אז מה אם כחלון חתם? מחירי החלב לא יירדו

עודד שהם, יו"ר ועד הרפתנים | צילום: יוסי בלט

מה יקרה אם ייושם הסכם החלב עליו חתם שר האוצר מול נציגי הרפתנים? האם יוקר המחיה בישראל ירד? אז ככל הנראה שלא…  אך זו אולי החדשה הפחות גרועה.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

החלת הסכם החלב תגרום באופן ודאי לאבטלה חמורה של אלפי משפחות על סף פנסיה בעוטף עזה, בגליל ובעמקים, לנסיקת מחירי מוצרי החלב, לפגיעה במשק המים הישראלי, לקושי בשמירה על קרקעות לאום, לצניחת איכות משמעותית במוצרי המזון העולים על שולחנה של המשפחה הישראלית בכל בוקר, ועוד.

הנה חמישה תרחישים מפורטים, שעל רבים מהם כבר ניתן להצביע בבירור כיום – ואשר חושפים את הסכנות המרובות שטומן בחובו הסכם החלב למשפחה הישראלית הממוצעת – אליו דוחפים דווקא השרים החברתיים והלאומיים כחלון ואריאל.

1. רוב הרפתות שיסגרו – בעוטף עזה ובצפון הארץ

רוב הרפתות בארץ ממוקמות כיום בעוטף עזה ובצפון הארץ. הסכם החלב, המחייב את הרפתנים להכפיל את גודל הרפתות, ולהקטין הרווחיות על כל ליטר חלב שהם מייצרים ולמעשה לעבוד במחירי הפסד – יגרום למאות רפתות להיסגר. הפגיעה בתעסוקה של מאות משפחות בפריפריה עלולה לגרום לגל אבטלה קשה ולהתדרדרות כלכלית במושבים באזורים אלה – רובם מושבים שהוקמו בעליות יהודי צפון אפריקה והמזרח בשנות החמישים והשישים.

המגמה של סגירת רפתות בגלל חוסר רווחיות לא התחילה בשנה האחרונה. בשנות ה-70 של המאה הקודמת התקיימו במושבים למעלה מ-2,000 רפתות. כיום פועלות כ-600 רפתות במושבים, ואם הסכם החלב שנחתם בין האוצר להתאחדות מגדלי בקר ייושם – יותר מ-80% מהן תיסגרנה.

המכה לא תחלוף מעל ראשי התנועה הקיבוצית, וגם שם הרפתות תיפגענה קשות, ורבות מהן ייסגרו כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית. ענף החלב המקומי יועבר לידי תאגידי ענק, ויש הקוראים לבטלו לחלוטין, לבטל את מכסות הייצור והתכנון בענף החלב – ולהסתמך על ייבוא מוצרי חלב מחו"ל – שעוד נגיע אליו.

2. חיסול הרפתות יפגע בשמירה על קרקעות הלאום

ישראל היא המדינה המובילה בעולם בטכנולוגיה לטיפול במים, ובין השאר בהשבת מי ביוב לחקלאות. כיום, אחוז ניכר מהביוב בישראל עובר טיהור ומושב לחקלאות כמי קולחין.

מים אלה משמשים להשקיה בגידולים שלא משמשים למאכל אדם, ובין השאר לגידול כותנה, למספוא לבהמות ולעיבוד חקלאי של שטחים שנאסר לגדל בהם מזון בשל זיהום הקרקע.

צמצום דרסטי של ענף הרפת יביא לפגיעה קשה בחקלאים המגדלים מזון לבהמות, להפחתה ניכרת בניצול מי הקולחין לחקלאות ולהוצאת עשרות אלפי דונמים של אדמות מעובדות ממערך הייצור החקלאי, בגלל איסור גידול מזון עליהם.

כתוצאה מכך, עתיד להיווצר מעגל הדף שיפגע לא רק במאות משפחות של רפתנים, אלא גם באלפים אחרים המועסקים במערך ייצור המזון לבהמות.

מעבר לכך, עיבוד אדמות חקלאיות משמש את מדינת ישראל בשמירה על קרקעות הלאום. בקרקע אין חלל ריק ואדמות שאינן מנוצלות לגידולים נתפסות די מהר על ידי פולשים.

באופן אבסורדי, חיסול הרפתות על ידי שרים המשתייכים דווקא למחנה הלאומי, יוביל לפגיעה באחד מערכי היסוד של מפלגותיהם – תפיסת קרקעות הלאום בשטחי מדינת ישראל.

3. ייצור החלב במזרח אירופה – מפגעים סניטאריים

נכון, במזרח אירופה זול יותר לייצר חלב. עלות העבודה זולה יותר, המים מצויים בשפע וגם שטחי המרעה רחבים.

אך קיימות כמה בעיות ברעיון של יבוא מוצרי החלב לאירופה. העיקרית שבהן היא בעיית החלב הטרי. כ-70% משוק מוצרי החלב בישראל כיום מבוססים על חלב טרי. חלב זה לא ניתן לייבוא או לשינוע ממרחקים.

גם שוק מוצרי החלב שאינם נזקקים לחלב טרי לא מקבל תשובה הולמת על ידי ייבוא ממזרח אירופה. ידוע הוא כי ארצות מזרח אירופה סובלות מסטנדרטים נמוכים של תברואה בהשוואה למערב. ייצור כבד אווז בהונגריה הופסק לאחרונה בגלל מכת עכברושים. לפני מספר שנים פרצה בהלה באירופה, לאחר שהתברר כי מפעלים ברומניה הכניסו בשר סוסים לנקניקים משובחים.

הסיבה לבעיות התברואה החוזרות ונשנות במזרח אירופה נובעת מאופי המשטרים שם. הרגולציה בארצות מזרח אירופה חלשה, הממשלים מושחתים, ארגוני פשע שולטים בענפים שלמים והאכיפה של זרועות החוק מאד בעייתית ומוגבלת.

רבים זוכרים את הזעקה שקמה פה כנמצא סיליקון בחלב של תנובה. מדובר במפגע מינורי לעומת המפגעים השוררים בשוק המזון במזרח אירופה. לא בטוח שהצרכן הישראלי יסכים לחשוף את משפחתו למוצרי מזון מפוקפקים – והתוצאה ברורה – דווקא נסיקה במחירי מוצרי החלב, ואיתה החרפה נוספת ביוקר המחיה בישראל.

אגב, אפילו לא אמרנו מילה על מידת הכשרות של החלב הנוכרי שמוטלת בספק רב ובוודאי לא עונה לצרכים של כל האוכלוסייה.