הקואוצ'ר החבד"י המוכשר שאל את חבריו ברשת החברתית "כעצמאים, האם זו המדינה שאחראית למצב הכלכלי התקוע שלנו, או שמא האחריות כולה שלנו?" – יועץ השיווק והפרסום קובי רוטנברג, ענה לו בפירוט ואנחנו הרווחנו דעה בהירה וברורה עם הרבה אמונה בסייעתא דשמיא מתוך עשייה
קובי רוטנברג 20.07.2020
לשכת תעסוקה | צילום: שירות התעסוקה כל כך אהבתי את השאלה הפשוטה אך החדה כתער ששאל היועץ לוי רסקין, "כעצמאים, האם זו המדינה שאחראית למצב הכלכלי התקוע שלנו, או שמא האחריות כולה שלנו?" – עד שטרחתי ועניתי לו בפירוט רב את התשובה הבאה שפשוט נבעה לי תוך כדי כתיבה מבלי לחשוב לפני כן מה תהיה התוצאה, העיקר להגיד לאנשים שאנחנו אמנם בימים קשים, אך עם אמונה בקב"ה ועשייה נכונה, הכל אפשרי:
"השאלה גדולה מדי (למרות שנראית קטנה) בשביל לענות באגביות, לכן אחלק לשני חלקים את תשובתי.
- המדינה אחראית ואשמה בכך שאיננה מספקת גב אמיתי לכלכלה של כולנו באופן מספק והגיוני.
הסיפור הזה כאן כבר תקופה ממושכת ובמקום לתת למשק פלסטר ועוד פלסטר שוב ושוב, הם היו אמורים לגבש כבר מזמן תוכנית כלכלית שתכלול לא רק מענקים קיומיים (ממש תודה, קודם בוא נראה את זה עובר את מבחן הכנסת והחקיקה בטרם היו ממהרים להכריז על זה בריש גלי לקול תרועת החצוצרות המזויפות) אלא גם משהו מעשי איך עוזרים למאות אלפי מובטלים שכירים למצוא מקור פרנסה וכך גם עוזרים לעצמאים להתאושש בכבוד.
לא עם מתנות חינם, עם עבודה וכבוד משולבים.
- העצמאים אחראים על עצמם. כל אדם אחראי לכלכלה האישית שלו ושל משפחתו.
נכון, הימים האלה קשים ולא בטוחים, אבל לשבת בבית ולהגיד "אני לא יודע מה לעשות!" או "מה אני אעשה? אני רק יודע לנהוג כנהג הסעות ועכשיו אני לא יכול לנהוג כי אין לי את מי להסיע" זאת אוזלת יד. לכולנו יש הרבה אפשרויות תעסוקה.
לכל עצמאי חייבת להיות אנרגיה של עשייה. אנרגיה של רצון לצאת וליצור לעצמנו מצבים ואפשרויות להתפרנס. נכון שזה קשה ונכון שזה לא אידיאלי בימים אלו, אבל היי מתי בדיוק היה אידיאלי להיות עצמאי?!
תמיד יש קשיים ותמיד יש לנו בעיות ותמיד אנחנו בכינו (ואני עוד בטוח שנמשיך לבכות מרורים גם בעתיד…) על מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ וכו' אף פעם לא היה פה באמת שקט לעצמאים.
אז עכשיו זה קשה יותר? צא ותעשה לביתך. לא תמיד בתעסוקה אליה היית רגיל, אבל העיקר תצא, תעשה.
אל תשב בחיבוק ידיים ותגיד "ההוא עשה לי וההוא לקח לי", אלה תירוצים שהשתמשנו בהם כשהיינו ילדים ובכינו להורים ולמורים "הוא התחיל! הוא עשה לי ראשון!".
תתאפסו ותתגברו, אנחנו אנשים בוגרים, חרוצים, אנשי עשייה ואנשי תושייה.
אני מתבייש לקבל מהמדינה תמיכות ומעדיף לעבוד בשביל הכסף שלי. כן זה נחמד כשהגלגל מתהפך ופתאום היד שלוקחת ממני באופן תדיר, מביאה לי לפתע מתנה, אבל עדיין זה לא ראוי בעייני. זה מעוות מציאותית ושגוי מהיסוד כמי שאמור לפרנס בכוח מעשיו ולא בכוח בכייתו לרשויות שהוא מסכן וזקוק לעזרתם.
אז שאלנו מי אחראי? תחליטו אתם לאיזה מהאפשרויות אתם מתחברים יותר.
אישית, מעדיף את השנייה, לקחת כמו תמיד, ממש כמו בימים כתיקונם את גורלי בידיי. להתפלל ולבטוח בקב"ה שישפיע עלי שפע ובמקביל, לעמול לפרנסתי".
ולכם גולשי 'ביזנעס', העצמאים ואף השכירים, תהיו חזקים ותזכרו, "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" – תבטחו בו ותעשו, והוא תמיד יעשה את שלו ו"יכלכלך".
