אחרי הקריסה של בנק סיליקון וואלי: לאן יגיעו הריביות בישראל?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: פלאש 90

הכותרות הכלכליות של הבוקר היו אמורות לעסוק בדו"ח התעסוקה והמשמעויות שלו לגבי מתווה ריבית הפד והשווקים. עם זאת, הקריסה של הבנק האזורי SVB שמה את הפד, כמו גם את בנק ישראל בין הפטיש לסדן ומעלה סימני שאלה לגבי המתווה העתידי של הריבית. האנליסטים מעריכים מה יקרה בהמשך. האם האירועים בבנק SVB, הסיליקון וואלי, יובילו למשבר פיננסי רחב יותר? ומה יעלה בגורל הריבית?

כך למשל, אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, טוען הבוקר כי "סביר יותר שהאירועים בבנק SVB בארה"ב לא יובילו למשבר פיננסי רחב היקף. אולם, הם מסמנים מגבלות יכולת ה-FED להמשיך להעלות ריבית".

הוא אף סבור כי בנק ה-SVB שונה ממרבית הבנקים האחרים. לדבריו, "פשיטת רגל של בנק SVB האמריקאי שזעזע את השווקים בשבוע שעבר לא בהכרח סימן של בעיה כללית במערכת הבנקאית האמריקאית. לראיה, ביום שישי מדד מניות הבנקים הגדולים (Diversified Banks) עלה למרות הירידות בבנקים האזוריים ובמדד המניות הכללי. פעילות ה-SVB ייחודית. הלקוחות שלו הם בעיקר חברות הטכנולוגיה, במיוחד חברות הזנק. בעקבות פריחה של גיוסי הון בענף, המאזן של הבנק גדל כמעט ב-200% מתחילת המגפה, הרבה יותר מהבנקים האחרים, במיוחד הגדולים.

"גידול מהיר בנכסי הבנק גרם לעלייה חדה בפיקדונות ובתיק ני"ע מ-29 מיליארד דולר ב-2019 ל-120 בסוף 2022. הכסף הושקע באג"ח שמחיריהן ירדו כתוצאה מעליית התשואות. גם תיקי אג"ח של הבנקים האחרים הפסידו, אולם יש כמה הבדלים עיקריים בינם לבין SVB.

"ראשית, שיעור ההשקעות בני"ע מהמאזן של SVB עומד על כ-57%, כאשר השיעור הגבוה ביותר בשאר הבנקים הנו 42%.

"הייחודיות הנוספת של SVB שאין לו בסיס רחב של פיקדונות ציבור למימון פעילותו. ב- SVB שיעור הפיקדונות הקמעונאים עד 250 אלף דולרים שמשלמים ריבית נמוכה מהווה כ-12% בלבד מסך הפיקדונות, בהשוואה לשיעור של כ-50%-60% בבנקים האמריקאים הגדולים. SVB החזיק בעיקר פיקדונות גדולים שמשלמים ריבית גבוהה יחסית של חברות הזנק. חברות אלו שרפו מזומנים בקצב גבוה בשנה האחרונה, מה שגרם לירידה מהירה בפיקדונות. מכלול הנסיבות הייחודיות גרם לקשיים ולסגירת הבנק בסופ"ש".

ז'בז'ינסקי מעריך עוד כי האירוע ב-SVB מסמן מגבלה ליכולתו של ה-FED להעלות ריבית. "הסיכוי שסגירת SVB תוביל למשבר רחב אינו גבוה, אך האירוע מסמן גבולות ליכולת ה-FED להמשיך עליית ריבית בשיעורים גבוהים. עלייה נוספת חדה בריבית עלולה לחשוף עוד חוליות חלשות במערכת הפיננסית, במיוחד גידול בחובות הבעייתיים. כמו כן, ככל שהריבית תעלה יותר הבנקים יאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר על פיקדונות כדי להתמודד עם מעבר הכספים לאפיקים נושאי ריבית גבוהה יותר (MM Funds), מה שיצמצם את הרווחיות.

"להערכתנו, ההבנה של מגבלת ה-FED להעלות ריבית ולא החשש מפני משבר פיננסי רחב הובילה לירידה חדה בתשואות אג"ח. הציפיות לעליית ריבית ה-FED בחוזים ירדו מ-5.75% ל-5.25% (תרשים 18). הירידה הדו-יומית בתשואות לשנתיים (-0.48%) ול-5 שנים (-0.38%) הייתה החדה ביותר מאז ספטמבר 2008.

"אולם, ריסון יכולת ה-FED להעלות ריבית עשוי להקשות בהחזרת האינפלציה ליעד. בתגובה לאירוע, ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו בכל הטווחים, במיוחד לשנתיים בשיעור של כ-0.4%, אך אנו לא בטוחים שבצדק. גם לא בטוח שהמגבלה על יכולת ה-FED להעלות ריבית מצדיקה ירידה חדה בתשואות הארוכות".

בשורה התחתונה, במיטב מעריכים כי סביר שהאירוע בבנק SVB האמריקאי לא מעיד על בעיה רחבה במערכת הבנקאית. אולם, הוא מסמן מגבלה לעליית ריבית ה-FED והעריכו כי שהריבית בארה"ב תעלה ב-0.25% בפעם הבאה.

קריסה משמעותית

לעומת זאת, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות סבור כי "SVB הוא בנק קטן באופן יחסי אז למה הקריסה שלו כל כך משמעותית? ובכן אפשר לחלק את התשובה לשני חלקים.

"החלק הראשון הוא ההשפעה על תעשיית ההייטק בארה"ב ובישראל. לפי ההערכות כ-90% מהפיקדונות שנשארו ב-SVB אינם מבוטחים. המשמעות היא שחברות רבות איבדו את כספי הגיוס שלהן ונמצאות כבר היום במשבר נזילות חריף. חברות אלו יצטרכו לגייס הון חדש במהירות, מה שיגרום להן לשלם מחיר גבוה על הכסף או להתחיל לפטר עובדים ולעצור פעילויות. לא נופתע בכלל אם נראה בשבועות הקרובים גל פיטורים חרגי בתעשיית ההייטק ובעיקר בקרב סטארטאפים בשלבים שונים. באופן טבעי, הכלכלה הישראלית, שלסקטור ההייטק יש משקל גדול בה, תושפע מכך ולכן בנק ישראל חייב לקחת את האירוע והשלכותיו במסגרת השיקולים של תוואי הריבית העתידי.