אשראי בנקאי הוא לא מענק, אשראי צריך להחזיר

החשב הכללי אישר את צירופן של חברות כרטיסי האשראי, לקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים • מתחילת מרץ – לאחר שהפיקוח על הבנקים קרא למערכת הבנקאית לראשונה לדחות הלוואות – דחתה המערכת הבנקאית תשלומים בכ-360 אלף הלוואות, בהיקף כספי של כ-4.7 מיליארדי שקלים • והאם הבנקים מורידים את רף ההלוואות והאשראי לעסקים?

הלוואות לעסקים | אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשורה משמחת לעסקים קטנים ובינוניים. החשב הכללי אישר את צירופן של חברות כרטיסי האשראי, לקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. הצטרפותן של חברות כרטיסי האשראי מקס איט פיננסים וכאל כרטיסי אשראי לישראל בשלב ראשון – תאפשר להגדיל את היצע האשראי ואת אפשרויות המימון של עסקים קטנים ובינוניים המבקשים לקבל הלוואה בערבות המדינה. תנאי ההלוואה דרך חברות כרטיסי האשראי זהים לתנאים הקיימים כיום בקרן.

בחשב הכללי מדווחים כי מתחילת פעילותה של הקרן ועד היום הוגשו לקרן כ-47 אלף בקשות בסכום כולל של כ-31 מיליארד שקל. הטיפול בכ-14,500 אלף בקשות הושלם, מתוכן אושרו 11,200 מהבקשות. סכום הבקשות הכולל שאושר עד כה עומד על כ-4.5 מיליארד שקל, המהווה כמחצית מסכום האשראי הכולל שהוקצה לקרן.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

ישנן תלונות רבות על אופן הטיפול בבקשות. בביקורת הנשמעת כיום בארץ נגד המערכת הבנקאית נאמר כי מצער שהממשלה הותירה את הטיפול באישור הבקשות בחזקת הבנקים. אלה מביטים בעסקים ‘דרך החור שבגרוש’ ואינם רואים בד”כ את הבעיה והבקשה לעזרה שמאחורי הבקשה. אם אושרו כ-25% מהבקשות אולם רק כ-14.5% מהסכום אושר, הדבר מעלה שאלה האם הבנקים מעוניינים באמת לתת את כספם לאזרחים גם כאשר הממשלה ערבה ל-85% מהכסף. האם הבנקים לא מאמינים לממשלה” למדינה?

החשב הכללי טוען כי הוא נערך בצעדים להגדלת הקרן על מנת לעמוד בביקושים הגבוהים להלוואות מצד העסקים במדינה. בדיון שנערך אתמול (א’) בוועדת הכספים של הכנסת, לצד צעדים אלה, קראו יחד חברי הוועדה, הפיקוח על הבנקים ונציגי הבנקים לאוצר, להגדיל את היקף קרן ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים בערבות המדינה, ולהגדיל את היקף הערבות מצד המדינה, בדומה לנעשה בעולם.

לשמור על כספי הציבור

בדיון הציג הפיקוח על הבנקים נתונים עדכניים אודות התפתחות האשראי הבנקאי מפרוץ המשבר: מתחילת מרץ ועד ה-19.4.20 דחתה המערכת הבנקאית תשלומי הלוואות של כ-360 אלף הלוואות, בהיקף כספי של כ-4.7 מיליארדי שקלים, בכל מגזרי הפעילות: עסקים (בפרט עסקים קטנים) ומשקי בית (משכנתאות ואשראי צרכני אחרי). מתוכם נדחו תשלומים לכ-85 אלף הלוואות לעסקים קטנים וכ-270 אלף הלוואת למשקי בית. 

מהנתונים עד כה עולה שככלל לא חלה עלייה בריביות הממוצעות על ההלוואות לעסקים קטנים ולמשקי בית, למעט המשכנתאות הצמודות בהן הריבית עלתה בממוצע בכ-0.6 נקודת אחוז. הפיקוח על הבנקים מעריך שגם בתחום זה הריבית תשוב ותרד בקרוב על רקע צעדים בהם נקט בנק ישראל. 

בפיקוח על הבנקים אומרים כי רק מספר קטן של בקשות דחייה לא נענו, ברובן של לווים שעוד לפני פרוץ המשבר לא עמדו בתנאי ההחזר, כל שאר הבקשות אושרו. לפיכך מראים הנתונים, שאין צורך בהתערבות של המדינה במדיניות דחיית החזרי אשראי והעמדת אשראי ע”י המערכת הבנקאית. התערבות כזו תפגע ביכולת לנהל מדיניות זו בצורה מושכלת ובהתאם למאפייני הלווה וההלוואה, ועלולה לסכן את פיקדונות הציבור שהם המקור להעמדת האשראי.

חשוב לזכור את אבני היסוד הכלכליים: המקורות למתן אשראי על ידי הבנקים הם הפיקדונות, הכספים שהציבור הרחב מפקיד בבנקים ויש צורך לשמור על כספי הציבור. שנית, אשראי צריך להחזיר – אשראי בנקאי הוא לא מענק. 

בבנק ישראל נקטו מפרוץ המשבר בצעדים רבים שאפשרו את דחיית ההלוואות, הגדלת היצע האשראי למשק ומניעת העלייה בריבית על אף הגידול בסיכון: הפיקוח על הבנקים הפחית את דרישות ההון, וחידד את ההנחיות חשבונאיות באופן שמאפשר להימנע מסיווג של אשראי שניתנה בו דחיית תשלומים כאשראי בעייתי. 

מאידך יש לזכור כי הסיוע של הממשלה לעסקים במשק, בכלל ובמסגרת הערבויות להלוואות, הוא הנדבך המרכזי במתן המענה הכלכלי למשבר. מדיניות בנק ישראל משלימה מדיניות זו מכאן נובעת הקריאה לממשלה להגדיל את הסיוע ואת הערבויות.

ניהול סיכונים מחושב

במהלך הדיון בוועדת הכספים לעניין התנהלות הבנקים, ציין סגן המפקח על הבנקים כי לראשונה, הפיקוח קרא לבנקים להגדיל סיכונים כדי להעניק אשראי לעסקים, והציג כי אלה דחו הלוואות בתחום המשכנתאות והעסקים הקטנים בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד שקל מאז תחילת חודש מרץ.

מנגד לא ידע הפיקוח להצביע על המחיר שמשלם הציבור על הדחיות, והנתונים שהציג אודות היקף האשראי עדכניים רק לסוף חודש מרץ, במסגרתם ישנה ירידה להיקף האשראי לעסקים קטנים. בעלי העסקים טענו בדיון דווקא להקשחת מדיניות מצד הבנקים, וחברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על הפיקוח: “שכחתם את התפקיד העיקרי שלכם, יציבות הבנקים היא האמצעי ולא המטרה”.

דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים ענה לחברי הוועדה ואמר כי “ההחלטות כוללות איזונים שונים, אנחנו עוקבים אחר הנעשה בעולם, אם צריך לתקן, לשפר או להוסיף אנחנו עושים את זה. היעד שלנו הוא שמירה על היציבות – הבנקים נותנים את האשראי אך הכסף הוא שלנו, של הציבור. הבנקים נכנסו מוכנים, לכן זה הקל עלינו. האשראי החוץ בנקאי התייבש לגמרי, הבנקים נותרו גוף האשראי היחידי.

“כינסנו את המערכת הבנקאית בתחילת המשבר ואמרנו שזה הזמן לשחרר את תזרים האשראי, אח”כ זה גם יצא במכתב של המפקחת. בהמשך נתנו גם הקלה בדרישות ההון לבנקים, מה שאפשר להם מיליארדי שקלים נוספים שהם יכולים לתת אשראי למשק. לבקשתנו כל הבנקים עצרו את חלוקת הדיבידנדים. בכל הצעדים האלה הבנקים פועלים על פי ניהול הסיכונים שלהם”.

870/135 ליינר ארטקל 2

תלונות על הבנקים

בדיון השתתף גם יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים שהציג בכאב את ההתמודדות של היהלומנים: “יהלומן שמייצא ב-600 מיליון ₪, עסק של 50 שנה, התקשר אליו הבנק הבינ”ל, והודיע – אני חותך לך מ-13 מיליארד ל-5 מיליארד, הערבויות לא טובות ואני מעלה לך את הריבית ב-0.7. איך אפשר לעבוד ככה? זו שערורייה”.

מול הטענות על ההתנהלות של הבנקים התייצבו לדיון נציגי הבנקים שטענו שלמטבע יש שני צדדים. “כמוסד פיננסי אנחנו חייבים להבין את צד השני, לתת מענה ללקוחות לעבור את התקופה, זאת תוך ניהול סיכונים מושכל. בסופו של יום אנחנו מעניקים אשראי מכספי החוסכים בבנק. אנחנו בנק ציבורי שהמניות הן של הציבור, מדובר בפנסיות ובחוסכים לתווך ארוך”, את הדברים אמרה בדיון יפית גריאני, סמנכ”לית בנק דיסקונט. 

לדבריה, בנק דיסקונט נענה לאלפי פניות של לקוחות שפנו לקבלת דחיות. במקביל ניתן אשראי גם פרטי וגם עסקי, הוגדלו קווי אשראי ואושרו משיכת פיקדונות. בבנק הפועלים ביקשו להגדיל את הקרן בערבות המדינה., בנק הפועלים: “סיימנו את מכסת הכסף בערבות מדינה, הכפלנו את המשמרות, אחת מהבוקר ואחת מהצהריים כדי לטפל בבקשות הקרן בערבות מדינה”, אמרה דלית רביד מבנק הפועלים.

בהמשך ספרה כי לעצמאים הקים הבנק קרן מעצמו, הדבר נעשה “בשיתוף לה”ב של חצי מיליארד שקל, בריבית של פריים פלוס 1 וחצי. בדיוק הריבית שבנק ישראל מעניק”. גם ברי רוזנברג, מבנק לאומי אמר שהבנק מבקש להוסיף מיליארד שקל במסגרת הקרן. “זו הפעם השלישית שאנחנו מבקשים הגדלה”, אמר רוזנברג, “ישנן 700 פניות ביום. כל פניה מטופלת באותו היום”.

מחיקת היסטוריה שלילית

ראובן שליסל, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בדיון, כי “על בנק ישראל להגיש תכנית כלכלית מקיפה כיצד על המשק לצאת מהמשבר, כפי שנעשה בארה”ב ובגרמניה. התכנית המוצעת כיום הכוללת מתן הלוואות על ידי המערכת הבנקאית הינה מקסם שווא. הבנקים לא יתנו הלוואות למי שלא מסוגל להחזירן, כפי שאנחנו הספקים מוכרים ללקוחות על בסיס ביטוחי אשראי של בסס”ח. הציבור איבד את האמון במערכת הציבורית ובמערכת הבנקאית ועל בנק ישראל וממשלת האחדות לפעול במידית ולהציג תכנית מקיפה כאמור”.

נוסיף כי בשולי הדיון עלתה הצעתו של ח”כ אחמד טיבי למחיקת ההיסטוריה של צ’קים דחויים מהמערכת לדירוג אשראי בתקופת הקורונה, כדי שאנשים יוכלו לקחת הלוואות בעתיד. ההצעה לא הגיעה לכלל דיון.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה