אושר להצבעה: שחרור כספי פיטורין תוך 4 חודשים

החוק צפוי למנוע עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין וכן להביא לשחרור מיליארדי שקלים ש"נתקעו" בקופות הגמל במהלך השנים. בניגוד למצב היום בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק, ישוחררו הכספים בתום תקופה זו באופן אוטומטי

פיטורין shutterstock

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק פיצויי פיטורים. החוק מגיע כנוסח חלופי לחוק שהניח האוצר בפני הוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 -2018, אז נרשמה התנגדות עזה לנוסח שהניח האוצר ודרישה שהסכם שמשפיע על זכויות העובדים לא ידון במסגרת חוק ההסדרים אלא בנפרד. כך הניחה הוועדה את ההסדר הנ"ל, בתואם עם רשות שוק ההון, משרד העבודה והרווחה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ההסדר נועד לאפשר שחרור כספים כלואים מקופות הגמל בגין פיצויי פיטורין העומדים לזכות עובדים שלא שוחררו מסיבות שונות על רקע כך שהוראות החוק הקיים דורש אישור מעסיק לשם כך וכן למנוע מקרים כאלה בעתיד.

apps-box

על מנת למנוע התערבות ושינוי חוקי העבודה סברה ועדת הכספים כי ראוי שהתיקון יבוא במסגרת הסעיף הנוגע למשיכת כספי פיצויים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, לעניין קופות גמל.

במסגרת זו ההסדר נוגע למעסיק וקובע כי עליו לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק, מה שצפוי להביא לשחרור מיליארדי שקלים לזכות עובדים רבים.

על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת – העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. לשם כך יוטל על מעסיק זה להנפיק מסמכים המצביעים על כך, לדוגמא – פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו. אם בתום התקופה לא פנה המעסיק לקופת הגמל בליווי אחד המסמכים הנדרשים, יהיה זכאי העובד לקבלת הפיצויים ללא צורך באישור כל שהוא.

אחד ההבדלים הבולטים בין הצעת הוועדה לנוסח שהציג האוצר במקור הינו שבמסגרת מתווה הוועדה כספי ההפרשה לפיצויי פיטורין לא יוגדרו כשכר עבודה שבבעלות העובד, מצב שמונע אפשרות של מיסוי כפול של הכספים. במסגרת המתווה שהציע האוצר היו אמורים הכספים להיחשב כשכר עבודה מה שהיה פותח את האפשרות למיסוי שלהם בעת ההפרשה, נוסף על המיסוי הנהוג בעת משיכת כספי פיצויי הפיטורין.

הבדל נוסף בנוסח הוועדה, הינו לגבי כספי פיצויים שהחוק יחול לגביהם רטרואקטיבית, שם קבעה כאמור הוועדה 4 חודשים בתומם יהיו זכאים העובדים למשוך את הכספים, לעומת שנתיים בהצעה המקורית מצד האוצר.

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון הסביר כי "בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית הובא בין היתר תיקון לחוק פיצויי פיטורין, הציע לעגן בחקיקה כספי פיצויים שהופקדו בקופות גמל. המטרה הייתה לייצר וודאות לגבי הכספים, כאשר כל הזמן אנחנו נתקלים במצבים בהם אנשים מתקשים למשוך את הכספים שבקופות הגמל בשל חוסר ודאות אם הכספים שייכים למעסיק או לעבוד. לעיתים המעסיקים לא קיימים כבר תקופה ארוכה. החלק הזה בהצעת החוק פוצל ומובא בפנינו במתווה מעט שונה. ההבדל – אם בהצעת החוק המקורית הקביעה הייתה של מי הכסף והצענו שיהיה של העובד, המתווה שלפנינו לא מתערב בשאלת של מי הכסף, בשל טענות להתערבות ביחסי העבודה, הוא קובע זכאות פרוצדוראלית – שלאחר תקופה של 4 חודשים בתום סיום יחסי עובד ומעביד, חייבת קופת הגמל לשלם את הכספים לעובד ולא במצב היום שהעובד נדרש להביא אישור מהמעסיק. כך יוצרים וודאות של העובד למשוך את הכסף, ונמנע מצב הכולל מאות אלפי חסכונות ומיליארדים של שקלים של עובדים שבמשך שנים לא יכלו למשוך את כספי הפיצויים".

Noam1 – Inner

כתיבת תגובה