בבנק ישראל ממליצים: העלאת גיל הפרישה לנשים

העלאת גיל הפרישה רמה להעלאת גיל הפורשים בפועל שוויון בעלייה בקרב נשים וגברים בכל רמות ההשכלה • בשנים האחרונות: מגמת ירידה בעליית גיל הפרישה האפקטיבי • בנק ישראל: העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה

גיל הפרישה בעלייה | צילום אילסוטרציה: ליאור מזרחי, פלאש 90

פרסום ראשון מתוך דו”ח בנק ישראל לשנת 2018 בוחן את גיל הפרישה האפקטיבי, כעשור לאחר העלאת גיל הפרישה.

תוחלת החיים בישראל עולה בשנים האחרונות בקצב מהיר, אך עיקרו של תהליך ההזדקנות עוד לפנינו.

תהליך ההזדקנות, לרבות התחזית שהוא יתעצם במהלך השנים, צפוי להשפיע משמעותית על הכלכלה והחברה, בין השאר דרך הגדלת ההוצאה הפיסקלית – על קצבאות זקנה ושארים, קצבאות סיעוד, הוצאות בריאות, ושירותים חברתיים שאוכלוסיית המבוגרים משתמשת בהם במידה רבה.

כדי להיערך לתהליך זה פעלו ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים כדי לגדר את הסיכון הפיסקלי בגין התמיכה העתידית באוכלוסייה המבוגרת וכדי להגדיל את התעסוקה בגיל מבוגר ואת החיסכון הפנסיוני הפרטי.

במסגרת זו, הועלה גיל הפרישה (גיל הזכאות המותנית לקצבת זקנה וגיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית בקרנות הוותיקות).

על רקע זה, בוחנים בבנק ישראל את ההתפתחויות ב”גיל הפרישה האפקטיבי” – הגיל הממוצע שבו עובדים עוזבים בפועל את שוק העבודה. נתון זה משקלל את השינויים בשיעורי ההשתתפות בקבוצות גיל שונות ומאפשר להעריך את הדינמיקה שנוצרת בגיל הפרישה במשך הזמן.

הקשר בין גיל הפרישה האפקטיבי וגיל הפרישה הסטטוטורי מלמד אם המדיניות יכולה להשפיע על החלטות הפרטים בנוגע לעיתוי הפרישה ועל גמישות ההחלטה ביחס למדיניות ממשלתית עתידית.

ניתוח גיל הפרישה האפקטיבי בשלוש שיטות שונות מצביע על כך שהעלאת גיל הפרישה בשנים 2004-2009 השפיעה במידה ניכרת על גיל הפרישה האפקטיבי. ההשפעה ניכרה בקרב הנשים והגברים בין שהשכלתם על-תיכונית ובין שהשכלתם תיכונית או פחותה.

ממצאי הניתוח מאשרים כי גיל הפרישה הסטטוטורי משמש סמן לתזמון הפרישה בפועל.

Inner article

עם זאת ציינו בבנק ישראל כי בשנים האחרונות יש סימנים לכך שנבלמת מגמת העלייה של גיל הפרישה האפקטיבי בקרב גברים (בכל רמות ההשכלה) ונשים (בעלות השכלה על-תיכונית), וייתכן שהדבר מעיד כי העלאת גיל הפרישה מיצתה את השפעתה בקבוצות אלה.

נשים יכולות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הסטטוטורי, לצבור זכויות פנסיוניות נוספות ולהגדיל את הכנסתן מעבודה. רבות אכן עושות זאת, תכופות במשרות חלקיות, אולם רבות פורשות בפועל בעיקר בגיל שבו החוק קובע כי הן יכולות למצות את זכויותיהן.

בבנק ישראל ממליצים על העלאת גיל הפרישה לנשים: עקב הפער הניכר הקיים בישראל בין גילי הפרישה של הנשים לגילי הפרישה של הגברים, ועקב העובדה שהוא מתבטא גם בפער בגיל הפרישה האפקטיבי, העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה