אופל פרונטרה החדשה – השם חזר, המשימה השתנתה

צילום: רונן טופלברג

אופל פרונטרה היה פעם רכב פנאי־שטח, כזה שידע לרדת מהאספלט בלי להסס. בשנת 2026 השם הזה חוזר לישראל, אבל על גבי מוצר שונה לחלוטין: קרוסאובר משפחתי עם שבעה מקומות ישיבה, שמגיע עם משימה להיות רכב שבע מקומות הזול בישראל.

עם תג מחיר של 157 אלף שקלים, בתקופה שבה רכבי שבעה מקומות מתקרבים ולעיתים חוצים את רף ה־200 אלף שקלים, הפרונטרה נכנסת לנישה שכמעט התרוקנה. היא לא מציעה יוקרה ולא מבטיחה ביצועים מסעירים, אלא מתמקדת בצורך הבסיסי של משפחות: מקום לשבעה נוסעים במחיר נגיש יחסית, ממותג אירופאי.

השאלה היא האם המחיר האטרקטיבי מספיק כדי להצדיק את הוויתורים שבדרך, ומה מקבלים בפועל כשבוחרים באופציה הזולה ביותר בקטגוריה.

משהו טוב עובר על לובינסקי

משהו טוב עובר על לובינסקי. בתקופה האחרונה הם מביאים לישראל גרסאות ששכחנו על קיומם כמו למשל סיטרואן C3 סופר־מיני ידנית במחיר של 100 אלף שקלים. למהלך הזה נכנסת גם אופל, שכבר מזמן איננה אותה אופל העצמאית שהכרנו. מאז שנבלעה תחת מטריית סטלנטיס, היא חולקת מכלולים, פלטפורמות ומנועים עם פיג’ו וסיטרואן. ועכשיו מגיעה הפרונטרה: שבעה מקומות, רמת גימור אחת, ומחיר אטרקטיבי.

עיצוב: וואו אמיתי

הפרונטרה נראית נפלא. ממש כך. חזית אטומה שמדמה גריל של רכב חשמלי, חתימת תאורה מודרנית, צביעה דו־גוונית שמרימה את ההופעה, ופרופורציות שמצליחות להיראות גדולות ומרשימות יותר מהמידות בפועל.

הצבע הכתום ברכב המבחן אינו צעקני ואינו צעצועי. הוא יושב נכון על המרכב. זה רכב שנעים להביט בו בחניה. כזה שמצליח להיראות חדשני ואפילו עתידני. ביקור באולם התצוגה מגלה קו עיצובי אחיד למותג, נקי ומרשים, והפרונטרה ממשיכה אותו בגאווה.

אם בחוץ היא מקבלת ציון גבוה מאוד, הרי שבפנים הסיפור שונה לחלוטין.

תא נוסעים: מה שצריך ולא יותר

נכנסים פנימה והאווירה מתחלפת.

אם בחוץ קיבלנו רכב מהמם, בפנים מקבלים פונקציונליות. נכון יש שני מסכי 10 אינץ’ ברורים ונקיים, אבל בלי אפקטים מיותרים. הכול פשוט, ברור וקל להבנה. ואפילו פרט שכמעט נעלם מהעולם: מפתח התנעה פיזי כזה שמסובבים כדי להניע.

חומרי הדיפון? פלסטיק. לא מתחכמים ולא מנסים למכור יוקרה מדומה. זה מזכיר יותר ברלינגו מאשר רכב פרימיום. אבל יש בזה גם יתרון: נשפך קפה? מגבון אחד והכול נקי. למשפחה עם ילדים זו בחירה הגיונית.

המושבים עצמם מצוינים. בד נעים שמתאים לאקלים הישראלי, נוח לישיבה, לא עור ולא דמוי עור מחניק. פשוט מושבים טובים.

שורה שנייה: בסיסית

שלושה מושבים מאחור, ללא מסילות וללא תחכום מיוחד. והבעיה המרכזית: אין פתחי מיזוג לשורה השנייה.  בישראל זו נקודת תורפה, במיוחד כשיש גם שורה שלישית מאחור.

שורה שלישית: סמלית

וכאן צריך להיות כן. השורה השלישית סמלית. אפילו צפופה זו מחמאה. היא מיועדת לילדים קטנים בלבד. גם נער לא ישמח לבלות שם יותר מכמה דקות וכשכל שבעת המושבים פתוחים  אין תא מטען. ממש כך. אולי כמה בקבוקי מים. השורה השלישית יושבת כמעט עד החלון האחורי. 

עם חמישה מושבים פתוחים מתקבל תא מטען מכובד. עם שבעה צריך לתכנן היטב כל שקית.

אבזור ובטיחות

רמת האבזור סבירה. יש מערכות בטיחות אקטיביות בסיסיות, כולל תיקון סטייה מנתיב עם התערבות והתראת מהירות. נקודת זכות חשובה היא הכפתורים הפיזיים לביטול המערכות. אבל אין בקרת שיוט אדפטיבית. וב־2026 זו כבר חיסרון משמעותי,מיוחד בנהיגה בפקקים.

ומנגד מחמאה גדולה למיזוג. עם שליטה פיזית נפרדת. לא דרך מסך, לא דרך תפריטים. פשוט כפתורים אמיתיים. תענוג.

מנוע וצריכת דלק

כאן אנחנו פוגשים את מנוע ה־1.2 ליטר שלוש צילינדרים המוכר מקונצרן סטלנטיס. מנוע קטן, לא שרירן. הוא יודע להיות נמרץ כשדורשים ממנו, אך לעיתים מרגיש מהוסס. אין מצבי נהיגה ואין דרמה. פשוט מנוע שעושה את העבודה. למי שנוסע חדרה־גדרה לא יהיו תלונות. מי שמחפש ביצועים או כוח זמין בכל מצב שלא יצפה.

צריכת הדלק במבחן נעה בין 1:11 ל־1:14, כשהממוצע בפועל היה סביב 1:13. יפה וחביבה, אך לא שוברת שיאים.

אז למה הוא כאן?

כי שוק שבעת המקומות התייקר מאוד. דגמים כמו אאוטלנדר ואחרים מתחילים באזור 180–200 אלף שקלים והנה מגיעה הפרונטרה עם תג מחיר של 157 אלף שקלים, ונכנסת לנישה ברורה: משפחה שרוצה שבעה מושבים בתקציב שפוי יחסית, מבלי לוותר על מותג אירופאי.

אגב, בלובינסקי מתחרים גם בעצמם, שכן סיטרואן C3 איירקרוס מוצעת אף היא בתצורת שבעה מושבים, עם מעט יותר שיק ותג מחיר גבוה יותר. הפרונטרה ממוצבת כאופציה הישירה והנגישה ביותר.

השורה התחתונה

אופל פרונטרה החדשה איננה רכב מפנק. היא לא יוקרתית, לא חזקה במיוחד, ולא באמת מרווחת לשבעה מבוגרים. אבל היא נראית נהדר. היא שימושית. היא משפחתית. היא פשוטה לתפעול. והיא זולה משמעותית מהאלטרנטיבות.  ובשוק של היום זו בהחלט אופציה חשובה.