איפה הכסף? בפנסיה המנופחת של המגזר הציבורי

הנה דמי החנוכה שהמדינה הייתה יכולה לחלק לעצמה ולצאת מהמשבר הכלכלי של הקורונה ללא פגע – לוּ רק היו אלה שאמורים להחליט על כך חלק בלתי נפרד ממקבלי הכספים הללו • טריליון השקלים שאמורים להיות מחולקים לצוברי הפנסיה התקציבית במדינת ישראל עד 2090 עלולים להוביל את הקופה הציבורית לדרדור עמוק יותר מכמה וכמה מעצורים פיננסיים כמו מגיפת הקורונה • הפקיד שהעלה לעצמו את השכר רגע לפני הפרישה, השכר האדיר של השופטים (מיליונים בשנה) תמורת פרישתם והמיזם של כ”ץ שנתקל בקשיים • סקירה מטלטלת

יחיל את השינוי המיוחל? ישראל כ''ץ | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

טריליון שקל. זהו הסכום הממלא את הפצצה הפיננסית שעליה יושבת מדינת ישראל. מדובר בגובה החבות האקטוארית הכוללת של הפנסיה התקציבית נכון לסוף 2019. מאז, הוא תפח כמו סופגניה בשמן עמוק. הסבר: זה הסכום הכולל והנומינלי שמדינת ישראל עלולה (או אמורה, תלוי את מי שואלים) להעביר לכיסם של הגמלאים והעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בעשורים הקרובים, עד שאחרון הזכאים (או שאריהם) יילך לעולמו, אי שם בסביבות שנת התת”ן – 2090.

מהי פנסיה תקציבית, במה היא שונה מהפנסיה הנהוגה כיום ומדוע היא מפחידה כל כך את מקבלי ההחלטות הכלכליות? נסביר זאת במילים פשוטות. בסוף שנות ה-90 הבינה מדינת ישראל שהפנסיה אותה היא תידרש לשלם לעובדי המדינה – אם זו תמשיך להיצבר בדרכה הבלתי הגיונית – תגיע לממדים מפלצתיים. בשנת 2003, כאשר בנימין נתניהו כיהן כשר האוצר בממשלת שרון (גזירות תשס”ג, בעגה החרדית שהוותיקים בינינו זוכרים בעיקר מביטול קצבאות הילדים ו’חוק הלפרט’) העריכה המדינה כי הפנסיה התקציבית תעלה לה כ-280 מיליארד שקל. במקביל נטען כי מדובר עוד בהערכת חסר, אך לכל הדעות ברור היה שההתחייבות עוברת בהרבה את היכולת של המשק לפרוע.

בעקבות כך, החליטה המדינה לעצור את החגיגה ולהעביר את העובדים החדשים שהצטרפו מאז ואילך לשירות הציבורי, לפנסיה צוברת. בכך, חסמה המדינה את האפשרות להצטרף לפנסיה התקציבית, היקרה מאוד למדינת ישראל. בהמשך, ולאחר כיפופי ידיים רבים, הוחלט שהעובדים במגזר הציבורי יפרישו 2% ממשכורתם לטובת הפנסיה, זאת כאשר כיום עובדים במשק מפרישים 7% משכרם לפנסיה הצוברת, הרגילה.

ההבדל בין שני סוגי הפנסיות טמון בשאלה מהיכן מגיע הכסף לתשלום הפנסיה. בעוד שבפנסיה הצוברת התשלום לעובד היוצא לגמלאות משולם בעקבות צבירה של כסף על ידי העובד, תוספת מן המעסיק והרווחים שנגזרו מהשקעות שבוצעו בכסף, הרי שבפנסיה התקציבית, התשלום לעובד נלקח כביכול מתקציבו השוטף של המעסיק לשעבר.

משבר הקורונה חידד את הצורך לעשות קצת סדר בנושא. אם יצליח המהלך ששר האוצר ישראל כץ מתכנן, הרי שמדינת ישראל תוכל לחסוך לפחות כמיליארד שקל בשנה. על פי ההצעה שהונחה בפני ההסתדרות, במסגרת הרפורמה הפנסיונית, אחוז ההשתתפות של העובדים בהפרשות הפנסיה יעלה מ-2% ל-5%. בשלב זה ההסתדרות מתנגדת לכך.

נזכיר שוב, מרבים העובדים בישראל מפרישים מדי חודש כ-7% משכרם ועובדים לא פחות קשה מעובדי השירות הציבורי שמפרישים רק 2% משכרם לטובת פנסיה ענקית ומטיבה מאוד. הדבר יוצר אי צדק חלוקתי ברור.

פנסיה | אילוסטרציה: Muhammad amin,
שאטרסטוק

פערים של מיליארדים

למעשה, הטענה היא שהסכום גבוה בהרבה מאותו טריליון שקל אגדי. הטענה נובעת מניתוח מקבלי הפנסיה התקציבית שאינם כלולים בסכום זה – כדוגמת: עובדי השלטון המקומי, עובדי התאגידים והמוסדות להשכלה גבוהה.

על פי הערכות המובאות בדיווחים ב’גלובס’ בנושא (מעטם של רון שטיין, עמירם ברקת והילה ויסברג) מדובר בכ-135 אלף עובדים שכירים בישראל שעדיין זכאים לפנסיה תקציבית עם פרישתם. כאשר משווים את קצבת הפנסיה של החוסך בפנסיה התקציבית כעבור 35 שנות עבודה, לזו של החוסך בקרן פנסיה חדשה, מגלים פער של כ-50% לטובת החוסך הראשון. קצבת הפנסיה של העובד עם הפנסיה התקציבית תהיה 13,725 שקל לחודש ואילו של הפנסיה הצוברת, רק 9,156 שקל לחודש.

בדיווח הוסבר בין היתר כי השנה הוציאה המדינה 20.1 מיליארד שקל מקופתה לתשלומי פנסיה לגמלאי הפנסיה התקציבית. סכום זה צפוי להמשיך ולגדול בכל שנה, עד שיגיע לשיא של 34 מיליארד ו-740 מיליון שקל בשנת 2034. משם, כאמור, הסכום יילך ויירד במספרים מוחלטים ככל שיגדל הפער בין מספר הגמלאים שיילכו לעולמם, למספר העובדים הפעילים שיפרשו לפנסיה.

בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

מי המתוגמלים ביותר?

ב’דה מרקר’ נטען כי אנשי הקבע הם הפנסיונרים הכי מתוגמלים במגזר הציבורי כתוצאה מכך שהם פורשים בגיל צעיר יחסית. לכן, גם אם התשלום החודשי אינו בין הגבוהים במגזר הציבורי, הוא משולם לאורך תקופה ארוכה מאוד, והשווי הכלכלי שלו עצום.

מעבר לכך, בראש מקבלי הפנסיות התקציביות עומדים השופטים והדיינים. על פי הדיווח, שווי 20 הקצבאות הגבוהות ביותר נע בין כ-62 אלף שקל בחודש ל-כ-90 אלף שקל בחודש. מדובר בקבוצה עילית ‘קטנה’ של 681 שופטים ודיינים בלבד. הפנסיה הממוצעת שלהם עומדת על כ-42 אלף שקל בחודש. הקבוצות הגדולות יותר הן של עובדי הוראה, מערכת הבריאות ומערכת הביטחון.

הפנסיה של 20 מקבלי הקצבאות הגבוהות במערכת הביטחון יכולה לנוע בין כ-59 אלף שקל בחודש לבין 70 אלף שקל בחודש. מדובר בשורה ארוכה של רמטכ”לים, ראשי מוסד, שב”כ ואלופים לשעבר. החשב הכללי נמנע מלפרסם את מספרם המדויק, מכיוון שמדובר במערכת הביטחון, אך על פי דו”ח החשכ”ל, החבות האקטוארית לגמלאי מערכת הביטחון זינקה ב-20% ב-2019 לעומת 2018 והסתכמה בכ-243 מיליארד שקל.

הקבוצה הגדולה ביותר של מקבלי הצבאות היא סקטור עובדי ההוראה, על פי הדיווח, הפנסיה של 20 בעלי הקצבאות הגבוהות נעה ‘רק’ בין 16.7 אלף שקל בחודש ל-17.2 אלף שקל בחודש. בקרב המשטרה והשב”ס, הפנסיה של 20 מקבלי הקצבה הגבוהה נעה בין כ-52 אלף שקל ל-68 אלף שקל.

Inner article

מאות אלפי שקלים נוספים

מדובר כאמור במאות מיליארדי שקלים שנעים להם בשקט לכיסיהם של העובדים בשירות הציבורי, עוד שנים רבות לאחר פרישתם. ישנם כאלה שבתום לב הצליחו להעמיס על קופת הפנסיה שלהם עוד כמה אחוזים בודדים שלאורך שנים יצטברו למאות אלפי שקלים. הנה דוגמא אקטואלית: לפני שנה, בימים אלה, פרש פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן לאחר 31 שנה בפרקליטות המדינה במשרד המשפטים, מהן שש שנים כפרקליט המדינה.

על פי דיווחו של נתי טוקר מ’דה מרקר’, שכרו של ניצן, ברוטו, לפי דו”ח משרד האוצר ל-2016, היה 80 אלף שקל בחודש. כתוצאה מכך, יקבל ניצן לאחר פרישתו פנסיה תקציבית מכובדת בסכום הקרוב ל-50 אלף שקל בחודש. סכום לא רע בכלל ביחס לישיבה בבית ללא תפקיד כלשהו.

שי ניצן | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

המעניין הוא שניצן החליט שמגיעים לו עוד כמה שקלים, וביקש לנצל ימי חופשה, עד לפרישתו. ואם תשאלו מדוע אכפת לנו שהוא ינצל ימי חופשה שמגיעים לו? הנה ההסבר מדיווחו של טוקר: “ניצן עזב את תפקידו שבועיים בלבד לפני שהיה צפוי להיכנס לתוקף עדכון שכר לשופטים – כלומר, לפני העדכון לשכרו. עדכון השכר נובע משתי סיבות: הצמדה לשכר הממוצע במשק, ועדכון בגין ותק שיפוטי. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 10,856 שקל – עלייה של 4.6% לעומת ספטמבר 2018. העלייה הזו אמורה להשפיע, כמובן, גם על השכר הקובע לפנסיה.

“נציבות שירות המדינה שינתה לבקשתו נוהל הנוגע לבעלי משרות בכירות. השינוי יגרום לכך (לכל הפורשים, אך בעיקר ליוזם השינוי. ד”ש) שאף כי ניצן כבר סיים את עבודתו ב–16 בדצמבר 2019, רמת השכר שתקבע את גובה הפנסיה התקציבית שלו תהיה זו שתתעדכן ב–1 בינואר 2020”. נוסיף כי בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים התעלמו משאלת TheMarker על עדכון השכר לפנסיה של ניצן, אולם שני הגופים שלחו הודעה מנומקת שהכל נעשה באופן חוקי וכשר. לו יהי.

איפה הכסף

לסיום נבהיר כי אחד הנושאים הכי חמים בכנסת ובראיונות לתקשורת עוסק במצב הכלכלי ובמשבר הקורונה, אולם בכל הקשור לעובדי המגזר הציבורי נראה כי איש מהנואמים – בדרך כלל משתכרי הקופה הציבורית בעצמם – לא מוכנים ‘להיכנס מתחת האלונקה’ בפן הכלכלי. גם אם יצליח שר האוצר להגיע להסדר עם ההסתדרות ולהעלות את השתתפות העובדים במגזר הציבורי מ-2% ל-5%, עדיין יש צורך להעביר זאת בחקיקה בכנסת – כיוון שמדובר בפנסיה ציבורית. כפי שהכנסת נראית כעת, הסיכויים לכך קלושים ביותר.

ובינתיים ימשיכו עובדי השירות הציבורי לסחוט את הקופה הציבורית ולהניף אצבע מאשימה לעבר החרדים עם המילים הלעומתיות ‘איפה הכסף’.

עכשיו לכו תסבירו לצרכן התקשורת – אבירת הצדק והדיווחים ההוגנים – שתקציב הישיבות והכוללים של החרדים נע על מעט יותר ממיליארד שקלים בשנה. זהו הסכום שעל בסיסו הפכו החרדים לסחטנים האולטימטיביים, לעושקי הקופה הציבורית ולמקבלי ההטבות הגבוהות ביותר במשק – דבר שכמובן אין לו כל שחר וכל אפשרות. נסו לחלק מיליארד שקלים למיליון נפש. כשתגיעו ליותר מ-83.3 שקלים לנפש בחודש, אתם מוזמנים לספר ל’ביזנעס’ על כך.

מומלץ עבורך

4 תגובות ל: "איפה הכסף? בפנסיה המנופחת של המגזר הציבורי"

  1. כתב נכבד,שאתה נחת בשבתות וחגים ויצאת לבית קפה בימי שישי החברה האלה ששירתו בצבא משטרה שירות בטחון עבדו סביב השעון , תזכיר גם את שעות העבודה שלהם שהכתבה תצא אובייקטיבית הם עבדו לפחות כפול מכל עובד אחר ובטח מכל עיתונאי ובעיקר בסופי שבוע וחגים, פנסייה מפצה עבודה קשה לאנשי שטח[email protected] לגבי שופטים דיינים וכל מיני יושבי כורסאות אתה צודק

  2. מילא שתנאי העבודה של המגזר הציבורי משופרים… הבעיה היא שהמדינה לא משקיעה את כספי הפנסיה שלהם בהשקעות מניבות כפי שקורה בקרנות הפנסיה של המגזר הפרטי, וכן אלו שיש להם פנסיה צוברת שמושקעים בקרנות הפנסיה, ומניבים כ50% משווי הפנסיה הכללית.
    עלות החוב למדינה היא נמוכה ביחס לרווחים שמניבים קרנות הפנסיה.
    ועל הדרך מדובר בהקטנה משמעותית של החוב הפנסיוני של המדינה
    יכלו לצאת כבר לפני שנים למסלול כזה…

    והעובדה שהפנסיה המופרשת לא מכסה את הפנסיה העתידית היא ההוכחה הניצחת לכך. הרי בכל העולם פנסיה מושקעת מכסה את עצמה, גדולה ככל שתהיה!.
    בלי רווחי הפנסיה אין עם מה לצאת לפנסיה…
    עצם זה שהפנסיה היא תקציבית ומשולמת כל חודש בפני עצמו מציב את ההבדל בינה לבין קרן פנסיה רגילה

  3. מילואימניק יקר,
    המשק מלא בעובדים שפועלים סביב שעות היממה, אך הם לא זכאים למחצית מהפנסיה שאתה וחבריך שודדים מהקופה הציבורית.
    אם הפנסיה תהיה תלויה בעבודה קשה/קלה, כל אותם שעובדים בצה”ל ביחידות 802 או 804 (מגיעים בשמונה עושים אפס והולכים בשתיים או בארבע) לא זכאים לשקל של פנסיה ואחרי הצבא הם צריכים פשוט לצאת ולעבוד.

  4. לרוב המכריע של העובדים אין פנסיה תקציבית. החובות הם עבור פנסיונרים. רוב מי שיש לו פנסיה תקציבית פורש עם עד 10 אלף בחודש והרוב עם פחות. יש אנשים שמקבלים פנסיות גבוהות ובהם צריך לקצץ.

כתיבת תגובה