אובדן הפדיון למשק מוערך בכ-240 מיליארד שקל

מניתוח שערכו באגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר נראה כי הנזק נטו לעסקים במגזר העסקי, לחודשים מרץ-אפריל 2020, נאמד בכ-43 מיליארד שקל • סך כל הפדיון ברוטו שאיבד המגזר העסקי בחודשים מרץ-אפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נאמד בכ-240 מיליארד שקל • ומדד המחירים מטפס – איך זה בכלל קורה?

פדיון | צילום: נועם רבקין, פלאש 90

הפגיעה של משבר הקורונה בעסקים, קשה ביותר, והחשש הוא שעסקים רבים לא יצליחו לשרוד את התקופה הקשה. על פי ניתוח שערכו באגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר נראה כי הנזק נטו לעסקים במגזר העסקי, לחודשים מרץ-אפריל 2020, נאמד בכ-43 מיליארד שקל.

באיגוד לשכות המסחר אומרים, כי נתון זה מתייחס לפדיון במגזר העסקי, בניכוי תשומות שנחסכו, ובניכוי הוצאות כח אדם שמרביתו יצא לחל”ת, (לא כולל תעופה). מהניתוח עולה כי סך כל הפדיון ברוטו שאיבד המגזר העסקי בחודשים מרץ-אפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נאמד בכ-240 מיליארד שקל, ממנו נוכו תשומות שנחסכו ועלויות שכר שנחסכו כתוצאה מהוצאת עובדים לחל”ת.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

אלא שבכך לא מסתיים הנזק למשק. על פי הלמ”ס בזמן שהחנויות היו סגורות בחודש מרץ, מדד המחירים לצרכן קפץ ב-0.4% במרץ. כך למשל נרשמה עלייה של 3.2% בסעיף ההלבשה וההנעלה. זאת על רקע התחזיות השחורות של הבכירים בענף האופנה. גם בסעיף פירות טריים נרשמה התייקרות של 1.8% ובסעיף המזון – של 0.6%.  

בלמ”ס טוענים כי עם סגירת ענפי מסחר שונים עקב משבר הקורונה נוצר קושי לדגום מחירי כבכל חודש. עקב כך, בענפים רבים כדוגמת, ‘ארוחות מחוץ לבית’, ‘הארחה, נופש וטיולים’, ‘הצגות, קונצרטים, מופעי ספורט, קולנוע’, הדגימה מתייחסת בעיקר לחצי הראשון של החודש. בשאר הענפים הדגימה הייתה כמעט במלואה וייתכן שהיא מבטאת את התגובה של המוכרים להיסטרית הקניות טרם הסגר הגדול.

טלטלת מחירים

בסעיפי הירקות והפרות נרשמו שינויי מחירים של עשרות אחוזים, כל למשל הוזל במיוחד הארטישטוק ביותר מ-40%, תות שדה הוזל ב-22.5%, מנגד התייקרו הבננות ביותר מ-25%, והשעועית בכ-12%.

יחד עם זאת נרשמו גם ירידות מחירים. כך למשל נרשמה ירידת מחירים של 1.9% בסעיף הירקות הטריים וכן, מדד מחירי בריאות ירד ב-0.1%. על פי נתוני הלמ”ס, מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.1%. לעומת זאת כאשר בוחנים את נתוני 12 החודשים האחרונים (האינפלציה השנתית) נראה כי המדד נותר ללא שינוי. על פי התחזיות, האינפלציה בשנת 2020, צפויה להיות שלילית.

מניתוח של איגוד לשכות המסחר, הענפים העסקיים העיקריים שנפגעו עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה הינם ענפי התיירות, שירותי אוכל ואירוח, שירותים כלליים וכמובן מסחר סיטונאי וקמעונאי (non food). ענפים אלה נפגעו בשיעורים של מעל 80% הן בכמות העסקים והן ברמת הירידה בפדיון (בניכוי תשומות שנחסכו). שאר העסקים במגזר העסקי נפגעו אף הם אך בשיעורים נמוכים יותר, העומדים על בין 15% ל 50%. סביר מאוד להניח שאת הנזק העיקרי לעסקים נראה במדד של החודש הבא.

עלייה בשכר הדירה

בתקופה האחרונה מתפרסמות ידיעות בתקשורת לפיהן בעלי דירות הפחיתו משמעותית את שכר הדירה. מהדגימה של הלמ”ס עולה כי סעיף הדיור במדד (המבוסס על שכר דירה ולא על מחירי דירות) דווקא רשם עלייה של 0.9%. פרשני כלכלה טוענים כי עלייה זו מעלה את השאלה האם בלמ”ס מנותקים מנתוני השטח.

גם מדד מחירי הדירות של הלמ”ס (לא חלק ממדד המחירים לצרכן) לחודשים ינואר-פברואר, עלה ב-0.6% לעומת דצמבר-ינואר. מדובר בעלייה של 3.9% נרשמה לעומת התקופה המקבילה אשתקד (ינואר-פברואר 2019). מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קרי ינואר-פברואר 2020, לעומת ינואר-פברואר 2019, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-3.9%. 

בלמ”ס מפרסמים גרף ברור המציג את אחוז השינוי השנתי במדד מחירי הדירות בעשור האחרון. בגרף ניתן לראות כי חלה התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתחילת העשור עד כדי ירידות מחירים בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2018. אולם החל משנת 2019 התחדשו עליות המחירים השנתיות. 

מפילוח גיאוגרפי של העסקאות עולה כי לא נמצאו מחוזות בהן נרשמו ירידות מחירים שנתיות. לעומת זאת, עליות מחירים בולטות נרשמו במחוזות צפון (6.2%), תל-אביב (6.1%) וירושלים (5.2%), יתרת המחוזות רשמו עליות מתונות יחסית.

 

תגיות: 

870/135 ליינר ארטקל

גם מחירי הדירות החדשות עלו ב-0.8%. בלמ”ס מוסיפים כי כמות העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית (מחיר למשתכן) והשתתפו בחישוב מדד מחירי הדירות החדשות מהווה 39.2% בהשוואה ל-39.8% בתקופה הקודמת (דצמבר 2019 – ינואר 2020). 

חשוב לציין כי מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצא כי מחירי הדירות החדשות דווקא ירדו ב-0.8%.

ביקורת קשה

ואולם, ב’ישראל היום’ טוען ערן בר-טל כי הלמ”ס מנותקת מהמציאות וכי עליית המדד כמוה כקנס מיותר שמטילה עלינו הלמ”ס. “הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החליטה שניתן לקבוע שינויים במחירים גם למוצרים לא סחירים, וזאת על סמך נתוני עבר. נקבע שמדד מחירי חינוך, תרבות ובידור עלה ב־0.3% (יצא לכם לצרוך בידור וחינוך לאחרונה?); מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב־0.2% (נסעתם לאנשהו?); מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב־3.2% (זוכרים מתי קניתם חולצה או נעליים לאחרונה?); ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית עלה ב־1.2% (קניתם מזגן או תנור חימום לאחרונה?)”.

על פי דבריו, כל הרכיבים במדד שאינם סחירים אמורים להיות מחושבים כ’אפס’, מכיוון שאי אפשר לקבוע שינוי במחיר של מוצר, או שירות, שאף אחד לא קנה. אלא שבלמ”ס לא נהגו כך ובעקבות “דווקנות בשיטת חישוב שאינה קשורה לתקופה הזו בשום צורה”, כדברי בר-טל, נוצר נזק לכל בעלי ההלוואות והמשכנתאות צמודות המדד, שהתייקרו בעקבות המדד המעוות.

חשוב לזכור כי חודש מרץ הוא לא בן יחיד במשבר הקורונה. בחודש אפריל ממשיך המשבר להכות את המשק וב’ישראל היום’ אומרים כי “אם אף אחד לא יעמיד את הלמ”ס על טעותה, היא תימשך גם בחודש אפריל”. בסיום החודש נגלה כי “הרהיטים והבגדים שלא קנינו והמסעדות ובתי הקפה שבהם לא בילינו – התייקרו אף הם בזמן שהיינו ספונים בבתינו”. 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה