בגלל הפנסיונרים המתים: כך ‘נעלמו’ 100 מיליון ₪

ועדת החוקה אישרה את הקמת מנגנון קבלת מידע שיאפשר לקרנות הפנסיה להפסיק קצבאות לעמיתים שעזבו את ישראל ונפטרו • קרנות הפנסיה הוותיקות: העלות האקטוארית של תשלומי פנסיות עודפות של אנשים שנפטרו הוא כ-100 מיליון ₪

תם עידן הפנסיות לישראלים שנפטרו בחו"ל | צילום: pixabay

צו חדש שאושר בווועדת החוקה של הכנסת מבקש לעשות סדר בכספי הפנסיה העודפים. זאת, לאחר שעל פי הערכות העבירו קרנות הפנסיה כמאה מיליון שקלים עבור עמיתים שירדו מהארץ – ונפטרו.

‘ביזנעס’ מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לפי הצו, מוצע ליישם ביחס לקרנות הפנסיה מנגנון זהה למנגנון אותו מפעיל המוסד לביטוח לאומי, המשלם קצבאות באופן קבוע. ככל שיתקבל מידע מרשות האוכלוסין ביחס לעמית השוהה תקופה של למעלה מחצי שנה מחוץ לישראל, תפנה קרן הפנסיה אל כתובתו הידועה ותבקש לקבל אישור חיים תקופתי. בהעדר תגובה, לאחר מספר חודשים, תעצור הקרן את תשלום הפנסיה.

להבדיל מחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה אין מקור כספי חיצוני שנועד לאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן ולשלם פנסיות. תשלומי הקצבאות לעמיתים מבוססים על דמי גמולים שהופרשו לקרן הפנסיה בידי העמיתים, בתוספת התשואה שהושגה בגינם, ובניכוי הוצאות התפעול של הקרן.

פועל יוצא מכך, הוא שתשלום גבוה יותר לעמית אחד מחייב תשלום נמוך יותר לחברו, כך שסך התשלומים יישאר זהה לסך הנכסים שבידי הקרן. פועל יוצא זה מבטא את הערבות ההדדית שבין העמיתים. בהתאם לכך, תשלום קצבה לחשבון של עמית שאינו זכאי לכך דוגמת עמית שנפטר, יבוצע על חשבון יתר העמיתים.

במצב המשפטי הקיים מקבלות קרנות הפנסיה מידע ממרשם האוכלוסין לגבי מקבלי קצבאות שנפטרו. לצד זאת, הן אינן מקבלות מידע דומה על מקבלי קצבאות שעזבו את ישראל ונפטרו מחוצה לה. הדין הקיים מטיל חובות דיווח ויידוע שונות של מקבלי הקצבה ומנהליהן שהיו יכולות לתת מענה למצב זה ויחד עם זאת, על בסיס בדיקת קרנות הפנסיה ורשות שוק ההון, בפועל חובות אלו אינן מיושמות במקרים רבים.

לכן, במצב הקיים קרנות הפנסיה ממשיכות לאורך זמן את תשלום הקצבה לעמיתים שנפטרו באופן הפוגע בזכויות יתר העמיתים. בהתאם להערכה זהירה על בסיס הבדיקה יש כ-400-300 מקבלי קצבאות שנפטרו מחוץ לישראל והקרנות ממשיכות לשלם את הקצבה לחשבונותיהם. עם הגידול הצפוי במקבלי הקצבאות להערכת רשות שוק ההון מדובר על סכומים אקטואריים מצטברים של מעל 100 מיליון.

870/135 ליינר ארטקל

לדברי יו”ר הוועדה, חה”כ ניסן סלומינסקי, “הדרישה מכל אדם לדווח על יציאתו מהארץ בעייתית. אנחנו לא רוצים את האח הגדול. מצד שני ברור שלא רוצים לשלם אם הוא מת אז צריך למצוא את דרך הביניים שאדם יודיע שהוא חי. בנוסף, חשוב שלא להטריד את האדם ולנקוט בדרך מכובדת כך שלא יצטרך למשל להגיע לקונסוליה לשם כך ועוד”.

מיכל היימן, מנהלת מחלקת ביטוח חיים במשרד האוצר, אמרה בוועדה כי “לאחר אישור הצו ייקבע הליך מסודר. בעת הפרישה אדם יקבל מסמך שיבהיר שאם הוא יוצא מהארץ יצטרך לתת הודעה על היציאה וככל שהתארכה מעבר לחצי שנה – לספק אישור חיים”, אמרה. היממן הוסיפה וציינה, כי “יובהר במסמך שאם לא יעדכן על היותו חי תשלום הקצבה עלול להיפסק. ככל שיצא מהארץ לאחר חצי שנה הקרן תצטרך לתת לו הודעה בכל האמצעים- כתובת בארץ, בחו”ל, במייל ובפלאפון”.

ברשות שוק ההון מציינים כי כבר “כיום יש כבר חובה תקנונית לדווח על יציאה מהארץ אך זה לא קורה”. לדברי ירון גולן, סגן בכיר ליועמ”ש לרשות ההון, “האדם יצטרך לשלוח אות חיים בדומה לנעשה עם ביטוח לאומי. חשוב לציין שאם הופסקה הקצבה ואדם יראה אות חיים – הקצבה תוחזר ותשולם רטרואקטיבית”.

ביחס לחברות הביטוח אמר כי “בשיח עם משרד המשפטים הבנו שיש קושי לכלול את חברות הביטוח שאינן שונות מגורמים אחרים בשוק שיש להן הסכם עם פרטים שונים והפרט האחר לא אמור להיפגע ממימוש ההסכם מול פרט אחר. לפני שנה היו 2 עתירות של איגוד חברות הביטוח נגד העובדה שהמדינה לא מאפשרת להם לרכוש אג”ח ובג”ץ קיבל את התפיסה שהמדינה רשאית לתעדף מוצר פנסיוני מסוים שהוא קרנות הפנסיה, על פני ביטוח מנהלים”.

עם אישור ההצעה בוועדה, מסר עו”ד נמרוד ספיר, מנכ”ל איגוד בתי השקעות, כי “זהו מהלך מבורך, תיקון מוצדק של פגם טכני אך חשוב ומהותי שהתקיים בקרנות הפנסיה. הכסף המיותר ששולם עד כה בגין פנסיות עודפות – ייחסך, וכך ייעשה צדק עם שאר החוסכים בקרנות. אני מבקש לברך את רשות שוק ההון, משרד המשפטים וועדת החוקה של הכנסת”.

אורן משה, סמנכ”ל רגולציה ב’עמיתים’ קרנות פנסיה ותיקות, אמר בדיון כי “היום כל מי שפורש לגמלאות מתודרך בטופס שעליו לעדכן אותנו אם הוא יוצא מהארץ ליותר מחצי שנה. ערכנו בדיקה על 1932 מקבלי קצבה בני למעלה מ-90- 60 לא בארץ ומתוכם -14 מתים בוודאות. לגבי ה-14 שגילינו את דבר מותם בממוצע לאחר עשור ממועד הפטירה, שילמנו כ-3 מיליון ₪ פנסיות עודפות והצלחנו לגבות חזרה רק מיליון ש”ח. כשמחילים את הנתון על כלל האוכלוסייה כולל צפי תוחלת החיים, אומדן יחסית שמרני הוא של כ-100 מיליון ₪ עלות אקטוארית של תשלומי פנסיות עודפות של אנשים שנפטרו ואנחנו לא יודעים עליהם”.

חברות הביטוח שביקשו להיכלל בצו סורבו, מאחר והם נחשבים לגוף עסקי, בשונה מקרנות הפנסיה. “מנגנון הביטוח עובד אף הוא דרך ערבות הדדית, כך שהעיקרון דומה. כאשר חברת הביטוח צריכה לשאת בהוצאות כלשהן זה מגולגל על שאר המבוטחים בסופו של דבר. התוצאה אבסורדית כי יש תופעה רווחת בתחום הביטוח הפנסיוני, שמבוטחים מחזיקים בשני מוצרים- קרן מנהלים וקרן פנסיה. ייווצר מצב שאותה חברה שמטפלת עבור אותו בן אדם במוצריו- הפנסיה תיפסק והביטוח ימשיך לשלם. איננו דומים לכל שאר הגופים ולכן אנחנו מבקשים להיכלל בצו”, טען בדיון עו”ד ירון אליאס, יועמ”ש איגוד חברות הביטוח.

לדברי עו”ד איל זנדברג ממשרד המשפטים, “יש חלק שאינו בצו אך יש להבטיח שאדם שחזר המידע אודות חזרתו יקרה אוטומטית כדי שהכסף ישולם לו ולא יצטרך לעשות פעולה אקטיבית בעניין זה”. בהתייחסו לבקשת חברות הביטוח אמר כי במשרד המשפטים “לא מתכוונים לאפשר מידע לכל גוף עסקי שיעלה את מחיר השירות ללקוח ב’ משום ששילם ללקוח א’. זה לא דבר קל לאפשר את העברת המידע והצו הובא לאחר התלבטות ולאחר שהשתכנענו בייחודיות של קרנות הפנסיה”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה