תקנות שקד: אחרי השוכרים, הרגולציה מגיעה למתווכים

שרת המשפטים איילת שקד הודיעה כי תקדם תקנות שקיפות לפיהן יחויבו המתווכים לגלות כיצד מתחלקים דמי התיווך בדירות שכורות • "נסיקת מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות הציבו את השוכרים בעמדה חלשה מול משכירים"

תיווך, אילוסטרציה | צילום: create jobs 51, שאטרסטוק

שרת המשפטים איילת שקד הפיצה הבוקר (ד') להערות הציבור טיוטת תקנות שקיפות בתיווך נכסים להשכרה, שנחתמו כחלק מסיכום בין יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן לשרה שקד. פולקמן אף ליווה את שלב ניסוח התקנות.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

חוק השכירות והשאילה מסדיר, בין היתר, את התשלומים השוטפים בהם יישאו השוכר והמשכיר. בהתייחסו לדמי התיווך שהמשכיר חב למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר, קובע חוק השכירות והשאילה בסעיף 25ט(ב)(3) כי השוכר לא יישא במישרין בתשלום זה. הוראה זו נקבעה במישור היחסים שבין השוכר למשכיר. ככל שהמשכיר פעל בניגוד לחוק, הרי שמדובר בהפרת חיוב, המקימה זכות לשוכר לקבל סעד אזרחי.

ואילו חוק המתווכים במקרקעין קובע כי מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. כעת, התקנות החדשות קובעות כי בעסקת שכירות ייכלל בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, גם הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם בנוגע לכל אחד מהצדדים לעסקת השכירות, שפעולת המתווך מבוקשת לגביה.

מטרת התיקון היא ליצור שקיפות ביחס לדמי התיווך המתקבלים מצדדים נוספים לעסקה. הדבר עשוי לסייע לשוכר לגלות האם משכיר, שמתווך פעל מטעמו, מטיל למעשה את עלויות דמי התיווך על השוכר, בניגוד לקבוע בחוק השכירות והשאילה.

"מדינת ישראל צריכה להתערב כמה שפחות בעסקאות פרטיות. עם זאת, חשוב לייצר שקיפות מרבית שתאפשר לכל צד לשקול את החלטותיו בצורה מושכלת", אמרה הבוקר השרה שקד. לדבריה, "נסיקת מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות הציבו את השוכרים בעמדה חלשה מול משכירים, ועלינו לתת בידם את האפשרות לבדוק שלא מבצעים עסקה על גבם. אני מודה לח"כ פולקמן על שיתוף הפעולה בתקנות חשובות אלו".

ח"כ רועי פולקמן, העומד מאחורי היוזמה, מסר כי "התופעה בה מתווכי דירות גובים דמי תיווך רק מצד אחד פסולה ודורשת טיפול. לאחר בדיקה בינלאומית בסיוע מרכז 'עומק' באוניברסיטת תל אביב ולאחר פשרה עם שרת המשפטים קידמנו מתווה של שקיפות שיחייב פרסום התשלום מכל צד ובכך לעודד מיקוח וחלוקה הוגנת יותר. זהו צעד ראשון להגנה על השוכרים ובמידה והמתווכים ימשיכו לפעול באופן לא ראוי ישקלו צעדים נוספים".

התקנות החדשות מתפרסמות ימים ספורים לאחר הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת חוק המבקשת לחייב לשתף את המדינה בכמה שכרנו או השכרנו את הדירה.

על פי הצעת "חוק שכירות הוגנת", ימונה "אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, לרשם לענייני שכירות דירות למגורים", בתיאום עם שרי האוצר והמשפטים ו"משכיר יעביר לרשם בתוך חודש מיום כריתה, הארכה, או חידוש חוזה שכירות למגורים למשך שנה ומעלה פרטים אלה, כפי שהם מופיעים בחוזה השכירות: כתובת הדירה המוזכרת, סכום דמי השכירות ושטח הדירה".

ההצעה מבקשת גם מהרשם שינהל את את מרשם הדירות להעמיד אותו בצורה שקופה לעיני הציבור – ללא זיהוי פרטי השוכרים והמשכירים – במטרה להילחם בעליות המחירים הבלתי פוסקות. בנוסף, "משכיר יצרף לחוזה השכירות העתק מחוזי השכירות שכרת עם שוכרים קודמים ב-12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת השכירות החדשה לפחות, ובהם פירוט דמי השכירות ששילמו אותם שוכרים", לשון ההצעה.

"המציאות מוכיחה כי משכירים מעדיפים להציע לשוכרים לכרות חוזים קצרי טווח, לרוב לתקופה של שנה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "חוזה לתקופה קצרה עשוי לפגוע בוודאות של השוכר לגבי המשך מגוריו בדירה ומקובל לטעון כי יש בכך כדי לפגוע ברווחתו. יציבות מקום המגורים היא ערך חשוב לכל משק בית. ליציבות זו יכולה להיות השפעה בחלק מהמקרים גם על היציבות התעסוקתית. מאחר שלשוכר עלויות שקועות, כלכליות ואחרות בדירה, יוצא שסיום חוזה השכירות עשוי להסב לו נזק, הרי שהוא נמצא בנקודת מיקוח נחותה בהגיעה של תקופת השכירות לקיצה. לפיכך, בפני המשכיר עומדת אפשרות נוחה שלעיתים קרובות אף מנוצלת, להעלות את שכר הדירה בסכום הדומה לשיעור הנזק שעשוי להיגרם לשוכר אם ייאלץ לעקור מהדירה".

פולקמן מוסיף ומסביר בדברי ההסבר להצעה, כי "תופעה זו מתעצמת ככל שמדובר באזורי ביקוש שבהם קרוב לוודאי שיימצא שוכר חלופי שישלם לפחות את המחיר המקורי. תופעה זו, של העלאת שכר הדירה בכל שנה, אף כשמחיר השוק אינו מחייב זאת, היא תופעה כלכלית מוכרת אשר פוגעת בוודאות וביציבות בשוק השכירות, ועשויה ליצור מחירים שאינם משקפים נכון את השוק".

לפי המחוקק, אישורה של ההצעה תביא לכך שהשקיפות תמנע מהדיירים לחתום על חוזה יקר משמעותית מהשוכר הקודם. "במצב הנוכחי בשוק השכירות, נדרש לצמצם את חוסר היציבות, ולהקים רשם שכירויות שיהיה אחראי לרישום, סידור ופרסום כל חוזי השכירות שמועברים אליו במסגרת החוק, בו יוצגו לציבור מדדי שכירות לאזור המגורים בו שוקלים להתגורר בשכירות. תפקידו יהיה לאסוף מידע על חוזי שכירות וליצור לראשונה מסד נתונים על שוק השכירות שאינו קיים נכון להיום", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "באופן זה יוכלו הן שוכרים והן משכירים להכיר טוב יותר את השוק בו הם נמצאים באופן שיוכל לסייע להם לקבל החלטות מושכלות על בסיס מסד נתונים, להגדיל את התחרות, לשכלל את השוק ולטייב את כוח המיקוח של הצדדים".

2 תגובות ל: "תקנות שקד: אחרי השוכרים, הרגולציה מגיעה למתווכים"

  1. חוק שלא יעבור בבג"צ.
    נתחיל בעובדה שהמשכיר בדרך כלל אינו משלם למתווך ושכרו של זה מגיע מהשוכרים.
    בנוסף – זו זכותו המלאה לדרוש ולהרוויח עמלה משני הצדדים.
    ברגע שהחליט השוכר להשתמש בשרותי תיווך וחתם על הסכם לתשלום עמלת תיווך הרי עשה כך מרצונו החופשי ונטל על עצמו חובת תשלום.( בגובה חודש שכירות ובתוספת מעמ כחוק).
    דירות רבות מפורסמות להשכרה שלא באמצעות מתווך- והשוכר יכול לנסות ולמצוא לעצמו דירה להשכרה שלא באמצעות מתווך.
    בארה"ב חייב הבעלים להשתמש במתווך ע"פ חוק למכירה או השכרת ביתו ושם המתווך מרוויח עמלה בגובה 6-8% מסכום המכירה.
    שהמדינה תעלה קצת את רף הכניסה לענף התיווך( בארה"ב חייבים בשנתיים לימודי תעודה ) ולא תמצא במקצוע מפלט ודרך להמלט בטיפול באבטלה הגבוהה- כך לא יוכל כל רפש וצואת אנוש להפוך למתווך כמפלט למצוקת התעסוקה.
    יש גם אנשים מצוינים והגונים בענף הסובלים בעקבות כך מתדמית נחותה.

  2. נכוו אתה צודק👍

כתיבת תגובה