אשראי בנקאי הוא לא מענק, אשראי צריך להחזיר

הלוואות לעסקים | אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשורה משמחת לעסקים קטנים ובינוניים. החשב הכללי אישר את צירופן של חברות כרטיסי האשראי, לקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. הצטרפותן של חברות כרטיסי האשראי מקס איט פיננסים וכאל כרטיסי אשראי לישראל בשלב ראשון – תאפשר להגדיל את היצע האשראי ואת אפשרויות המימון של עסקים קטנים ובינוניים המבקשים לקבל הלוואה בערבות המדינה. תנאי ההלוואה דרך חברות כרטיסי האשראי זהים לתנאים הקיימים כיום בקרן.

בחשב הכללי מדווחים כי מתחילת פעילותה של הקרן ועד היום הוגשו לקרן כ-47 אלף בקשות בסכום כולל של כ-31 מיליארד שקל. הטיפול בכ-14,500 אלף בקשות הושלם, מתוכן אושרו 11,200 מהבקשות. סכום הבקשות הכולל שאושר עד כה עומד על כ-4.5 מיליארד שקל, המהווה כמחצית מסכום האשראי הכולל שהוקצה לקרן.

ישנן תלונות רבות על אופן הטיפול בבקשות. בביקורת הנשמעת כיום בארץ נגד המערכת הבנקאית נאמר כי מצער שהממשלה הותירה את הטיפול באישור הבקשות בחזקת הבנקים. אלה מביטים בעסקים 'דרך החור שבגרוש' ואינם רואים בד"כ את הבעיה והבקשה לעזרה שמאחורי הבקשה. אם אושרו כ-25% מהבקשות אולם רק כ-14.5% מהסכום אושר, הדבר מעלה שאלה האם הבנקים מעוניינים באמת לתת את כספם לאזרחים גם כאשר הממשלה ערבה ל-85% מהכסף. האם הבנקים לא מאמינים לממשלה" למדינה?

החשב הכללי טוען כי הוא נערך בצעדים להגדלת הקרן על מנת לעמוד בביקושים הגבוהים להלוואות מצד העסקים במדינה. בדיון שנערך אתמול (א') בוועדת הכספים של הכנסת, לצד צעדים אלה, קראו יחד חברי הוועדה, הפיקוח על הבנקים ונציגי הבנקים לאוצר, להגדיל את היקף קרן ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים בערבות המדינה, ולהגדיל את היקף הערבות מצד המדינה, בדומה לנעשה בעולם.

לשמור על כספי הציבור

בדיון הציג הפיקוח על הבנקים נתונים עדכניים אודות התפתחות האשראי הבנקאי מפרוץ המשבר: מתחילת מרץ ועד ה-19.4.20 דחתה המערכת הבנקאית תשלומי הלוואות של כ-360 אלף הלוואות, בהיקף כספי של כ-4.7 מיליארדי שקלים, בכל מגזרי הפעילות: עסקים (בפרט עסקים קטנים) ומשקי בית (משכנתאות ואשראי צרכני אחרי). מתוכם נדחו תשלומים לכ-85 אלף הלוואות לעסקים קטנים וכ-270 אלף הלוואת למשקי בית. 

מהנתונים עד כה עולה שככלל לא חלה עלייה בריביות הממוצעות על ההלוואות לעסקים קטנים ולמשקי בית, למעט המשכנתאות הצמודות בהן הריבית עלתה בממוצע בכ-0.6 נקודת אחוז. הפיקוח על הבנקים מעריך שגם בתחום זה הריבית תשוב ותרד בקרוב על רקע צעדים בהם נקט בנק ישראל. 

בפיקוח על הבנקים אומרים כי רק מספר קטן של בקשות דחייה לא נענו, ברובן של לווים שעוד לפני פרוץ המשבר לא עמדו בתנאי ההחזר, כל שאר הבקשות אושרו. לפיכך מראים הנתונים, שאין צורך בהתערבות של המדינה במדיניות דחיית החזרי אשראי והעמדת אשראי ע"י המערכת הבנקאית. התערבות כזו תפגע ביכולת לנהל מדיניות זו בצורה מושכלת ובהתאם למאפייני הלווה וההלוואה, ועלולה לסכן את פיקדונות הציבור שהם המקור להעמדת האשראי.

חשוב לזכור את אבני היסוד הכלכליים: המקורות למתן אשראי על ידי הבנקים הם הפיקדונות, הכספים שהציבור הרחב מפקיד בבנקים ויש צורך לשמור על כספי הציבור. שנית, אשראי צריך להחזיר – אשראי בנקאי הוא לא מענק. 

בבנק ישראל נקטו מפרוץ המשבר בצעדים רבים שאפשרו את דחיית ההלוואות, הגדלת היצע האשראי למשק ומניעת העלייה בריבית על אף הגידול בסיכון: הפיקוח על הבנקים הפחית את דרישות ההון, וחידד את ההנחיות חשבונאיות באופן שמאפשר להימנע מסיווג של אשראי שניתנה בו דחיית תשלומים כאשראי בעייתי. 

מאידך יש לזכור כי הסיוע של הממשלה לעסקים במשק, בכלל ובמסגרת הערבויות להלוואות, הוא הנדבך המרכזי במתן המענה הכלכלי למשבר. מדיניות בנק ישראל משלימה מדיניות זו מכאן נובעת הקריאה לממשלה להגדיל את הסיוע ואת הערבויות.

ניהול סיכונים מחושב

במהלך הדיון בוועדת הכספים לעניין התנהלות הבנקים, ציין סגן המפקח על הבנקים כי לראשונה, הפיקוח קרא לבנקים להגדיל סיכונים כדי להעניק אשראי לעסקים, והציג כי אלה דחו הלוואות בתחום המשכנתאות והעסקים הקטנים בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד שקל מאז תחילת חודש מרץ.

מנגד לא ידע הפיקוח להצביע על המחיר שמשלם הציבור על הדחיות, והנתונים שהציג אודות היקף האשראי עדכניים רק לסוף חודש מרץ, במסגרתם ישנה ירידה להיקף האשראי לעסקים קטנים. בעלי העסקים טענו בדיון דווקא להקשחת מדיניות מצד הבנקים, וחברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על הפיקוח: "שכחתם את התפקיד העיקרי שלכם, יציבות הבנקים היא האמצעי ולא המטרה".

דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים ענה לחברי הוועדה ואמר כי "ההחלטות כוללות איזונים שונים, אנחנו עוקבים אחר הנעשה בעולם, אם צריך לתקן, לשפר או להוסיף אנחנו עושים את זה. היעד שלנו הוא שמירה על היציבות – הבנקים נותנים את האשראי אך הכסף הוא שלנו, של הציבור. הבנקים נכנסו מוכנים, לכן זה הקל עלינו. האשראי החוץ בנקאי התייבש לגמרי, הבנקים נותרו גוף האשראי היחידי.

"כינסנו את המערכת הבנקאית בתחילת המשבר ואמרנו שזה הזמן לשחרר את תזרים האשראי, אח"כ זה גם יצא במכתב של המפקחת. בהמשך נתנו גם הקלה בדרישות ההון לבנקים, מה שאפשר להם מיליארדי שקלים נוספים שהם יכולים לתת אשראי למשק. לבקשתנו כל הבנקים עצרו את חלוקת הדיבידנדים. בכל הצעדים האלה הבנקים פועלים על פי ניהול הסיכונים שלהם".