שלש שנים לאחר שהפך לממונה על התקציבים, בחר שאול מרידור אתמול להניח מכתב התפטרות עתיר האשמות • מול שר שחילוקי הדעות עימו היו לחם חוק יומיומי, לא נותרה לו כל ברירה • אך מכתבו, כך מעריכים פרשנים, גם אם לוקה בחסר ומסתיר טפח וטפחיים – עלול לגרום להורדת הדירוג הכלכלי של ישראל במדינות העולם
שי קליין 31.08.2020
שאול מרידור מופיע בדיון בוועדת הכספים | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת אמש נרשמה הדרמה המשמעותית ביותר במשרד האוצר. הזעזוע הוא עוד יותר מהתפטרות מנכ"ל וחשכ"ל, אומרים לנו המבינים דבר ושניים בנעשה בתוככי המשרד. ראש אגף התקציבים שאול מרידור התפטר בעקבות חילוקי דעות חריפים עם שר האוצר ישראל כ"ץ. במכתב חריף ששיגר לשר ישראל כ"ץ, כתב מרידור: "הגעתי לשירות הציבורי ב-2002, ואני משרת את הציבור מאז כמעט ברציפות, בתחושת שליחות גדולה ובניסיון מתמיד להביא לרווחה הכלכלית האופטימלית ביותר למשק הישראלי. גדלתי באגף, שימשתי בתפקידים מגוונים באגף לאורך כל השנים, תחת שרים שונים ממפלגות שונות. הייתי גאה ביכולתו של האגף להשמיע ולהשפיע, ליישם מדיניות ממשלתית אחראית ולהיות במוקד של רפורמות משמעותיות ביותר למשק הישראלי.
"לאורך הקדנציה שלי כראש אגף התקציבים התמודדתי עם אתגרים רבים מבית ומחוץ, ויחד עם זאת הרגשתי שאני מצליח לממש את תפקידי כשטובת המדינה והמשק לנגד עיניי ולהביא לצעדים הנכונים ביותר למשק, גם אם לא תמיד היו פופולריים. בכל שנותיי בשירות הציבורי פעלתי על פי כללים מאוד ברורים: עליי לשמור על האמת המקצועית שלי, לא להתפשר ולהציג אותה גם כשלא נעים למקבלי ההחלטות לשמוע – ולצד זאת ליישם באופן מלא את מדיניות הדרג הנבחר, גם כשזאת לא תאמה את עמדתי".
חשוב להבין מה עמד מאחורי ההתפטרות, והיא – ההתערבות הבוטה בניהול המקצועי של הדרגים המדיניים באלה המקצועיים. וכך כותב מרידור: "אין עוררין שתפקיד הדרג המדיני, ובו שר האוצר, הוא לקבל את ההחלטות ולעצב את המדיניות. אך באותה הנשימה מושכלות היסוד בקבלת החלטות מורכבות של ממשלה הן כי קבלת החלטות כזו נסמכת על עבודת מטה מקצועית של בעלי מקצוע, הנסמכים על ידע רב, על נתונים ועל ניתוח ההשלכות של צעדי מדיניות שונים. שירתתי תחת שרי אוצר רבים, ובהם ראש הממשלה הנוכחי, וממשלות רבות, אך בהתנהלות כפי שמתרחשת כיום לא נתקלתי בימיי.
"בחודשים האחרונים, וביתר שאת במהלך השבועות האחרונים, היכולת לבצע את תפקידי כראש אגף התקציבים נהפכה לבלתי אפשרית. לצערי, אתה לא מאפשר לי ולמשרתי ציבור רבים אחרים באגפים השונים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות – לגבש, להציע, לנתח ולבקר צעדי מדיניות שיאפשרו למשק הישראלי לצלוח את תקופת המשבר הכלכלי הקשה שפוקד אותו, לצד תמיכה במאמץ הלאומי לטיפול יעיל במגפת הקורונה.
"בימים אלה מדינת ישראל נמצאת באחד המשברים הכלכליים המורכבים ביותר שהיו מאז הקמתה. אל המשברים הכלכלי והבריאותי החמורים מצטרף הקושי בכך שהממשלה לא הצליחה להעביר תקציב מדינה ולמעשה לא אישרה תקציב מתחילת 2018. תקציב הינו הכלי היחיד שבאמצעותו יכולה הממשלה להגדיר מדיניות כלכלית, לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות אמיצות בראייה ארוכת טווח. לא די בכך שאין תקציב מאז 2018, לצערי עד רגע זה לא התקבלה החלטה על גיבוש והגשת תקציב ל-2021-2020 על מנת לעמוד בהוראות החוק, שתוקן באחרונה.
"בימים שבהם אין תקציב מדינה מאושר, נדרשת ממשרד האוצר והעומד בראשו הקפדה יתרה על הובלה של מדיניות כלכלית אחראית, שנשענת על עבודת מטה מקצועית מעמיקה, ומתמודדת, דווקא בגלל היעדרן של מסגרות מאושרות ותקציב מאושר על ידי הממשלה והכנסת, עם הצורך בהחלטות קשות הקשורות בקביעת סדר עדיפויות ובחינה מעמיקה של אפקטיביות כלי המדיניות שמופעלים במהלך המשבר.
"במקום זאת, תהליכי קבלת ההחלטות בימים אלה מושפעים מאינטרסים צרים, לא ענייניים, קצרי טווח, לצד השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה מקצועית, שליפות מהמותן, רמיסת הכלים והכללים התקציביים שהיו נר לרגליהם של מנהלי הכלכלה הישראלי במשך עשורים רבים. המסר למגזר העסקי, לאזרחי ישראל ולעולם הוא של פריצת כל העקרונות, המסגרות והגבולות – ורמיסת ערכים, כללים ונורמות של שירות ציבורי הפועל למען כלל הציבור.
"על אף ההמלצות החד משמעיות שלנו על הצורך בדיון מהותי במסגרת התקציב, כרקע להחלטות על הפעלת כלים נוספים, ובהתאם להמלצת כל מומחי הכלכלה הרציניים בישראל ובעולם, מדי שבוע אני נחרד לגלות כי מסגרת התקציב משתנה ללא כל דיון, חשיבה מסודרת או תכנון ארוך טווח".
מרידור מדגיש, כי "לא מדובר על השאלה האם נכון להקצות סכומי כסף משמעותיים לטובת הטיפול בקורונה והאצת המשק. ברור לכולם כי יש להגדיל את ההוצאה התקציבית בצורה משמעותית בתקופת הקורונה, וכך גם נעשה. מדובר בדרך קבלת ההחלטות, בהיעדר מסגרות מחייבות ובהיעדר דיון ענייני על היקף התקציב, סדר העדיפויות הרצוי וההשלכות הכלכליות של המסגרות מבחינת יצירת אמון מול הציבור והיכולת לממן את התקציב לאורך זמן.
"אני שואל את עצמי מזה תקופה מה הדבר הנכון לעשות, גם כשהיו אלה שכינו אותי ואת חבריי 'מחבלים' וניסו לייצר דה לגיטימציה לדעות מגוונות בשירות הציבורי עמדתי איתן (התקפות שבהן לא זכיתי לגיבוי ממך). גם כשהמאבק נהפך לאישי ומכוער, תוך שימוש ברשתות החברתיות וב'שופרות' שונים היה ברור לי שהמתקפות האישיות נגדי מתגמדות לעומת החשיבות שאני מייחס לשליחות הציבורית שאותה מילאתי בימים לא פשוטים אלה לכלכלה הישראלית.
"אולם בימים האחרונים, ואחרי שנחצו עוד ועוד קווים אדומים, ורוסקו כללים אלמנטריים של התנהלות תקציבית וכלכלית נכונה, החלטתי שאיני יכול עוד להיות חלק מהמערכת ולתת לגיטימציה לסדרת החלטות שגויות: החלטות שאינן לוקחות בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח והשפעתן על כלכלת המדינה ועל חיי האזרחים – והתמריצים שהן מייצרות. איני יכול עוד לתת יד להתנהלות הקלוקלת שמתקיימת במהלך החודשים האחרונים, שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה מחיר כבד בשנים הבאות.
"אין עוררין כי תפקידך כשר האוצר הוא להוביל מדיניות, אך אינך יכול לעשות זאת תוך התעלמות מהצורך בעבודת מטה סדורה ומומחים מקצועיים. ודאי שאינך יכול לעשות זאת תוך רמיסת כללים, התעלמות מנתוני מאקרו, ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים, והדרת אגף התקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד מעבודת המטה הנדרשת – כפי שאתה בוחר לעשות בעת הזו.
"גדלתי בבית שחינך לשירות המדינה והציבור כמעט בכל מחיר. כמעט שני עשורים שזכיתי לשרת את הציבור בתפקידים שונים, מרפרנט צעיר באגף התקציבים, ועד מנכ"ל משרד האנרגיה והממונה על התקציבים. עשיתי זאת מתוך אמונה שלמה בכך ששליחות מעין זו מגשימה ערכים נעלים ביותר. אני מודה לממשלה כולה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי. השתדלתי לבצע את שליחותי לאור ערכי בית"ר – הדר ותגר – ולמען הציבור כולו. לצערי, ערכים אלה נשכחו זה מכבר. לאור כל האמור לעיל, אני מודיע לך בזאת על התפטרותי מתפקיד הממונה על התקציבים".
ישפיע על הדירוג
האם המכתב שאינו אלא "כתב אישום" נגד כ"ץ ונתניהו עלול לעלות למדינה מיליארדים? סמי פרץ מ-TheMarker, סבור שתוכן מכתבו של שאול מרידור יגיע מהר מאוד לשולחנן של חברות הדירוג העוקבות אחר המדיניות הכלכלית של הממשלה. אלה עשויות להוריד את הדירוג האשראי של ישראל – וכולנו נשלם. לדבריו, "תוכן מכתבו החריף של הממונה על התקציבים המתפטר, שאול מרידור, אינו מותיר ספק לגבי המדרון החלקלק שבו נמצאת כלכלת ישראל. מה שנראה מבחוץ כמו ריסוק העבודה המקצועית של משרד האוצר, החלטות שגויות וקצרות טווח ושינויים תכופים בתקציב המדינה ללא דיון או תכנון – נראה כך גם מבפנים".
בהמשך, לאחר שהוא שוטח את ההתנהלות הפוליטית המטרידה, כותב פרץ: "תוכן מכתבו של מרידור מטריד אף יותר מהעובדה שהוא מפנה את אגף התקציבים ופוטר את נתניהו וכ"ץ מנוכחותו. התוכן יגיע מהר מאוד לשולחנם של האנליסטים בחברות הדירוג העוקבים אחר המדיניות הכלכלית של הממשלה. הוסיפו לזה את העובדה שגם החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, החליט להתפטר, וכל זה יספק חומר רב למחשבה לחברות הדירוג. בדרך כלל הן לא מתעניינות בגורלן של הפרסונות המאיישות את האגפים הבכירים במשרד האוצר, אבל כשמכתב כזה – שנראה יותר כמו כתב אישום חמור ביותר כלפי המדיניות הכלכלית של הממשלה – מתפרסם, זהו אירוע שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.
"לפיכך, פרישת מרידור בנסיבות האלה עלולה להיות אירוע כלכלי בפני עצמו שעשוי להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל ולייקור עלויות המימון של הוצאות הממשלה. זה מתכון להידרדרות כלכלית מדאיגה, משום שהממשלה לא עושה רושם של שליטה במשבר הקורונה. לא בצד הבריאותי ולא בצד הכלכלי".
הצעת קריאה אלטרנטיבית
הצד השני של המטבע, נמצא ב'גלובס'. לדעת העורכת, נעמה סיקולר, יש דברים ששאול מרידור שכח לספר במכתב ההתפטרות שלו. לדבריה, בניגוד לרושם שנוצר מהמכתב של מרידור הטעויות הכלכליות הקריטיות נעשו כבר בחודשים מרץ-מאי והוא שותף מלא ליצירתן. ומה בכל זאת השתנה בימים האחרונים? תקציב המדינה נדחה והאגו של מרידור נרמס.
וכך כותבת סיקולר: אפשר לקרוא את מכתב ההתפטרות של שאול מרידור כמו שהוא, ואפשר לקרוא אותו קצת אחרת. הצעת קריאה אלטרנטיבית בחמש נקודות.
"1. מדינת ישראל עשתה שתי טעויות הרסניות בטיפול בקורונה הכלכלית: ההחלטה לנקוט בריסון תקציבי בתחילת המשבר, וההחלטה להוציא מאות אלפי ישראלים באופן יזום לחל"ת. איך שלא נסובב את זה – שתי הטעויות הללו נעשו במשמרת של מרידור כראש אגף התקציבים. מרידור כמובן לא לבד, המחדלים הללו קרו במשמרת של בנימין נתניהו כראש ממשלת מעבר, משה כחלון כשר אוצר, ושל שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר. משרד האוצר כולו כשל בטיפול בקורונה הכלכלית. הוא כשל עוד לפני שישראל כ"ץ מונה לשר האוצר והוא המשיך להשתרך מאחור גם תחת ידיו.
"2. אלא שבניגוד לרמיזות במכתב ההתפטרות של שאול מרידור, שום דבר דרמטי לא קרה דווקא בימים האחרונים, למעט דבר אחד – הפשרה הפוליטית שהולידה דחייה בתקציב המדינה. זו אולי סיבה לתסכול מההתנהלות הפוליטית, סיבה לחוש דאגה מדירוג האשראי של המדינה, עילה לחיפוש אחר פתרונות יצירתיים להעברת תקציבים, זו לא סיבה להתפטר ולהשמיץ מבלי לקחת אחריות על דבר. לכן, את התיאורים הדרמטיים במכתב ההתפטרות של ראש אגף התקציבים כדאי לקחת עם קורטוב של מלח. מרידור התפטר כי בהיעדר תקציב אין לו למה לקום לעבודה. מרידור התפטר כי שר האוצר התנהג אליו בגסות ובעיקר כי הוא הבין (ובצדק) שהוא לא יכול לעבוד עוד במקום שבו לא נותנים לו אמון. מרידור התפטר משיקולי אגו, לא משיקולים של טובת המדינה.
"3. אם שיקולים של טובת המדינה היו מנחים את מרידור הרי שהוא היה צריך לכתוב מכתב שונה בתכלית. להתנצל. בפני אזרחי ישראל. השכירים, שיצאו לחל"ת בהמוניהם והעצמאים שלא קיבלו בזמן את המענקים. להתנצל שלקח שבועות ארוכים עד שהבין את עומקו של המשבר. על כך שבלם בגופו סיוע לעסקים. להתנצל שלא החליף בזמן דיסקט. אולי אפילו, להתנצל על כך שלא רתם את ההון הציבורי והקשרים הקרובים שטיפח עם שורה של עיתונאים כדי לזעזע את הדרג הפוליטי והכלכלי בחודש מרץ, אפריל, אפילו מאי.
"4. ההתפטרות של מרידור היא בכל מקרה הזדמנות. זמן לחשבון נפש כלכלי אבל גם זמן לשינוי אמיתי ועמוק באופן שפועל משרד האוצר. אין משרד ממשלתי, שלא לומר חברה עסקית שיכולים לפעול ולהצליח במבנה כמו זה של משרד האוצר. משרד ממשלתי שכל הבכירים בו שווים בדרגתם. למעשה, משרד שבו ראש אגף התקציבים חזק יותר מהמנכ"ל. לעתים, חזק אפילו יותר מהשר, לפחות בעיני עצמו. העזיבה של מרידור היא הזדמנות לשנות את מבנה המשרד, לחזק את תפקיד המנכ"ל.ית, להכפיף אליו או אליה את ראשי האגפים, למנות אנשים בעלי ניסיון עסקי וציבורי ולכפות רוטציה בתוך האגפים.
"5. אם לא יעשה זאת, אם יתפתה למנות "יס מן" במקומו של מרידור, או אפילו פקיד בכיר אחר, מוצלח ודעתן ככל שיהיה, מבלי לבצע רפורמה רוחבית, הרי שהוא מפספס הזדמנות של לפחות פעם בדור. בדבר אחד צודק מרידור. את המחיר, אנחנו נשלם", מסכמת סיקולר בקורטוב של ציניות.
