אפקט "שאגת הארי": האם המשק הישראלי חסין יותר משחשבנו?

משרדי הייטק בהרצליה פיתוח | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

בעקבות מבצע "שאגת הארי" ביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר בזק לבחינת מצב העסקים. נתוני הסקר, שנאספו בין ה-10 ל-12 במרץ, משקפים את דיווחי המנהלים על מצב התעסוקה והפגיעה בחברותיהם בחודש מרץ 2026. המדגם הקיף כ-1,779 חברות המייצגות כ-65,905 עסקים וכ-2.28 מיליון משרות שכיר.

מהנתונים עולה כי כ-44% מהעסקים דיווחו על היקף תעסוקה שגרתי הגבוה מ-81%. עם זאת, התמונה אינה אחידה בכל המשק; בעוד שכ-6% בלבד מהעסקים בענפי ההייטק והפיננסים נמצאים במצב של סגירה זמנית או תעסוקה מינימלית, בענפי שירותי המזון והמשקאות הנתון מזנק לכ-47% מהעסקים. מבחינת תחזית ההכנסות, כ-32% מהמנהלים מעריכים שפדיון חברתם ייפגע באופן חמור של יותר מ-50% במהלך חודש מרץ.

ההשוואה למבצע "עם כלביא" מיוני 2025 מעלה מסקנות מעניינות לגבי יכולת ההתאמה של המשק למצבי חירום. רמת המגבלות שהטיל פיקוד העורף במבצע הנוכחי נמוכה מאלו שהוטלו בעבר, אז הותרה פתיחת עסקים חיוניים בלבד. שינוי המדיניות בתחילת חודש מרץ, שאפשר לכל עסק עם מרחב מוגן לפעול, השתקף מיד באומדנים הכלכליים.

במבצע הקודם, אחד מכל שלושה עסקים היה במצב של "סגירה זמנית", לעומת אחד מכל ארבעה עסקים במבצע "שאגת הארי". השיפור ניכר במיוחד בענפי שירותי המזון והמשקאות, שם אחוז העסקים בסגירה זמנית עומד כעת על 47% לעומת 70% במבצע הקודם, ובענף הבינוי שירד מ-40% ל-27%. גם היקף התעסוקה השגרתי גבוה יותר כעת ועומד על 44% לעומת 34% ביוני אשתקד.

לצד השיפור הכללי, העסקים הקטנים ממשיכים לספוג את המכה הקשה ביותר. כ-31% מהעסקים הקטנים המעסיקים עד 10 עובדים נמצאים בהיקף תעסוקה מינימלי או סגירה זמנית, זאת לעומת 4% בלבד מהעסקים הגדולים. הפער נובע מגורמים כמו נזילות, מערכות תקשורת וגישה למסחר בינלאומי המקנים עמידות גבוהה יותר לחברות גדולות.

במקביל, המגבלות המרכזיות שמעיבות על הפעילות הן היעדרות עובדים (44%) וסגירת מוסדות הלימוד הפוגעת במידה רבה ב-42% מהעסקים. בענפי הבריאות, הסיעוד והתרבות, סגירת מוסדות הלימוד מהווה מגבלה חמורה עבור 67% מהמנהלים. למרות האתגרים הללו, היציבות המרשימה של ענפי ההייטק והפיננסים, שבהם 71% מהעסקים שומרים על היקף תעסוקה גבוה, מספקת עוגן משמעותי ליציבות המשק הישראלי.