אז מה אם הבנקים נקנסו? תקציבי הפרסום מסמרי השיער

זהירות! ההלוואה מסכנת את חשבון הבנק שלכם. עיבוד מחשב

חוק העישון שעבר לאחרונה הוא ללא ספק הרע במיעוטו, אך החקיקה שכללה סעיף הדורש פרסום מקביל לחינוך צרכנים, הזכיר לכולנו את הצורך בחינוך השוק. אלא שמבט אל תקציבי הפרסום המופנים לחינוך פיננסי והשוואתם לתקציבי הפרסום להלוואות ואשראי מחלחלות. לא פחות.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

למעשה, רק לאחרונה פסל בנק ישראל פרסומת של ישראכרט, שהציעה הלוואה ש"הופכת את המינוס לפלוס". לא פחות. מה שהיא הסתירה בתשדיר הפרסום, הוא שהמינוס בבנק פשוט יומר במינוס גדול עוד יותר אצלה. ואם חשבתם שלמפקחת על הבנקים יש צוות שמנטר את התשדירים בכדי לפסול את הפסולים שבהם, טעיתם ובגדול. גם הפסילה ההיא באה רק לאחר שנשלחו אליה פניות מצד גופי תקשורת ופורסמו ברשתות החברתיות סרטוני הסברה ויראליים נגד התשדיר המדובר.

לפני מעט יותר מחודש אף הטילה המפקחת עיצומים כספיים על בנק דיסקונט ועל חברת לאומי קארד בשל פרסומות לשיווק אשראי שאינן עומדות בדרישות החוק. זאת, לאחר שבתאריך 1.6.17 נכנס לתוקפו התיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, המחייב תאגידים בנקאיים לצרף למודעות הפרסומת ולדרכי השיווק השונות המעודדות נטילת הלוואה על ידי הלקוח, אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". הוראה דומה הוחלה גם על נותני אשראי חוץ-בנקאיים בחקיקה הרלוונטית להם.

החוק נועד לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לפרוע את ההלוואה, ולהגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להתרחש כתוצאה מאי עמידה בהחזר ההלוואה. חשיבות החוק מתחדדת לנוכח הגידול המהיר באשראי הצרכני שחל בשנים האחרונות מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים, אשר מגדיל את הסיכון למשקי הבית בתחום זה.

הפיקוח על הבנקים מצא שבנק דיסקונט לישראל בע"מ וחברת לאומי קארד בע"מ לא עמדו בהוראת החוק, והטיל עליהם עיצום כספי בסך 750,000 ₪ ו-1,500,000 ₪ בהתאמה, בשל פרסום סרטונים שיווקיים, המעודדים נטילת הלוואות, ללא צירוף אזהרה כנדרש. בהתאם לחוק, סכום העיצום הכספי המקסימלי שניתן להטיל בגין הפרה מסוג זה הינו 750,000 ₪. בבנק דיסקונט הסכום התייחס להפרה אחת, בגין פרסומת אחת, ובחברת לאומי קארד – בשתי הפרות בגין שתי פרסומות.

בדיקה שערכה יפעת בקרת פרסום עבור ynet, גילתה כי הגופים הפיננסיים השקיעו בשלוש השנים האחרונות יותר מ-200 מיליון שקל בפרסום להלוואות, מתוכם כ-180 מיליון שקל עבור הלוואות "צרכניות" (שאינן לדיור. כמו למשל, לטיולים, ללימודים לחגים וכדו').

למעשה, רק בשנה האחרונה הושקעו לא פחות מ- 64.7 מיליון שקלים עבור פרסום אותן הלוואות. סכומים, שאמורים לגדול משמעותית בעקבות כניסתם של שחקנים חדשים לשוק הפיננסי, עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בשוק הבנקאות.

הבדיקה של 'יפעת' העלתה עוד, כי בעוד התקציב המופנה עבור ההלוואות עמד כאמור על 200 מיליון שקלים, תקציב המחלקה לחינוך פיננסי באוצר, שהיתה אמורה לתת לנו כלים כדי להתמודד עם פרסומות כאלה, עומד על 2 מיליון שקלים בשנה בלבד – 6 מיליון שקלים לאורך התקופה בה הושקעו 200 מיליון שקלים עבור תשדירי הפרסום להלוואות מהגופים הפיננסיים.

אם לדייק, התקציב שהושקע עבור שכנוע הישראלים להלוואות הוא יותר מפי 33 מאשר התקציב שנועד עבור החינוך הפיננסי של אזרחי ישראל.