אין פתרון לפרטיות? אין אפליקציות תשלום בתח"צ

תחרות על אמצעי התשלום. אפליקציית פפר פיי של לאומי | אילוסטרציה, צילומסך

חזרת הכנסת לפעילות פרלמנטרית מבורכת, מעלה שאלות ותהיות חשובות. בדיון בוועדת הכלכלה עלו שאלות רבות בנושא האפליקציות החדשות שנועדו לאפשר תשלום עבור נסיעות בתחבורה הציבורית באמצעות יישומים שחלקם, יופעלו על ידי חברות פרטיות. כידוע הרווח למפעילי היישומים הוא אפסי והחברות שזכו במכרזים בונות על מעבר הציבור לאפליקציות תשלום מתקדמות שהפיילוט בהן יצא כבר לדרך.

בעבר כתבנו מספר פעמים שהתשלום באמצעות האפליקציות יהיה זול יותר ומי שייפגע מכך וימשיכו לשלם יקר, יהיו בעיקר החרדים שאינם משתמשים בתקשורת מתקדמת וכן קשישים וחלק מהמגזר הערבי. ראוי לציין שהח"כים החרדים כבר נכנסו לעובי הקורה ומספר פתרונות הוצעו בנושא, כולל מסגן שרת התחבורה אורי מקלב. נקודה נוספת אך חשובה לא פחות, היא האפשרויות של מפעילי האפליקציות לאסוף מידע רב על המשתמשים והפגיעה בפרטיות עלולה להיות קשה במיוחד.

תארו לעצמכם שבכל תחנה בה יחליט המשתמש לרדת, הוא יספוג הפצצת פרסומות או סתם ידע 'קר' אך אינטנסיבי, של כל העסקים הרלוונטיים הנמצאים מסביב לתחנה. מדובר באיסוף נתונים על כל צעד ושעל של המשתמשים והציבור היה מצפה שבחוזה עם מפעילי האפליקציות יוכנס נושא הפרטיות באופן מפורט ועם מסמך הסבר שייכתב ביחד עם הרשות בישראל האמונה על הנושא. בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים לבקשת ח"כ עידן רול וח"כ שרן השכל התברר, כי הרשות להגנת הפרטיות אינה יודעת כלל מאפליקציות התשלומים החדשות של משרד התחבורה. 

מסתבר שח"כ והשר לשעבר, ח"כ בצלאל סמוטריץ, חתם על התקנות ממש רגע לפני שעזב את המשרד, אך ייתכן שבכל הקשור לשמירה על הפרטיות של הנוסעים מדובר על הפקר כמעט מושלם. נציג הרשות להגנת הפרטיות, עדן אברהם, הפתיע את חברי הוועדה כשאמר כי ברשות מכירים את הסיפור רק מהזימון לדיון. 

תם עידן החיים הפרטיים

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, טען כי יוזמי האפליקציה לתשלום בתח"צ שכל כך רצו להיפטר מהרב קו שכחו פרט קטן: 'זכות היסוד של הציבור לפרטיות'. עצמון הסביר כי מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים הסדירו שרי התחבורה והאוצר את השימוש ביישומים, אולם ספק אם ההסמכה הזו באמת מאפשרת לשרים להסדיר, ולו באופן עקיף, את אמצעי התשלום הללו. "נקבעו הסדרים שעלולים לשים את המאגר בסכנה של דליפה או פגיעה. זו לא דרך מספקת להסדיר נושא רגיש כזה וראוי היה שיוסדר בחקיקה ראשית", אמר עו"ד עצמון.

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות כתב מסמך ביקורת על הנושא. לדבריו, "התחבורה הציבורית היא אמנם שירות חיוני וצורך ציבורי, שיש לקדמה ולפתחה אך תחת כללי הפרטיות". גם שימוש בטכנולוגיה חדשה הוא דבר מבורך מאוד, אולם "אמצעים מתקדמים לתשלום ותיקוף נסיעה בתחבורה הציבורית, חייבים להיעשות באופן שאינו פוגע בזכות לפרטיות". 

בירנהק טוען במסמך, כי דינו של המכרז לאפליקציות התשלומים להיפסל. לדבריו, מדובר על יצירת מאגרי מידע חדשים במשרד התחבורה, עצומים בהיקפם ומשמעותיים ברגישות המידע שלהם ולכן "אין בחוק בדל של הסמכה להקמת מאגרים שכאלה". יתרה מזאת טוען בירנהק, בכל הקשור להגנה על הפרטיות, "המכרז כתוב ככתב חידה, עמום וסתום". המכרז משלם מס שפתיים בלבד להגנת הפרטיות, זאת באמצעות הפניה להנחיה ישנה של רשם מאגרי מידע בנושא הרב-קו. נושא קרוב מעט אך רחוק הרבה. "היה מקום לאסור בצורה ברורה וחד משמעית כל שימוש אחר ובכלל זה שימושים מסחריים בנוסף ליישום חשיבה של הנדסת פרטיות", כותב בירנהק במסמך החמור.

המטרה: חינוך האזרחים

היו"ר מרגי אמר בדיון כי הוא דורש לקבל חומר נוסף בנושא וכי "הוועדה מצאה שקידום היישומים החדשים לתשלום בתחבורה הציבורית מעלה שאלות קשות באשר לשמירה על הפרטיות של ציבור המשתמשים. הוועדה רואה בחומרה שנושא מסוג זה לא קודם בהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות וסבורה שהנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית. הוועדה קוראת למשרד התחבורה להקפיא את פעילות האפליקציות עד להסדרת סוגיית הפרטיות, ודאי עד להקמת אפליקציה ציבורית".

בדיון השתתף גם המשנה למנכ"ל ישראכרט, אורי אלון שחשף את המוטיבציה של החברות לגשת למכרזים למרות הרווחיות הנמוכה: המוטיבציה שלנו לגשת הייתה מסיבה מאוד ברורה – תחבורה ציבורית היא אחד הזרזים להעביר משתמשים לתשלום באמצעות אפליקציות. עוד חצי שנה תגיע לפה אפל עם תשלום מתקדם וישראכרט לא יכולה להישאר מאחור". כך בלי בושה הודה אלון כי המטרה היא חינוך האזרחים ולא התחבורה הציבורית או תשלום מהיר "עם הידיים בכיסים", כפי שמכנה זאת אמיר אסרף מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה.

המשנה למנכ"ל ישראכרט אמר מפורשות בוועדת הכלכלה: "אין לנו כסף ישיר מהאפליקציה, אך יחד עם זאת אם ישראכרט תהיה מזוהה עם כלי תשלום מתקדם זה יכול לעזור לנו". לטענתו, "היום חברות כרטיסי אשראי יודעות מידע רב על הלקוח ולא עושות בו שימוש פסול. אין לנו שום כוונה לעשות שימוש לא חוקי ולא מושכל, לא משם נרוויח".

החרדים והקשישים מקופחים

גם מקומם של החרדים לא קופח בדיון. נציגת בנק הדואר, אורלי סימן טוב, דאגה לעלות את הנושא ואמרה כי "רוב המשתמשים (של הרב-קו. ד"ש) הם חרדים, בני נוער ואזרחים ערבים. זה הולך לקפח קבוצות גדולות מאוד של משתמשים בתחבורה הציבורית". היו"ר מרגי אמר בתגובה כי מדובר בפתרון לסוג מסוים של אוכלוסייה, שיכול להיות ויפגע בסוג אחר של משתמשים.

האפליקציות החדשות יחסכו למדינה כסף רב. נציגת משרד האוצר, יעל עבאדי, טענה בדיון כי האפליקציה תחסוך 100 מיליון שקלים בשנים, מתוכם 60 מיליון שקל עלות מרכזי על הקו ועוד 40 מיליון שקל עמלת טעינה. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי זה רק אם באוצר צופים שהשימוש ברב קו יחוסל לגמרי. אלא שהדבר לא יקרה עד לפתרון מושלם עבור האוכלוסייה החרדית, הערבית, וכן עבור האוכלוסייה המבוגרת.

בוועדה נטען עוד כי יש לבקש ממשרד התחבורה הבהרות כיצד השימוש לא יפגע בשכר הנהגים. המילה האחרונה בדבר אפליקציות התשלומים החדשות לא נאמרה עדיין ונראה כי הנושא עוד יעסיק את הכנסת זמן רב. "לצערי הדיון תם ולא נשלם, לא בשל חוסר הזמן אלא בשל מחסור בתשובות ברורות ממשרדי התחבורה והאוצר". סיכם היו"ר מרגי את הדיון.