בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם | עולמם של הספרים יוצא לאור

ספרי קודש | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

החושך המוחלט ששרר סביב, נשבר אחת לכמה דקות. רכבים בודדים שחלפו בכביש המרוחק שלחו אלומת אור בודדת שנעה במהירות, חולפת בדרכה על עצי הברוש הגוצים. צלליות הברושים על החומה המקיפה את המתחם, דמו לעדר מאיים של רוחות רפאים, המאיימות לטרוף את כל באי העולם. מוטי שודלביץ התכוון רק לקחת את הסלולרי הנשכח ולברוח מהמקום המאיים. אולם רגליו מוסמרו למקומם. הקולות שכמו עלו מתוך האופל, העירו בו זיכרונות קשים. הוא הרים את עיניו וביקש רק דבר אחד, "שהספר הזה כבר ייגמר, והוא יוכל לצאת לאור".

הספר העומד על המדף או השולחן בחנות, אינו מספר את המסלול הארוך שהוא עבר. מסלול שמתחיל בשלב הרעיון שנפל במוחו הקודח של הסופר דווקא בליל שבת, ומסתיים בעטיפת הספר בחנות באריזת מתנה, בדרך לעוד קורא מופתע. סופרים רבים מעידים על רעיונות שנופלים דווקא בשבת ועל המאמץ לשמר אותם, מבלי לדבר עליהם ולתכנן את הספר הבא, בניגוד להלכה.

'הוצאה לאור' של ספר היא לא רק הדפסתו והפצתו, אלא כשמה כן היא: יציאה של הספר מחושך לאור. בדיוק כמו אותו מוטי שבסיפורו פתחנו, הניצב בטבורו של בית הקברות, לאחר שמכשיר הסלולרי שלו נשכח על אחת המצבות, בסיום ההלוויה העצובה שהתקיימה באישון ליל. הכמיהה לאור העולם, של הסיפורים הטמונים במגירות או בקבצי המחשב היא עמוקה ועקשנית. הדבר מצוי ביותר גם ולהבדיל בחידושי התורה וסיכומי סוגיות, שנכתבו בדי עמל.

במסגרת פרויקט חג הסוכות ביקשנו להתחקות אחרי סדרת התהליכים העוברים על כ-300 כותרים בשנה של ספרות קריאה וקומיקסים (במגזר החרדי), לצד אלפי כותרים של ספרי קודש המודפסים בכל שנה. ההספדים במגזר הכללי של עם הספר אינם נוגעים כהוא זה בעולם הספרות החרדי. ההתרחקות מבילוי טכנולוגי מחד והשבתות והחגים מאידך, מניעים את עולם הספרות החרדית קדימה.

ביקשנו לדעת האם יש היתכנות כלכלית לכתיבת ספרים. האם אפשר להרוויח או לחילופין להפסיד בעת השקעה בכתיבת ספרים. ומה סדר הדברים.

"תכתבו ספרים, תשקיעו בעריכה ותשלחו אלינו", אומר אבי קישון, מנכ"ל הוצאת 'קולמוס'. "ספרים טובים ומושקעים המיועדים לדור הבוגר, נמכרים מצוין בחנויות. השפית והסופרת אביגיל מייזליק, עוברת על הספרים הנשלחים אלינו והיא יודעת אם הספר ראוי לצאת לשיווק או שמא יש צורך להשקיע בו עוד. ברוב המקרים היא מכוונת את הסופרים או הסופרות, איך לעבוד על הטקסט".

ואילו יעקב רוסט, מנהל מחלקת שיווק והפצה ברשת 'אור החיים', מתייחס בדבריו לספרי ילדים ומספיד מעט את הקומיקס. "אנחנו מזהים שתחום ספרי הקומיקס הגיע לנקודת רוויה. המבצעים הרבים על ספרי הקומיקס, מביאים את ההורים לשאול מדוע לשלם יקר על ספר שנקרא במהירות בידי הילדים ושבעוד תקופה נמצא אותו במהדורה מוקטנת ובמחיר מוזל?"

לעומת זאת בכל הקשור לספרי ילדים הוא ממליץ להשקיע. "הספרים של מוישה גוטמן לילדים נמכרים מצוין. סדרת הספרים 'עשרים ואחד בבית אחד' של הסופרת רות רפפורט, נמכרים הרבה יותר מקומיקסים וספרי חיים ולדר נמכרים גם הם מעולה, הרבה יותר מספר קומיקס שהוא עצמו הוציא". רוסט מדגיש שהילדים אוהבים את ספרי הקומיקס, כך שבהחלט מוקדם להספיד את הענף, אבל בהחלט יש כאן סימן שאלה.

קישון מסתכל על תחום הקומיקס באור שונה מעט. "אנחנו מוצאים עשרות כותרים של ספרי קומיקס בשנה. רק עיתון 'קומיקס' מוציא דרכינו כעשרים כותרים בשנה. במקביל אנחנו מפיצים את ירחון הקומיקס 'מרשמלו', שמוכר עשרות אלפי עותקים".

ומה לגבי סופר או סופרת פרטיים שרוצים להוציא ספר קומיקס?

שני המרואיינים שלנו סקפטיים לגבי השקעה פרטית בספר קומיקס. יעקב רוסט מספר שבניגוד להדפסה בשחור לבן, בה אפשר להדפיס מהדורה של אלף יחידות, "בהדפסה צבעונית אתה חייב להדפיס מינימום אלפיים ספרים, מה שמגדיל מאוד את ההוצאה". וזאת לאחר ההשקעה הרבה הנדרשת לכתיבה, איור, עימוד, הגהה כריכה ועוד. "על פי רוב, ספרי קומיקס יוצאים אחרי שפורסמו בעיתונים, לכן אין סיבה להשקיע בספר חדש מתחילת הכתיבה", מסביר אבי קישון. אבל כשמגיעה מחברת שכבר הדפיסה את הספר, הוא לא יסרב בדרך כלל להפיץ אותו.

בין קודש לחול

המסלול שעובר הספר מהשלב שבו נובט גרעין הרעיון ועד לשליחתו לידיים של המו"לים משתנה באורכו בין הסופרים והסופרות. פעמים שספר ייכתב במשך שנה או שנתיים, ופעמים שבליץ כתיבה של חודשיים-שלושה, יעמיד טיוטה של ספר עם שלושים-ארבעים אלף מילה. מכאן צריך לעבות את העלילה, לשייף, להדק, לחקור ולערוך, לערוך ולערוך. העריכה הופכת את הספר מטקסט שהוא אוסף של מילים ומשפטים, לספר הראוי לבוא בקהל.

כשהספר מוכן ומתקבל בחיוב במשרד ההוצאה לאור, הוא יחל לעבור את התהליך. "ההוצאה לאור בספר רגיל כוללת הגהה, עימוד, עיצוב, כריכה, הדפסה, הפצה ופרסום". פורש קישון את סדר הדברים. "בספר קריאה שעבר אצלנו את האישור של מייזליק, אנחנו נשקיע בכל התהליך".

ויש גם היתכנות כלכלית לדבריו. "ספר קריאה משתלם להוציא. הסיכוי להפסיד כמעט לא קיים. העלויות קטנות יחסית. גם אם הספר לא הלך בסופו של דבר, אפשר למכור אותו במבצעים של 10-20 שקל ולצאת בלי הפסד". כאן גם נכנס ההבדל הגדול של ספרי קריאה מול ספרי קודש. "ספרי קודש יוצאים אלפים בשנה. האדם שכותב את הספר, מרגיש 'חייב' להוציא אותו. הוא משיג תרומות, הנצחות ובסוף הוא מוציא אותו – לרוב לא בשביל ביזנס".

וכמה ההשקעה שלכם בספרי קודש?

"בספר קודש ודאי שאנחנו לא לוקחים עלינו את העלויות". אומר קישון. "ספר קודש שונה לגמרי לעומת ספר קריאה. אם ספר חידושים על מסכת בבא בתרא לא הלך, אף אחד לא יקנה את זה, לצערנו, אפילו לא בשקל. כמעט בכל כולל שתכנס אברכים יגידו לך שהם חיברו ספרים. בספרי קריאה זה ממש לא כך".

רוסט מתייחס לנושא הוצאה לאור של ספרי קודש בהרחבה. "אצלנו מדובר בשני חלקים. הראשון זה ההוצאה לאור שלנו. ספרי אור החיים מוציאה ספרים לאור בבעלות שלה ויש מותגים גדולים שנמצאים מתחת להוצאה לאור כמו המותג 'אור חדש' המכיל סידורים, תהילים, מחזורים, מכל מיני גדלים ונוסחאות. המותג מסורת הש"ס המו"ל של ש"ס וילנא החדש שמגיע בשלל וריאציות. מהדורות מורחבות, ספרים בודדים, מהדורת תלמידים, כריכה רכה וכריכה קשה ואפילו פרקים בודדים.

"בנוסף יש לנו משניות ועין יעקב לצד ייצור שלם של ספרי בר מצוות, אותם אנחנו מוכרים רק בתוך הרשת, לעומת שאר הספרים שמנינו עד כה המופצים בכל העולם היהודי. החלק השני שייך לסופרים ולמחברי ספרים שעושים את ההוצאה לאור לבד ואנחנו מפעילים מערכת הפצה בלבד".

כמה כותרים של ספרי קודש אתם מוציאים בשנה?

"בממוצע פונים אלינו כעשרה אנשים ביום (!) שרוצים להוציא ספרים, קודש וחול. כשבעים אחוז מתוכם הם מחברי ספרי קודש. רוב רובם של ספרי הקודש לא מגיעים כלל לחנויות. מדובר באברך כולל שכתב חידושים, סיכומים או ביאורים ולפני שהוא בירר אם מישהו יקנה את הספר הוא כבר ביצע את כל שלבי ההוצאה לאור אח"כ הוא מנסה להתמודד עם זה. אנחנו מוצאים כ25-30 כותרים בשנה. המסננת שלנו צפופה מאוד".

בהמשך מספר רוסט שישנם הוצאות לאור שאפשר להגיע אליהם עם, "קבוצת דפים או דפדפת ואומרים אני רוצה להפוך את זה לספר".

לפני כשנה ורבע התראיין ל'ביזנעס' ר' נתן פלדמן, מנכ"ל 'צוף הוצאה לאור', והעניק מדריך מקוצר להוצאת ספרים, משלב החלום ועד לספר המודפס. מסתבר שאל ר' נתן אפשר להגיע עם דפדפת או אפילו עם "ארגז מלא בלא פחות משמונה(!) קלסרים משרדיים עבי כרס. כל אחד מהם מכיל כשמונה מאות עמודים בכתב יד קטן וצפוף…" אגב, תוך ימים ספורים כל החומר היה מוקלד ומוגה.

רוסט מגלה שאופציית הוצאה לאור עומדת אצלם על הפרק. "אנחנו שוקלים לפתוח מחלקה של הוצאה לאור, על כל כאב הראש הגדול מאוד שזה לוקח". בינתיים מדובר על תוכניות בעלמא.

גם בתחום ספרי הקריאה 'אור החיים' כמעט ולא מבצעים הוצאה לאור. "הספרים של יונה ספיר למשל שנחשבים להצלחה גדולה, יצאו בהוצאה עצמית. הספרים הגיעו אלינו אחרי שלב ההוצאה לאור וזה אומר אחרי כתיבה, תחקיר, עריכה, עריכה לשונית, הגהה, עימוד, כריכה. ישנם הרבה מחברי ספרים שעושים את כל שלב ההוצאה לאור לבד".

ואיך ההסכם שלכם מול הסופרים בנושא ההדפסה?

"יש מחברי ספרים שגם מדפיסים ואנחנו רק עושים את ההפצה, ויש כאלה שאנחנו מדפיסים עבורם אבל זה מתקזז בתמלוגים, הם מקבלים תמלוגים מופחתים עד שההדפסה משולמת במלואה".

הפצה, פרסום ושיווק

קשה לתאר את ההתרגשות העוברת על הסופרים כשהם מוזמנים לבית ההוצאה לאור, להחזיק את הספר המודפס ביד. התיאורים מספרים על דמעות של שמחה ועל הרגשה של להחזיק תינוק חדש במשפחה. זהו רגע מכונן בחייו של סופר. סופרים רבים העידו שהם מתרגשים בכל פעם שזה קורה גם אם מדובר על הספר העשרים וחמשה שלהם.

כשוך ההתרגשות, עומד הסופר (או הסופרת!) בישורת האחרונה לפני שמילותיו יוצאות לרשות הרבים והופכות לנחלת הכלל. זהו שלב ההפצה וכאן "המשחק רק מתחיל", כלשונו של רוסט. הפצה טובה, בתוספת פרסום טוב ושיווק מהימן, יקבעו את עתידו של הספר ובמקרה שהספר הופץ למטרת רווח, גם את גובה חשבון הבנק.

"המוטו שלי הוא, שאין לי חנויות משלי, רק הפצה, וכך אני עובד", מניח קישון את משנתו העסקית על השולחן. "יש סוכן שמסתובב כל הזמן, בודק בחנויות, עושה הזמנות, והאמינו לי, זו עבודה מבוקר עד ליל". המטרה הסופית היא, שהספר ימכור כמה שיותר ויהיה זמין ללקוחות שנכנסים לחנויות או שנחשפו לפרסום בעיתונות. "לתקופת החגים הוצאנו עשרה ספרים בהוצאה שלנו ועוד 20 ספרים קיבלנו להפצה. כך שיצאנו לשוק עם 30 ספרים חדשים והם נמצאים בכל החנויות", מסכם קישון בשני משפטים את חודשי העבודה האחרונים.

"בנושא ההפצה בסופו של דבר תלוי מה מטרת הספר, אם הוא נועד רק בשביל שיהיה ספר מודפס או שייעודו הוא גם להרוויח ולהתפרנס", אומר רוסט מספרי אור החיים, המפעילה רשת חנויות ספרים בכל הארץ. "ולכן מאוד תלוי מי מבצע את ההפצה, באלה חנויות הספר עומד, כמה זמן ואיפה".

החיבור בין אנשי ההוצאה לאור לבין אנשי השטח בחנויות חשוב מאוד, הוא מסביר. הסוכן שמסתובב כל הזמן בחנויות דואג למוצר ולמיתוג שלו. החיבור מועיל בנוסף גם בתחום הנראות של הספר. "מאוד חשוב שיהיה חיבור עם אנשי השטח כי הם יודעים ומכירים מה הולך, איך הולך ואיזה עיצוב כריכה יהיה נכון. לפעמים כמה עצות טובות מאנשי השטח יכולות מאוד מאוד לעזור. בעיקר בחזית החיצונית של הספר או בשם שלו. בחירת שם לספר זאת עבודה לא קלה כלל".

רוסט מוסיף את היתרון שלהם כרשת. "כשיש רשת שמגבה את הספר ומעניקה לו את קדמת החנות למשך תקופה ארוכה, זה אחרת. ספר של חברות אחרות יכול לקבל תצוגה שבוע, מקסימום חודש. ספר של הוצאה לאור שלנו יכול לקבל תצוגה אפילו חצי שנה במקום בולט. גם לאחר הזמן הזה, ספר תחת חסות של הרשת לא יעלם לעולם. כל עוד המחבר עובד עם הרשת, ספרו יהיה תמיד במדפי החנויות". כשיש מבול של ספרים, אין מצב להחזיק את הכול ואנחנו חייבים לסנן כל הזמן ולהחזיק רק מה שחייבים". ואת הספרים שבהפצת הרשת, היא חייבת לקדם, במילים אחרות.

אבי קישון מהוצאת קולמוס נוגע בתחומים נוספים מעבר לספרי קריאה וקומיקסים או ספרי קודש. "יש ספרים מקצועיים שמוכרים טוב. תחום חינוך ילדים למשל, נמכר מצוין. בכלל, כל תחום הבית היהודי, שאינו נחשב תורני ולא קריאה, מוכר מאוד יפה. יש התעוררות מאוד גדולה בשנים האחרונות. והספרים יכולים למכור כמויות גדולות. ספרי מתכונים לעומת זאת יכולים להימכר היטב – אלא שאם רוצים להרוויח ולא רק שהספר יימכר בגזרת המבצעים, עליו להביא עמו בשורה שעדיין לא קיימת על המדף".

נוסיף עוד, כי בחודש יוני 2018 נפגשה קבוצה של סופרות חרדיות בבית הנשיא, במטרה להפיץ את בשורת הספרות החרדית. בפגישה קבלו הסופרות על כך, שבארץ מחולקים שורה ארוכה מאוד של פרסים בתחום הספרות, אולם אף אחד מהם לא מחולק לספרות החרדית השופעת ויש צורך לשנות זאת.

אין ספק ששוק הספרים החרדי שעובר שינוי לטובה ורמת המקצועיות בו עולה כל העת, יקבל יום אחד את המגיע לו. בוודאי מול המגזר הכללי השקוע רובו ככולו בטכנולוגיה וברשתות החברתיות, ומידת התעניינותו במילה המודפסת הולכת ודועכת.