם להעביר, ואלה עברו בתוך תקופת זמן קצרה מאוד – יתגלגל עד למצבו הנוכחי. לכן, ברור שאיש מהחותמים וממנסחי ההסכמים המפולפלים, לא תיאר לעצמו שסאגת הגיוס תתגלגל לבג"ץ ולידיה של היועצת המשפטית, שתהפוך את ההנחות בארנונה ואת סבסוד המעונות לחלק בלתי נפרד מהסנקציות.

למעשה, בנושא המעונות, ליברמן כבר ניסה לערער על הסבסוד שמעניקה המדינה לאימהות העובדות – נשות האברכים. אם כן, מדוע לא עוגנו הסבסודים לילדי אברכים כחלק מההסכם הקואליציוני? שאלה מצוינת. אבל שוב, אף אחד לא חשב שהמצב יתהפך תוך כדי קדנציה, שבה החרדים חלק אינטגרלי מהקואליציה של ממשלת ימין על מלא, ולפתע יהפוך שלטון הבג"ץ והייעוץ המשפטי – למושל האמיתי בכל נושא ועניין.

האם הח"כים והשרים הממולחים לא חשבו על כך? לא בדיוק. על כך ילמד הסעיף הבא בקווי היסוד לממשלה, שהתבססו בחלקם על דרישות הסיעות החרדיות: "הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת". בלשכות הח"כים הסבירו השבוע כי הסעיף התהפך לרועץ בשל סערת הרפורמה המשפטית, וכי איש מהנציגים החרדיים הבכירים לא שיער ביום חתימת ההסכם עד כמה הוא יהיה מהותי. ייתכן. מי שמכיר את הדינמיקה ששררה בראשית הקדנציה בין יריב לוין לנתניהו, יכול להבין למה האמינו החרדים שאפשר להמתין עד שוך הרפורמה כדי לחוקק חוקים חשובים לבוחריהם.

אבל, שימו לב, היו עוד סעיפים, כמו: "הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה", או: "הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה"; "הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא", וכמובן: "הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור".

ומה קרה בסוף? רק חלק מהשורות הללו הגיע לידי ביטוי מעשי.

מי כאן הממונה?

לפני הכל, קצת נתונים. היבול של יהדות התורה בבחירות האחרונות היה מרשים מחד, אך בהחלט יחסי לגודלה. או נכון יותר: לאי גידולה במספר הנציגים בכנסת. הסיעה, שהכניסה שבעה מנדטים, קיבלה שני תפקידי שרים (ושלשה בפועל): שר במשרד הבינוי והשיכון (יצחק גולדקנופף), ואת תיק ירושלים ומסורת ישראל (מאיר פרוש). זאת, בנוסף לסגן שר במעמד מלא של שר, במשרד התחבורה (אורי מקלב, שמכהן בהיקף דומה גם במשרד ראש הממשלה), וסגן שר במשרד התרבות (יעקב טסלר).

את ראשות ועדות הכנסת מאיישים נציגי יהדות התורה לפי החלוקה הבאה: משה גפני בוועדת הכספים, יעקב אשר בוועדת הפנים, ישראל אייכלר בוועדת העבודה והרווחה, ויצחק פינדרוס בוועדה לפניות הציבור.

חשוב לזכור שתוצאות הבחירות האחרונות לא היטיבו באופן מיוחד עם המפלגות החרדיות. ש"ס אמנם הכניסה 11 נציגים – הצלחה לעומת מקבילתה האשכנזית – אך גם בתנועה שחרטה על דגלה את החזרת העטרה ליושנה, לא הסתפקו במועט והחוק הנורווגי סייע למספר נציגים מתחתית הרשימה לטפס ללשכה בכנסת. זהו מקום שלא תמיד נראה שאפשר כלל לפעול ממנו לטובת הציבור. אבל תמיד אפשר. אם רק רוצים מספיק.

במסגרת חלוקת התפקידים, ש"ס קיבלה שליטה במשרד הבריאות – בתחילה, כשדרעי מכהן כשר מלא, וסגנו היה משה ארבל שגם החליף אותו בתפקיד לתקופה קצרה. כיום מכהן אוריאל בוסו בתפקיד. עוד קיבלה ש"ס את משרד הפנים, שכיום מכהן בו משה ארבל, אחרי שהיה סגנו של דרעי, את משרד העבודה (יואב בן צור), את תיק הרווחה והביטחון החברתי (יעקב מרגי), את המשרד לשירותי דת (מיכאל מלכיאלי), פלוס שר במשרד החינוך (חיים ביטון). זאת, בנוסף לסגן שר במשרד החקלאות (משה אבוטבול).

את כס ראש ועדת החינוך של הכנסת מאייש ח"כ יוסף טייב, את ועדת הבריאות ח"כ יהונתן משריקי ואת הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, ח"כ אברהם בצלאל. מה הובטח לנציגים בעת כינון הממשלה, ולציבור הרחב ערב הבחירות? המון. מה בוצע? לצערנו, לא ממש הרבה. משמיים, כך נדמה, תקעו כמעט כל יוזמה חרדית בקדנציה הנוכחית.

צלילה אל הסעיפים

אם נעסוק בפן הכלכלי של ההסכם הקואליציוני, נוכל לדלג על 52 מתוך 140 סעיפי ההסכם הקואליציוני שחתמה יהדות התורה עם הליכוד, שהוקדשו לעצמאות עולם התורה ולתקצוב המוסדות. היות ומרבית התקציבים נבלמו, רק נציין כי מלכתחילה המימון נרשמה הגדלה משמעותית של תקציב בני הישיבות באמצעות העלאת ערך הנקודה ותוספת תקציבית ממשית לעולם התורה. הכל הסתיים באפריל השנה, עם פסיקת בג"ץ.

הלאה. 31 סעיפים הוקדשו לנושאי דת ומדינה ועוד שורה של סעיפים הוקדשו לשמירה על מסורת ישראל – כמו למשל, השחיטה היהודית, לאור ההתרחשויות בעולם והתקדמות ה'נאורות', שמונעת שחיטה במדינות שונות בעולם. וכך נקבע כי "כל חקיקה בנושא בעלי חיים שעלולה להשפיע על אורח חיים דתי תובא להתייעצות והסכמה עם סיעת יהדות התורה טרם קידומה".

באותה מידה גם נקבע בתי הדין הרבניים יוכלו לדון כבוררים בענייני ממונות (דבר שנמצא בהליכי חקיקה), וכי כל מי שירצה קבורת שדה יזכה לה, כשהכוונה היא להוביל במינהל התכנון הקצאת קרקע נוספת לבית עלמין לקבורה בקרבת מקום וללא עלות גבוהה. אלא שהנושא לא קודם, למרבה הצער, למרות הקמת ועדה מיוחדת לכך. בית העלמין באלעד פתר את מצוקת הקבורה של תושבי אלעד ובני ברק, אך ללא קשר לפעילות נציגי הציבור בכנסת ובממשלה. המשמעות הכלכלית: דווקא בעת צרה וצער, התשלום למי שרוצה להיקבר בקבורה המסורתית, נותר גבוה.

סעיף נוסף עוסק בעיגון מעמדה בחוק של הקומה הכשרה בקווי התקשורת באופן שייתן מענה לכלל הציבור החרדי. הנושא נמצא בהליכי חקיקה.

עוד סוכם, שיוקצו 30 מיליון שקל לתוכנית חרדית מקבילה ל"תגלית" – שפועלת לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות של הדור היהודי הצעיר בתפוצות וכדי לחזק את הקשר שבין צעירי יהדות התפוצות לישראל. בפועל, אין מקור תקציבי לביצוע התוכנית, אך ייתכן שיתבצע בהמשך, במידה שהממשלה תימשך לכהן.

סעיף נוסף בהסכם קובע כי המדינה תעודד הקמת מתקני חשמל כשר בשבת. במילות ההסכם אלה "מתקני אגירה סולריים למען איכות הסביבה". במבחן הביצוע, החלטת ממשלה אישרה התקדמות בנושא.

כלכלה ותחבורה

שבעה סעיפים בהסכם עם יהדות התורה, עוסקים בתעסוקה וקובעים כי המדינה תקבל יותר חרדים לשירות המדינה. בפועל, מנתוני 2023 עולה: כי 2.8% מהעובדים בנציבות המדינה הינם חרדים. מעט לעומת 7% שילוב שעליהם הוחלט בממשלה. אך עם זאת מדובר בעלייה לעומת 2.2% בשנת 2022.

במרכז ההסכם עם ש"ס עמדה ההבטחה העיקרית של התנועה בבחירות: מיליארד שקלים לחלוקת כרטיסי מזון נטענים למשפחות שזקוקות לכך. במבחן התוצאה: בג"ץ והיועמ"שית עצרו את ההצמדה להנחה בארנונה, והחלוקה הצטמצמה מהותית. כ-300 מיליון שקלים בלבד חולקו עד סוף 2023. מכאן ואילך, הגיע סופה של החלוקה.

זאת, לצד סעיפים 'נדושים' כמו מלחמה ביוקר המחיה (שח"כ ינון אזולאי ושורה של ח"כים נוספים מש"ס מתאמצים עבורה לא מעט, בחקיקה ובוועדות הכנסת), הקפאת מחירי החשמל, המים וארנונה (חלק מהדברים מיושמים בעיקר על ידי משרד האנרגיה, כששר האנרגיה ומנכ"ל משרדו עומדים מול רשויות המים והחשמל. נציין כי הורדת מחירי התמרוקים, אכן מתבצעת במשרד הבריאות, שבשליטת ש"ס), הורדת מחירי הדלק (שתלויה במצב הכלכלי ובהחלטות שר האוצר), פתיחת השוק לתחרות (ביישומו של ניר ברקת בעיקר, במשרד הכלכלה), ולקינוח, באותו הסכם נקבע כי יבוטלו המיסים על כלים חד פעמיים. הדבר בוצע בראשית הקדנציה. המס על השתייה הממותקת לא ירד, בשל התנגדות (צודקת למדי) של משרד הבריאות.

בסעיף סמוך נקבע, כי הממשלה תבחן את סוגיית הוזלת המזון לחולי צליאק (ללא גלוטן). בינתיים, לפי בדיקת 'ביזנעס', רק הקמחים הוזלו.

עוד שלשה סעיפים עוסקים בדרישה לתוכנית חומש לפיתוח כלכלי שנועדו לקבע תקציבים לתעסוקה, תעשייה, מיזמים שונים ועוד – לחמש שנים, אך החתימה על ההסכם נעשתה מבלי לפתוח את הנושא לדיון תקציבי בכל שנה. התוצאה היא, שבפועל, ללא כל התחייבות תקציבית מעשית, שר האוצר סמוטריץ' כדרר את הנושא לרה"מ נתניהו, וזה בתורו שולח בחזרה את הנציגים למשרד האוצר. אולי זה המקום להגיש הצעת ייעול במחשבה צופה פני עתיד: בקדנציות הבאות, כדאי להחתים גם את שר האוצר המיועד על ההסכמים הקואליציוניים…

לצד המינוי של סגן שר במשרד התחבורה, לשם מתן מענה תחבורתי הולם לאוכלוסיה החרדית – שאפשר לומר כי ניתן היטב – נוסף סעיף בנושא תח"צ בשבת הקובע כי לא תופעל תחבורה ציבורית בימי מנוחה. כמו תמיד, הכוונה טובה, אך לא תמיד ניתן לאכוף אותה.

ועוד מילה על תחבורה: בתחום התחבורה דרשו בש"ס וביהדות התורה השוואת תנאים של בחורי ישיבות ואברכי כולל, לתנאיהם של סטודנטים, הזכאים להנחה של 50% בתחבורה הציבורית. סעיף נוסף עוסק במציאת פתרון לרכישת כרטיסי נסיעה שלא דרך אפליקציה (רב קו). שני הסעיפים הללו קודמו להליכי פיתוח וביצוע.

מצוקת הדיור

16 מסעיפי ההסכם הקואליציוני עם הסיעות החרדיות מוקדשים לנושא הדיור. בין היתר הובטחה הקמת עיר חרדית חדשה, שמיקומה לא צוין. במבחן התוצאה: העיר תילה הוכרזה בשבוע שעבר, אך עוד ארוכה הדרך. מאוד. גם העיר העתידית כסיף אושררה בפעם המי יודע כמה, ועודנה תקועה. בגדול, העשייה בנושא הדיור מתבצעת בראייה יפה מאוד למרחקים, אך את רוב פירותיה יאכלו כנראה רק צאצאי-צאצאינו.

בין היתר, סוכם כי תשונה מפת אזורי העדיפות הלאומית. המטרה של סעיף זה הייתה כדי לכלול יישובים שבהם תתבצע בנייה לחרדים למפת העדיפות ולסבסד את הדיור. במבחן התוצאה: בוצעו שינויים. האם זה סייע בסבסוד לערים החרדיות? חלקית – בוודאי. כך למשל, ברכסים, מי שנרשם לדירה בהנחה, בסבסוד ממשלתי, גילה כי יש גם מענק נוסף מלבד ההנחה המובנית. כאמור, כשמביטים אל האופק צריך ארגז כלים זמין.

בריאות וחינוך

כאמור, מלכתחילה – לפני פסיקת בג"ץ ששללה ממנו את הזכות לכהן כשר – היה צפוי יו"ר ש"ס, אריה דרעי  לכהן כשר הפנים וכשר הבריאות במקביל. בהתאם לכך, אחד הנספחים להסכם הקואליציוני בין ש"ס לליכוד קובע, כי יינתנו תוספות תקציביות במאות מיליוני שקלים עבור טכנולוגיה, רכש מיטות ועוד, כתוספת לסל הבריאות, לצמצום העומס על המתמחים ולהקמת שני בתי חולים: בבאר שבע ובקריית אתא. (במבחן הביצוע: בבאר שבע בלבד התוכנית קודמה).

עוד נקבע, כי תיפתח תקנה נפרדת לגרעינים התורניים במשרד החינוך באחריות שר מש"ס, (חיים ביטון). נחשו לבד: לא קרה. זה מזכיר למישהו את רפורמת 'אופק חדש' שלא זכתה להגיע לכיסי המורים החרדיים?

ועוד בנושא החינוך: נחתם כי רשת מעין החינוך התורני של ש"ס תקבל מעמד מקביל לרשות מקומית, במטרה לאפשר לה לפתוח בתי ספר כמעט ללא מגבלות (מה שלא אירע וגם לא היו כל דיונים בעניין). עוד בסעיפים אלה: תקציב 'עצמאות המנהלים' יועבר לרשת דרך מטה הרשת בלבד.

דת ותרבות

בהסכם הקואליציוני של ש"ס הודגש, כי תקציב מבני הדת יוכפל פי 3 ויעמוד על 240 מיליון שקל, וכי הממשלה תקים ותתקצב בחוק הקמת מרכז הנצחה לאומי, לזכר מורשתו של מרן הרב עובדיה יוסף.

הסעיף האחרון נוגע הכי פחות לאזרח הקטן, ורק נציין כי למרות שהוא היה אמור להיות חשוב מאוד לתנועה, הוא לא בוצע. החלום שלא התגשם, לפחות אינו נוגע לכיסו של האזרח הקטן. אך מה לגבי 240 מיליוני השקלים שהיו אמורים לעבור לשיפוץ ובנייה של מבני דת – פי שלשה מהסכום שעמד על כ-80 מיליון בשנים קודמות?

כשמפרקים את ההתחייבות לגורמים, נראה כי מרביתה לא ממש יצאה לפועל. שיפוץ ובניית בתי כנסת – 80 מיליון שקל (ניסינו, אך לא זכינו לתשובה ברורה ממשרד שירותי הדת האם תקציב זה מומש), שיפוץ ובניית מקוואות – 60 מיליון שקל (כנ"ל), שיפוץ והנגשת בתי קברות ומקומות קדושים – 60 מיליון שקל (התקציב מומש ואולי אף יותר משהוקדש לו מלכתחילה, כשלצערנו התקצוב לבתי הקברות נוצל עד תום עקב טבח שמחת תורה), תיקון ובניית גדרות ערוב – 20 מיליון שקל (בדקנו ואכן התקציב עבר בשבועות האחרונים לכ-60 מועצות דתיות שהגישו בקשה).

בנוסף, סוכם כי יוקצו 20 מיליון שקל למרכזים עולמיים של מוסדות דת. האם זה קרה? נחשו בעצמכם. כמו כן בוטל שכר רבני הקהילות. מדובר באלפי שקלים בחודש שנגרעו מהכנסתם של מאות רבני קהילות בכל רחבי הארץ. "זה מגה-אירוע. איך ייתכן שבתקופת מתן כהנא קיבלו רבני הקהילות משכורת של אלפי שקלים כתמיכה חודשית על פועלם ואילו תחת שליטה חרדית הם מפסיקים לקבל את התקציב?", תהה באוזני 'ביזנעס' אחד מרבני הקהילות.

מעיון בהסכם שעליו חתומה ש"ס – שכאמור, חופף ברובו להסכם עם יהדות התורה – עולה, כי מאה מיליון שקלים יוקצו למוסדות תרבות חרדיים באמצעות משרד התרבות, בנוסף למוסדות לתרבות חרדית המתוקצבים במשרד החינוך. בפועל, נציין, כסגן שר התרבות מכהן יעקב טסלר מיהדות התורה, והתקציב קוצץ משמעותית.

נכון להיום, למרות שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוקצו למשרד התרבות 50 מיליון ש"ח ל-2023 ו-50 מיליון נוספים לשנת 2024, עבור תרבות חרדית – הסכום קוצץ בשיעור של 75%. כלומר, התקציב לשנת 2023 עמד על 14.6 מיליון ש"ח בלבד (ולדברי גורמים במשרד, אלה מועברים לגופים ופרויקטים, ברשויות המקומיות ועוד) והתקציב ל-2024 קוצץ ב-2% נוספים, וטרם התקבל בפועל.

תעסוקה והכשרה מקצועית

הרשות החרדית במשרד רה"מ שעליה אמון סגן השר אורי מקלב קידמה לאחרונה הכרה של רשות המסים בתעודות ראיית חשבון לבוגרות סמינרים.

ככלל, בהסכמים בין יהדות התורה וש"ס לליכוד נקבע, כי צוות שיוקם, יבחן הכרה בתארים רבניים ובתארי הכשרה חרדיים שונים כשווי ערך לתואר אקדמי, ותיבחן הכרה בלימודי תעודה בסמינרים חרדיים כשווי ערך לתואר אקדמי. עד לרגע זה לא ידוע על הקמת הצוות או על מסקנות של צוות שבחן את הנושא.

נציין, כי בש"ס רשמו הישג, בשיתוף עם יהדות התורה שמחזיקה ברשות החרדית במשרד רה"מ, להעברת תכנית 'הזדמנות שווה', בהיקף 60 מיליון ₪ שיועברו על ידי משרד העבודה, ללימודי מה"ט כמו: גרפיקה, מכשור רפואי, הנדסאי מחשב ועוד. האם הסמינרים יעבירו את הסכום שמסתכם בתמיכה של קרוב ל-4,000 שקלים לכל בת סמינר, כדי להקל על תשלומי ההורים? שימו לב: מתפקידם של ההורים לוודא זאת.

בכל מה שנוגע לזרוע העבודה שנמצאת בשליטת יואב בן צור, נעשית עבודה מקצועית של ממש (ויבורך מנכ"ל המשרד, ישראל אוזן). בהסכם הקואליציוני דרשה ש"ס את הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי שנועד לתמרץ השתתפות בשוק העבודה. תהליך שבוצע להורים לילדים עד גיל 3, אך זה הוצג בתקשורת כמהלך של נתניהו) ואת חיזוק ההכשרות המקצועיות במגזר. כאמור לעיל, התקציב לכך עבור ומערך ההכשרות יצא לדרך.

עוד קובע ההסכם עם ש"ס את הגדלת נקודות הזיכוי במס הכנסה לבני זוג עובדים עם ילדים. בסופו של דבר, החל מינואר 2024, הורים לילדים בני 0-3 קיבלו הטבת מס שמוסיפה לנטו שלהם בין 242 שקל לכ-1,000 שקלים בחודש. אך זה המקום לציין שנקודות הזיכוי משמעותיות לבעלי שכר גבוה, והרבה פחות אפקטיבי עבור מי שמרוויח אפילו 12-13 אלף שקלים בחודש.