סוכנות החלל הישראלית תשגר השבוע את לוויין חקר הסביבה

הדמייה. מקור: דוברות משרד המדע

השבוע, ביום רביעי הבא עלינו לטובה, רגע אחרי תשעה באב יהפך לששון ולשמחה, תשגר ישראל את 'ונוס', הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה. זה ישוגר מגינאה הצרפתית.

הלוויין, שהוא פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES), נמצא בימים אלו בהכנות לשיגור בבסיס החלל של חברת 'אריאן ספייס' והוא מתוכנן לשיגור ממרכז החלל האירופי בקורו שבגינאה בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל).

שר המדע, חה"כ אופיר אקוניס (ליכוד), אמר כי "ישראל נודעת ברחבי העולם בזכות התעוזה והחדשנות שלה, מרכיבים שבאים לידי ביטוי גם בפיתוח הטכנולוגי של ונוס. אנו מלאי גאווה לראות כיצד עשייה רבת השנים של טובי המהנדסים והחוקרים של ישראל בהובלת סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית, צפויה להגיע לשיאה בשיגור הצפוי".

ללווייני חקר סביבה יש חשיבות שהולכת וגדלה בשנים האחרונות בעיקר לנוכח בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של 'התעשייה האווירית', הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם.

הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד. הוא מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין.

הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה.

שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לונוס, והן מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל. בעת השיגור, ישקול הלוויין 265 ק"ג, מה שהופך אותו ללוויין קל משקל  במיוחד. המעניין הוא כי על גבי משגר "וגה" ישוגר באותו שיגור גם לוויין איטלקי, אף הוא תוצרת ישראל.

מרגע שיגור ונוס ועד שייכנס למסלולו בחלל, יעברו בדיוק שעה 37 דקות ו-18 שניות. האות הראשון מהלוויין, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל לאחר כחמש וחצי שעות מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. תמונות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור ותמונות לאחר עיבוד יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך 4.5 שנים שלאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר.

ונוס יצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם. כשיחלוף מעל ישראל, יצלם ונוס שלושה פסי צילום לכל אורכה: בגליל, מישור החוף כולל רצועת הים הקרובה, והנגב. אלה יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות ותחנות אקולוגיות. התמונות יועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, לרשויות ממשלתיות ולמכוני מחקר ממשלתיים.

לונוס גם משימה טכנולוגית חדשנית ראשונה מסוגה שבמסגרתה ינסו להוכיח היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפאל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, כדי להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר.

למרות שהלוויין הוא פרויקט משותף לישראל וצרפת, כל מרכיבי החומרה שלן פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף לתעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט את המצלמה הייחודית, ורפאל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן. ​