בגלל הפנסיונרים המתים: כך 'נעלמו' 100 מיליון ₪

לדברי יו"ר הוועדה, חה"כ ניסן סלומינסקי, "הדרישה מכל אדם לדווח על יציאתו מהארץ בעייתית. אנחנו לא רוצים את האח הגדול. מצד שני ברור שלא רוצים לשלם אם הוא מת אז צריך למצוא את דרך הביניים שאדם יודיע שהוא חי. בנוסף, חשוב שלא להטריד את האדם ולנקוט בדרך מכובדת כך שלא יצטרך למשל להגיע לקונסוליה לשם כך ועוד".

מיכל היימן, מנהלת מחלקת ביטוח חיים במשרד האוצר, אמרה בוועדה כי "לאחר אישור הצו ייקבע הליך מסודר. בעת הפרישה אדם יקבל מסמך שיבהיר שאם הוא יוצא מהארץ יצטרך לתת הודעה על היציאה וככל שהתארכה מעבר לחצי שנה – לספק אישור חיים", אמרה. היממן הוסיפה וציינה, כי "יובהר במסמך שאם לא יעדכן על היותו חי תשלום הקצבה עלול להיפסק. ככל שיצא מהארץ לאחר חצי שנה הקרן תצטרך לתת לו הודעה בכל האמצעים- כתובת בארץ, בחו"ל, במייל ובפלאפון".

ברשות שוק ההון מציינים כי כבר "כיום יש כבר חובה תקנונית לדווח על יציאה מהארץ אך זה לא קורה". לדברי ירון גולן, סגן בכיר ליועמ"ש לרשות ההון, "האדם יצטרך לשלוח אות חיים בדומה לנעשה עם ביטוח לאומי. חשוב לציין שאם הופסקה הקצבה ואדם יראה אות חיים – הקצבה תוחזר ותשולם רטרואקטיבית".

ביחס לחברות הביטוח אמר כי "בשיח עם משרד המשפטים הבנו שיש קושי לכלול את חברות הביטוח שאינן שונות מגורמים אחרים בשוק שיש להן הסכם עם פרטים שונים והפרט האחר לא אמור להיפגע ממימוש ההסכם מול פרט אחר. לפני שנה היו 2 עתירות של איגוד חברות הביטוח נגד העובדה שהמדינה לא מאפשרת להם לרכוש אג"ח ובג"ץ קיבל את התפיסה שהמדינה רשאית לתעדף מוצר פנסיוני מסוים שהוא קרנות הפנסיה, על פני ביטוח מנהלים".

עם אישור ההצעה בוועדה, מסר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, כי "זהו מהלך מבורך, תיקון מוצדק של פגם טכני אך חשוב ומהותי שהתקיים בקרנות הפנסיה. הכסף המיותר ששולם עד כה בגין פנסיות עודפות – ייחסך, וכך ייעשה צדק עם שאר החוסכים בקרנות. אני מבקש לברך את רשות שוק ההון, משרד המשפטים וועדת החוקה של הכנסת".

אורן משה, סמנכ"ל רגולציה ב'עמיתים' קרנות פנסיה ותיקות, אמר בדיון כי "היום כל מי שפורש לגמלאות מתודרך בטופס שעליו לעדכן אותנו אם הוא יוצא מהארץ ליותר מחצי שנה. ערכנו בדיקה על 1932 מקבלי קצבה בני למעלה מ-90- 60 לא בארץ ומתוכם -14 מתים בוודאות. לגבי ה-14 שגילינו את דבר מותם בממוצע לאחר עשור ממועד הפטירה, שילמנו כ-3 מיליון ₪ פנסיות עודפות והצלחנו לגבות חזרה רק מיליון ש"ח. כשמחילים את הנתון על כלל האוכלוסייה כולל צפי תוחלת החיים, אומדן יחסית שמרני הוא של כ-100 מיליון ₪ עלות אקטוארית של תשלומי פנסיות עודפות של אנשים שנפטרו ואנחנו לא יודעים עליהם".

חברות הביטוח שביקשו להיכלל בצו סורבו, מאחר והם נחשבים לגוף עסקי, בשונה מקרנות הפנסיה. "מנגנון הביטוח עובד אף הוא דרך ערבות הדדית, כך שהעיקרון דומה. כאשר חברת הביטוח צריכה לשאת בהוצאות כלשהן זה מגולגל על שאר המבוטחים בסופו של דבר. התוצאה אבסורדית כי יש תופעה רווחת בתחום הביטוח הפנסיוני, שמבוטחים מחזיקים בשני מוצרים- קרן מנהלים וקרן פנסיה. ייווצר מצב שאותה חברה שמטפלת עבור אותו בן אדם במוצריו- הפנסיה תיפסק והביטוח ימשיך לשלם. איננו דומים לכל שאר הגופים ולכן אנחנו מבקשים להיכלל בצו", טען בדיון עו"ד ירון אליאס, יועמ"ש איגוד חברות הביטוח.

לדברי עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים, "יש חלק שאינו בצו אך יש להבטיח שאדם שחזר המידע אודות חזרתו יקרה אוטומטית כדי שהכסף ישולם לו ולא יצטרך לעשות פעולה אקטיבית בעניין זה". בהתייחסו לבקשת חברות הביטוח אמר כי במשרד המשפטים "לא מתכוונים לאפשר מידע לכל גוף עסקי שיעלה את מחיר השירות ללקוח ב' משום ששילם ללקוח א'. זה לא דבר קל לאפשר את העברת המידע והצו הובא לאחר התלבטות ולאחר שהשתכנענו בייחודיות של קרנות הפנסיה".