אגף התקציבים עושה את תפקידו, אבל הגרעון לא מבעית

שכר המינימום עלה והאבטלה בשפל היסטורי אז מי עושה קולות של נהי? • "אגף תקציבים עושה מזה עניין הרבה יותר גדול ממה שזה צריך להיות, כי זה תפקידו – לשמור על המשמעת התקציבית", אומר פרופ' אבי שמחון ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ומי שמשמש כיועץ הכלכלי של נתניהו • וגם: מה זה נומרטור?

פרופסור אבי שמחון בכנס תחזיות 2020, שנערך ב-2016. צילום ארכיון): מוטי מילרוד, יח"צ

בתקופה של ערב בחירות צריך לקחת בערבון מוגבל כל הודעה דרמטית המתפרסמת בתקשורת. דברי גורמים במשרד האוצר על 'הגירעון הנורא של 4%' ו'הבור התקציבי של 30 מיליארד שקל', בהחלט עונה על ההגדרה הנ"ל ויש לקחתה בערבון מוגבל, אפילו מאוד.

על מה יצא הקצף? תקציב המדינה לשנת 2019 קבע יעד גירעון של 2.9% אולם בסופה של שנה מתברר שהגירעון השנתי הגיע ל-3.7% כלומר תוספת של 0.8% לגירעון השנתי. מכיוון שאין ממשלה מתפקדת בישראל לא אושר עד כה תקציב לשנת 2020 וכיום מי שמנהל את התקציב הוא החשכ"ל.

250/200 סייד בר + קובייה

התקציב לשנת 2020 מבוסס על 1 חלקי 12 מתקציב 2019 לכל חודש והפער בין התקציב ההמשכי לבין הטייס האוטומטי של צרכי הממשלה הוא 17 מיליארד שקל. כאשר יאושר תקציב במהלך השנה לאחר הרכבת הממשלה (אם וכאשר…) לכאורה ההוצאה בפועל של הממשלה תהיה נמוכה יותר.

במסמך הנומרטור הקודם, תחזית האוצר הייתה שהגירעון ב-2021 יגיע ל-3.8%, לעומת זאת הנומרטור הנוכחי שהוצג בפני הממשלה בתחילת השבוע העלה את הצפי לגירעון בשנה הבאה של 4.2%, כלומר 0.4% מעל התחזית הקודמת (בשנתיים שלאחר מכן, נכון להיום, הגירעון צפוי להגיע ל-4.1% ול-4%). על פי החוק הקיים יעד הגירעון לשנת 2021 אמור לעמוד על 2.25% אולם הממשלות יודעות להסתדר עם החוק ולעלות את יעד הגירעון כפי שנעשה פעם אחר פעם.

ובמעבר חד מאחוזים למספרים, על פי משרד האוצר מדובר על 30 מיליארד שקלים חדשים שהממשלה הבאה תצטרך לאתר. שלושים המיליארד מורכבים מחריגה ממסגרת התקציב של כ-14 מיליארד שקל וממחסור בהכנסות של כ-16 מיליארד שקל. כדי לכסות פער זה הממשלה תיאלץ לחסוך בהוצאותיה מחד ולעלות אי אלו מיסים מאידך.

עד כאן הנתונים היבשים. 

אולם מאחר ואנחנו בתקופת בחירות, הכותרות בתקשורת לא חסכו הצלפות שוט בראש הממשלה בנימין נתניהו. ב'דה מרקר' החליטו ש"המספרים מבהילים", וב'כלכליסט' פורסם כי "הנתונים כמובן מעידים במידה רבה על הכשלון שנחלו שר האוצר משה כחלון (שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, מתישהו, כשהממשלה הבאה תקום)  וראש הממשלה בנימין נתניהו בניהול התקציב בשנים האחרונות, עם החלטותיהם להגדיל הוצאות שלא תומכות בצמיחה, כמו למשל הגדלות חוסרות של השכר במגזר הציבורי ללא התייעלות או הגדלת הפנסיות לשוטרים". 

האם גירעון של 4% לאחר כמעט שנה ללא ממשלה מתפקדת זה כזה גרוע? לא בטוח. נתניהו טען בדיון עם בכירי משרד האוצר כי מדובר בתחזית שגויה וחלק מהשרים אף הסכים עימו. לטענתו במסגרת תקציב 2021, יעד הגירעון יהיה 3.0%-3.3% ללא העלאת מיסים ולדברי חגי עמית ב'דה מרקר' השרים כמו זאב אלקין, אלי כהן, אמיר אוחנה ומירי רגב הביעו הסכמה עם טענות ראש הממשלה.

בדיווחו כתב עמית כי "נתניהו התבסס בטענתו זו על כך שהממשלה מתנהלת כיום על בסיס תקציב המשכי, כלומר מוציאה בכל חודש 1/12 מתקציב 2019, ועל כך שמשרד האוצר מכתיב כבר בימים אלה מדיניות קיצוצים שוטפת".

יתרה מזאת. עמרי מילמן ב'כלכליסט' מביא בראיון של שני כלכלנים כי "גירעון של 4% אופייני רק לתקופת משבר, ולא היתה כזו". ומדוע תקופה של שנה ללא ממשלה מתפקדת כהוגן לא תיחשב תקופת משבר? אגב, בראיון עמם, משבחים כלכלנים את הכלכלה הישראלית בכללותה אולם כמובן (בהתאם לרוח התקופה), לא חוסכים מילות ביקורת על תפקודם של ראש הממשלה ושר האוצר.

אז, מה באמת המצב?

פרופ' אבי שמחון ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שמוגדר גם כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה חושב גם הוא שהתקשורת מגזימה בהתבטאויותיה לגבי הגירעון. "לא בור ולא עמק" אמר שמחון בראיון ברדיו כאן ב'. 

לדבריו יש משתנים רבים שניתן לבחון בהם את כלכלת ישראל ואחד מהם האם המשקיעים מאמינים במדינת ישראל. לטענתו, אם מדינת ישראל מקבלת הלוואה באחוז אחד בלבד זה מצביע על אמון מלא בכלכלת ישראל ורואים זאת גם בדירוג האשראי של ישראל הנמצא ברמה גבוהה מאוד. הוא הזכיר כי היעד הגירעון בארה"ב גבוה אף יותר ממדינת ישראל.

בראיון לפני הצגת הגרעון שניתן לקראת ועידת 'מקור ראשון' לכלכלה, אמר שמחון לעיתון, כי "מאז תחילת כהונתו של נתניהו ב-2009, שכר המינימום עלה באופן חסר תקדים בעולם. היום, יחד עם מס הכנסה שלילי, שכר המינימום עובר את השכר בלא מעט מדינות במערב אירופה. זה שינוי דרמטי. כשהייתי היועץ של שר האוצר שטייניץ תמכתי מאוד בהעלאת שכר המינימום. אגף התקציבים איים עלינו שאם נעלה את שכר המינימום נראה גידול באבטלה, אבל ראינו פה פשוט נס. שכר המינימום עלה דרמטית, והאבטלה נמצאת בשפל היסטורי".

Inner article

שמחון גאה בראיון בכלכלה המקומית. "בעשר השנים האחרונות הכלכלה הישראלית עשתה קפיצה מאוד גדולה. במיוחד כשבוחנים אותה בהשוואה לעולם, שנמצא בדשדוש מתמשך מאז המשבר ב־2008־2009".

בראיון מוצגת לפני שמחון הרוח הנושבת מהתקשורת; התלונות על "העשור האבוד" של נתניהו; על השירותים הממשלתיים שקורסים, על יוקר המחיה המאמיר, על הפערים הגדלים; וכאן נשאל שמחון: כמה מזה קמפיין בחירות וכמה מציאות? 

בתשובה עונה שמחון כי "זה חד וחלק לא נכון. אין ויכוח על המספרים. הפערים לא גדלו בשנים האחרונות. כמה דיברו בבחירות האחרונות על אי־ השוויון? כלום. למה נושא שהיה חם כל כך בבחירות בעבר לא דובר הפעם? כי יש שיפור. היום אנחנו מדינה שנמצאת במקום הרבה יותר טוב בעניין הזה. רמת השוויון בישראל היא הטובה ביותר שהייתה מזה לפחות עשרים שנה".

ולגבי הגירעון, הוא סבור, "הרבה פחות מוטרד מהגירעון ממה שקוראים בעיתונים. יש שנים שבהן הגירעון נמוך מהצפוי, ויש שנים שבהן הוא גבוה מהצפוי. ככה זה, אי אפשר להגיע ליעד כל הזמן. לא קרה שום דבר, יש לנו משק חזק. הגירעון של 2019 לא מדאיג אותי. הוא מצריך טיפול והוא יטופל, אבל לא ברמה שמצדיקה את קולות הנהי שאנחנו שומעים מכל מיני מקומות". בהמשך דבריו הוא מצדיק מעט את קולות הבכי של משרד האוצר: "אגף תקציבים עושה מזה עניין הרבה יותר גדול ממה שזה צריך להיות, כי זה תפקידו – לשמור על המשמעת התקציבית".

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה