אלפי מבנים לא נבדקו מעולם

ישנן רשויות שאכן התחילו על דעת עצמן במיפוי האזורים הבעייתיים והידועים כבעלי סיכון ממשי ומיידי לקריסה, בעיקר אזורי איכלוס אוכלוסיות מוחלשות ו/או אזורים הידועים כדיור ציבורי, על מנת להיערך, או לחיזוק המבנים, או לפינוי, ומעבר לשלב פינוי בינוי | אך למרות פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה השונים, אין מתווה מסודר לבדיקות ליציבות המבנה – אפילו לא כהוראת שעה

המבנה שקרס בחולון | צילום: פלאש 90

בחודשים האחרונים אנו ערים לפינוי בנייני מגורים כתוצאה מסכנת קריסה מיידית, ואף כתוצאה מעבודות חיזוק של המבנים עצמם במהלך עבודות תמ”א 38, האם זה מקרי? אז זהו, שלא.

מאחר ואין מתווה מסודר לבדיקות ליציבות המבנה אשר אושר ע”י הרגולטור ואין מתווה מסודר שאושר כהוראת שעה, למרות פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה השונים, ישנן רשויות שאכן התחילו על דעת עצמן במיפוי האזורים הבעייתיים והידועים כבעלי סיכון ממשי ומיידי לקריסה, בעיקר אזורי איכלוס אוכלוסיות מוחלשות ו/או אזורים הידועים כדיור ציבורי, על מנת להיערך, או לחיזוק המבנים, או לפינוי, ומעבר לשלב פינוי בינוי.

250/200 סייד בר + קובייה

בישראל ישנם מבנים ישנים רבים אשר הפחיתו את חוזקם במהלך הזמן, אם יימשך שימוש נוסף במבנה שהתיישן זה עלול לסכן את חיי הדיירים והמגורים שמסביב.

חשוב ביותר לבצע ביקורת מבנית של מבנים קיימים וליישם עבודות תחזוקה/תיקון בזמן, שיובילו להארכת חיי הבניין ולבטיחות הדיירים.

על התאגיד העירוני להוציא הודעות למבנים ולאגודות השיתופיות שגילם יותר מ-30 שנה לבצע ביקורת מבנים חובה, ולהגיש את דו”ח הביקורת, הביקורת המבנית צריכה להדגיש ולחקור את כל האלמנטים הקריטיים ולהמליץ ​​על אמצעי תיקון ומניעה מיידיים.

מבניי המגורים שהוקמו בעשורים הראשונים של המדינה נבנו בתקנים פחות מחמירים מאלו שיש היום, ותוכננו לעמוד 50 שנה, כאשר חומרי הבניה לא היו טובים כמו היום. זה אומר שהבניין פחות חזק ופחות עמיד, אבל עדיין מאכלס דיירים גם כעבור 60 ו-70 שנים. זה לכשעצמו לא אמור להוביל לקריסת מבנים, ולא פחות חשוב, אם מבנה המגורים נבנה לפני 1980 הוא לא עמיד גם לאסונות כמו רעידת אדמה, והחל משנת 1990 גם לפגיעה מפני טילים.

תקן 1525 דורש בדיקת מהנדס ליסודות ולשלד כל 5-3 שנים, שיוביל לפעולות מנע, האחריות העיקרית על מצבו ההנדסי של הבניין היא של הדיירים, כל מבנה עובר בליה ונדרש לחדש אותו. ברחבי ישראל בין אלפי לעשרות אלפי מבני מגורים מסוכנים שלא נבדקו מעולם.

תיקונים קלים במקרים של קורוזיה בעמודים למשל, במידה והבדיקה נערכת בזמן, יוזילו משמעותית את עלויות התיקון, ויאריכו את חיי המבנה, וימנעו את האסון חלילה, הן בנפש, והן הכלכלי.

הבדיקות הנדרשות במסגרת בדיקות אל הרס:

בדיקת עמודים, הבדיקה מתבצעת בד”כ בקומת קרקע, שם עובר העומס העיקרי על העמודים, במסגרת זו יבדקו מיקום וגודל העמודים ויבוצע מיפוי של כל האלמנטים האנכיים מבטון, כמו כן תיבדק כמות הברזל האנכי וקוטרו, צפיפות החישוקים וקוטרם, וחוזק הבטון הקשוי בעמודים, סוג קירות המעטפת במבנה, ומיפוי של מערכת שלד הבניין בקומת קרקע ובקומה טיפוסית.

בדיקת אלמנטים אופקים (תקרות וקורות), מיפוי של כל הקורות בקומה טיפוסית ובדיקת אופן המתיחה וסוג התקרה בכל שדה, פרטי הזיון בקורות, בצלעות או בתקרות מקשיות.

Inner article

בדיקת חדרי מדרגות, ויקבע אם הם עשויים מבטון/בלוקים/לבני סיליקט, במידה ויימצאו אלמנטים מזויינים בחדר המדרגות הם יבדקו לפי הצורך.

בדיקת מקלט, מדידה של עובי קירות הבטון במקלט ובדיקת פרטי הזיון האנכי והאופקי בקירות.

הבדיקות נעשות על ידי ציוד טכנולוגי: רדאר חודר קרקע, הדמיות תרמיות,  וחשיפה פיזית של העמודים והברזלים.

בתום הבדיקה יופק דו”ח על מצב המבנה שישלח לקונסטרוקטור לאישור המשך אכלוס המבנה.

הבדיקות מתבצעות מבלי להפריע לשגרת החיים של הדיירים ובאופן מהיר על מנת לענות לצרכיהם.

 

הכותב הוא מנכ”ל גיאוסיסטם הנדסה בע”מ, איש הנדסת או”ש וייעוץ אסטרטגי

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה