השקעה ללא סיכון? הצחקתם את הכסף שלכם

אחת השאלות הנפוצות ביותר של לקוחות היא שאלת הסיכון. אין דבר כזה סיכוי ללא סיכון. לא קיים! ובכל זאת ישנן דרכים להקטין את הסיכון, לצמצם אותו, לנהל אותו. בואו להכיר את מסלולי החיסכון והסיכונים שהם נושאים בחובם

לפזר סיכונים. אילוסטרציה: Atstock Productions | שאטרסטוק

לאחר שנים של פגישות עם אלפי לקוחות, אני מרשה לעצמי לשתף אתכם בפרט מעניין שגיליתי עם הזמן והניסיון. התברר לי שאחוז ניכר מהאנשים מעלים בפגישתם הראשונה ואפילו ממש בתחילתה, את השאלה אם מדובר בהשקעה ללא סיכון. צר לי לאכזב אותם (ואתכם). משום שהתשובה שלילית. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון!

אז מה כן ניתן לעשות? בטור זה אגע במספר דוגמאות השקעה שבכולן סיכון כזה או אחר. אבל, אנסה להראות כיצד אנחנו יכולים להקטין את הסיכון. אזהרת ספוילר – פיזור.

new-rodius-250*200

מזומן: ערכו הריאלי של מטבע (כל מטבע) יכול להשתנות. הוא יכול להיחלש בצורה משמעותית בעקבות אינפלציה גבוהה או התחזקות שאר המטבעות בעולם ביחס אליו. הנה סיכון בהשקעה במט"ח.

פיקדון או חיסכון בבנק: מרביתנו נוטים לחשוב שאין סיכון בחיסכון בבנק. אז ככה, אומנם הסיכון נמוך יותר מהרבה דברים אחרים, אבל תמיד קיימת אפשרות (לא מופרכת בכלל) שבנק יקרוס מבחינה כלכלית והחוסכים עלולים להישאר ללא כספם.

הרבה מהאנשים מאמינים שבנק ישראל/ממשלת ישראל יגבו אותם במקרה כזה, אבל להבדיל מארצות הברית שם זה באמת קבוע בחוק, במדינתנו אין כל חוק שמעניק הגנה ללקוחות הבנקים, ולכן הסיכוי שבמידה ויקרה אסון המדינה תתנער הוא סיכוי סביר בעליל. הנה סיכון בפיקדונות ותכניות חיסכון בבנקים.

אג"ח ממשלתי: כן. אג"ח ממשלתי מגלמות בתוכן סיכון. הממשלה יכולה להגיע לחדלות פירעון. ההיסטוריה, ואני לא מדבר על תקופת הרומאים… עשירה בפשיטות רגל של מדינות. מעטים זוכרים זאת אבל גם מדינות עשירות ומתקדמות עשויות להגיע למצב של פשיטת רגל, כמו שקרה לגרמניה הגדולה ובעקבותיה לצרפת ומדינות נוספות בזמן השפל הכלכלי הגדול בשנות השלושים. המדינות הללו שנחשבו למעצמות כלכליות הכריזו על פשיטת רגל והגיעו להסדרי תשלום עם בעלי החוב שלהן. הנה סיכון בהשקעה באג"ח ממשלתיות.

אג"ח קונצרני: כשמדובר באג"ח של חברות לא צריך להסביר את הסיכון. ובכל זאת, אזכיר כי קיים סיכון שחברה מסוימת תידרש להסדר חוב ("תספורת"), או במקרה הרע – תגיע לחדלות פירעון (פשיטת רגל). מספיק להזכיר שמות כמו נוחי דנקנר או אליעזר פישמן כדי שכל קורא יבין באיזה סיכון מדובר. הנה סיכון בהשקעה באגרות חוב של חברות.

מניות: להבדיל מהמכשירים הקודמים שסקרנו, שוק המניות לא מבטיח דבר. אומנם לא חסרות הוכחות תיאורטיות, היסטוריות ופרקטיות  להנחה לפיה שוק המניות יניב תשואה עודפת על המכשירים הקודמים גם בעתיד. אבל אף אחד לא מתחייב לכך. הנה סיכון בהשקעה במניות. גם מניות "סולידיות" דוגמת מניית טבע…

נדל"ן (קניית נכס): מלבד הסיכוי ששר האוצר כחלון יצליח במשימתו ומחירי הדירות יעצרו ואף יירדו, ישנם סיכונים נוספים להשקעה בנדל"ן. אחת הטעויות המרכזיות היא לא לקחת בחשבון תשלומים נוספים הקשורים לרכישה ולהשכרה. בנוסף למס רכישה, למס על השכרה ולחשיפה למס שבח בעת המכירה, ברוב המקרים המשקיע יידרש לשלם דמי תיווך, הוצאות עורך דין, הוצאות רישום ואגרות שונות. כל זה נוגס בתשואה ועלול למחוק אותה.

כמו כן, יש להביא בחשבון שלפעמים יש צורך בשיפוץ הנכס וישנן תקופות "מתות" בהן לא יימצא שוכר. עלויות אלו עשויות להוסיף כ-20% למחיר הרכישה ולהפחית כ-20% מהשכירות… כך שהפער בין תשואה ברוטו (בלתי ממונפת) לתשואה נטו, עלולה להיחתך בצורה משמעותית. הנה סיכון בהשקעה בנדל"ן.

הלוואות חברתיות: לצערי הרב ישנו עדיין ציבור גדול שלא מכיר את המוצר הנפלא הזה ולכן ארחיב עליו במספר מילים. היום, כאשר אתה מפקיד כסף בבנק, אתה מקבל על כספך ריבית אפסית. לעומת זאת כשאתה מגיע ללוות כסף מהבנק, הבנק יגבה ממך ריבית גבוהה מאוד (לפעמים גם 15%!).

כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה המדהימה של ההלוואות החברתיות ואומרת: אתה תהיה הבנק. במקום להפקיד כסף בבנק כשהבנק יגזור את כל הרווחים, תלווה את הכסף לאדם אחר באמצעות המערכת הדיגיטלית ולא תשאיר את כל הרווח בבנק.

אין כאן המקום להאריך ואולי אכתוב על-כך טור בנפרד אבל מכיוון שחלק גדול מהקוראים נחשפים למוצר הזה בפעם הראשונה, אומר רק שישנם הבדלים גדולים בין הפלטפורמות השונות מבחינת ביטחון ההשקעה על-ידי בדיקת הלווים ועוד. כמובן שהסיכון נעוץ בזהות הלווים, ביכולתם לעמוד בהחזרים ועוד. אם כי מדובר בסיכון קטן שכן ההשקעה מתחלקת בין מאות ואלפי לווים. הנה, גם בהלאוות חברתיות יש סיכון.

תעודות סל: זהו מוצר מצוין שיכול לתת לנו חשיפה לחלק גדול מהמוצרים שנכתבו לעיל ולעשות זאת גם בדרך כלל בפיזור די רחב. אבל אותן חברות שמנפיקות תעודות סל בארץ ובחו"ל עלולות להיקלע לקשיים כלכליים ולהעמיד את השקעותיכם בסיכון ("סיכון מנפיק"), מכיוון שמי שמתחייב לתשלום התשואה היא חברת תעודת הסל ולא ניירות הערך שנמצאים בתוך התעודה. הנה, גם בהשקעה סולידית ומפוזרת דוגמת תעודות סל, יש סיכון.

אינני מתיימר להביא כאן את כל המוצרים בשוק כי מספרם כחול אשר על שפת הים. אבל ניתן להבין מהרשימה המייצגת הזו שאין מוצר ללא סיכון. אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי למזער את הסיכון?

ישנם מספר דברים שניתן לעשות, אבל אין ספק שהדבר החשוב ביותר והמשמעותי ביותר הוא פיזור! וישנם כמה סוגי פיזור. ישנו פיזור בכל מוצר ומוצר, כגון לקנות הרבה אג"ח, לפתוח חשבונות במספר בנקים ולרכוש כמה דירות.

וישנו פיזור נוסף שקצת יותר קשה לביצוע, ומניסיוני, מרבית האנשים שאינם אנשי מקצוע בתחום, יתקשו מאוד לבצעו. פיזור זה הוא פיזור מתוכנן בין מוצרים שונים. לאחר שפיזרנו וקנינו מספר רב של מניות ולאחר שהמניות פוזרו במגוון סקטורים (תעשייה, רפואה, פיננסים וכו'), יש לפזר בין המוצרים עצמם. זה דורש המון סבלנות ומומחיות כדי להבטיח מצד אחד סיכוי סביר לרווח ומצד שני סיכון נמוך.

כמעט לכל לקוח יש כספים למספר מטרות, וצריך לדעת לבחור בין סוגי ההשקעות השונות, לשלב ביניהן ולבחור בכל השקעה את הגוף שיותר מתאים למטרת ואופי ההשקעה. לסיכום, חכמינו זיכרונם לברכה כבר ידעו מזמן את הסוד הזה ולימדו אותנו "לעולם ישליש אדם מעותיו"… לא שמים את כל הביצים בסל אחד!


דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב'הירשוביץ פתרונות'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

poalim2-side
poalim-inner

כתיבת תגובה