שופטי העליון דנו בתופעת ה'פרוטקשן' באתרי בנייה

בית המשפט העליון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים, שיוצגה על ידי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, שלא לחדש את רישיונם של חברת שמירה ובעליה, לאחר שנמצאו ראיות למעורבותה בפעילות עבריינית שעיקרה גביית דמי חסות באתרי בנייה.

בתמצית, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגישו חברת 'ספיישל סקיוריטי בע"מ' והעומד בראשה, שמעון נקש, על החלטת משרד המשפטים שלא לחדש את רישיון החברה כתאגיד שירותי שמירה ואת רישיון העומד בראשה כמארגן השמירה. זאת, לאחר שהוועדה סירבה לחדש את רישיונותיהם נוכח הימצאותן של ראיות לפעילות עבריינית מצד החברה ששימשה ככסות לגביית דמי חסות ('פרוטקשן') באתרי בנייה ברחבי הארץ.

ועדת רישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, בראשות עו״ד יעל קוטיק, המשנה למנכ״ל משרד המשפטים, מונה ארבעה חברים, בינהם שני נציג ציבור ונציג המשרד לביטחון לאומי. הועדה מנוהלת על ידי עו"ד מיטל כץ ומזכירת הועדה עו״ד עינת פפר מהאגף לאסדרת מקצועות ומתכנסת תכופות לדיון בהענקה, חידוש וביטול כלל הרישיונות בתחום החקירות הפרטיות ושירות השמירה.

על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים הגישו החברה ובעליה ערעור לבית המשפט העליון. במהלך הדיון ולאחר שנחשפו לחומרים הסודיים שעמדו לפני הוועדה ושימשו יסוד להחלטתה, המליצו שופטי העליון לחברת השמירה למשוך את הערעור באופן שהוביל לדחייתו.

על פי החלטת הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, מהראיות שהוצגו בפני הוועדה עלה כי חברת השמירה העסיקה ביודעין, או לכל הפחות תוך עצימת עיניים, מספר 'ראיסים' (שולטי שטח שאחראים לגבות דמי חסות מקבלנים) והעניקו להם כיסוי חשבונאי במסגרת עיסוק החברה בשמירה. מחומר הראיות שהועבר לוועדה על ידי גורמי האכיפה עלה, כי החברה למעשה נכנסה בנעליהן של חברות שפעילותן הופסקה ונשלל מהן הרישיון למתן שירותי שמירה, על רקע בירור פרשה פלילית חמורה משנת 2021 בעניין גביית דמי חסות במרכז הארץ, פרשת 'מגדל העיר'.

שיטת הפעולה באמצעותה גובים הגורמים העבריינים את דמי החסות תוארה בפני הוועדה כך: הארץ חולקה על ידי גורמים עבריינים לאזורי שליטה עליהם שולטים 'ראיסים' (שולטי שטח) והם האחראים על גביית דמי החסות מקבלנים באתרי בנייה ותשתית, בתמורה לאי גרימת נזקים באתר. כך, קבלן המסרב להתקשרות עם חברת שמירה המוצעת על ידי ה'ראיסים', או מבקש להתקשר עם חברת שמירה לגיטימית אחרת שאין מאחוריה גב עברייני, נגרמים לו נזקים שונים באתר (שיבוש כלי צמ"ה, הרס חומרי בניה והכשלת גישה לאתר) וכך נאלץ הקבלן להתקשר עם חברת השמירה המוצעת על ידי אותם 'ראיסים'.

במהלך שנת 2024 התקבלו שורה של החלטות על ידי הועדה בשיתוף פעולה עם הפרקליטות שלא לחדש רישיונות של חברות שעלה לגביהן חשש לפעילות עבריינית, במטרה למגר את תופעת הפרוטקשן שהיא רעה חולה אשר פוגעת בציבור, מדובר במהלך חשוב של שימוש בכלי מינהלי להתמודדות עם תופעות פשיעה.

החלטה זו של הוועדה ניתנה כחלק ממארג החלטות לאי-חידוש רישיונות של חברות ואורגנים כתוצאה מראיות מנהליות שעלו מפרשיית 'מגדל העיר' – מוקד יפו וכחלק ממהלך כללי של מלחמה בתופעת הפרוטקשן הכוללת פסילת רישיונות של חברות שמירה בהסתמך על מידע מנהלי המלמד על פעילות בלתי חוקית.

במשרד המשפטים ברכו על החלטת בית המשפט וציינו כי כלל הגורמים מגויסים למאמץ האכיפה המשולב להתמודדות עם תופעת גביית דמי חסות והלבנת הון, באמצעות שימוש ברישיון למתן שירותי שמירה, ופועל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון הציבור ולוודא כי מי שפועל תחת חסותו של רישיון ממשלתי, יבצע את עבודתו נאמנה, באופן ישר, הגון ועל פי דין.

הפרשייה מלווה על ידי גורמי הפרקליטות: היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)  פמת"א (אזרחי) וגורמי אכיפה נוספים: משטרת ישראל, הביטוח הלאומי, רשות המיסים ומשרד העבודה.