בגלל עמלת השורה: הצרכנים שילמו כחצי מיליארד יותר

המועצה לצרכנות הגישה תובענה ייצוגית נגד הבנקים, ונגד חברות המפעילות מכשירים אוטומטיים חוץ-בנקאיים בגין עמלות כפולות בכספומטים הפרטיים | עמלת המשיכה עמדה בפועל על 8-9 ₪ – כולל עמלת השורה – למרות שהלקוח קיבל על הצג הודעה כי יחוייב ב-6-7 ₪ בלבד לחברה המחזיקה את המכשיר | היקף הנזק שנגרם לצרכנים בהתאם ללכ-261.8 מיליון משיכות בנקאיות, מוערך בחיוב ביתר בחצי מיליארד ₪ 

מכשיר משיכת כספים | צילום אילוסטרציה: Nasser Ishtayeh, Flash90

המועצה הישראלית לצרכנות, הגישה הבוקר, תביעת ענק כנגד כל הבנקים, והחברות הפרטיות המפעילות מכשירי בנק אוטומטים, בסך של 458,000,000 ₪, בטענה לחיוב עמלות כפולות בגין משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים.

בתביעה הייצוגית, אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין דר’ שחר קטוביץ ויגאל ויינשטיין, טוענת המועצה לצרכנות, כי הבנקים והחברות הפרטיות המפעילות כספומטים חוץ בנקאיים, מטעות את הצרכנים בעמלות הגביה הנגבות מהם, בגין משיכת המזומן. בעוד שבמכשירים האוטומטים מופיעה עמלה, גבוהה ומופרזת בפני עצמה בגין משיכת המזומן, הרי שמסתבר שמוסתרת עמלה נוספת הנגבית על ידי הבנקים עצמם, בגין כל פעולה של משיכת מזומן.

תביעה ייצוגית זו הוגשה בהמשך לדיון בנושא שהתקיים בוועדת הכלכלה בראשות וביוזמת ח”כ מיכאל ביטון בחודש שעבר.

בשנים האחרונות סגרו הבנקים בישראל (למעט בנק המזרחי) מאות סניפים בכל רחבי הארץ. הבנקים לא משאירים אחריהם מכשירים בנקאיים אוטומטיים, או שולחים למקום ניידות בנקאיות, כנדרש מהם לפי הוראות בנק ישראל. אין פלא כי במקום הבנקים, נכנסות חברות פרטיות המציבות במקום, מכשירים למשיכת מזומן. באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים, לאור סגירת סניפי הבנקים במקום. אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר בעת שהחברות הפרטיות גובות תשלומי עתק, בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע, ועומד על כ 6-7 ₪ למשיכה וללא קשר לגובה הסכום הנמשך.

אלא שלא די בכך, שכן בנוסף מחייבים הבנקים את לקוחותיהם, בעמלה בגין כל משיכת מזומן במכשירים הפרטיים הנ”ל. בכך לא רק שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא שעוד נהנים מרווחים ענקיים בגין משיכות כספים אלו.

על כל משיכה – ארבע עמלות

לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים אוטומטיים המרוחקים מסניף הבנק. כתוצאה מכך, כיום, רק כ-2,041 מכשירים למשיכת כסף נמצאים צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620 מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. ברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה – ועומד על סך של 600 שקלים בלבד, לכל משיכה.

לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 ₪ מחשבונו, נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית. ובנוסף, לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.

לטענת המועצה לצרכנות, בכתב התביעה שהוגש, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטים הפרטיים מהווה הטעיה ברורה של הציבור. כן טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות המסתמכות ביתר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי.

המועצה סבורה כי מדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין היתר לאור מבנה הבעלות, לפיו בנק דיסקונט הינו גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט המפעילה למעלה מ-70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ”ל מחזיקים בעוד 10% ממניות חברה זו, באמצעות כ.א.ל.

בשנים האחרונות נסגרים סניפי בנקים עם מכשירים למשיכת כסף של הסניפים, דרכם משכו הצרכנים כספים בעמלות נמוכות ומפוקחות. סגירת הסניפים הפחיתה את כמות המכשירים של הבנקים, והגדילה את כמות המכשירים הפרטיים, פעולה שהגדילה את גובה העמלה שמשלם כלל הציבור על משיכת מזומן.

היקף פריסת המכשירים האוטומטיים הבנקאיים למשיכת מזומן, לא נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ישנם אזורים בעיקר בפריפריה, בהם לא קיימים סניפי בנק ומכשירים בנקאיים למשיכת מזומן בזמינות גבוהה, כך שצרכן המבקש למשוך כסף ממכשיר פרטי משלם בפועל סכום של 8-9 ₪ (בגלל “עמלת השורה” הבנקאית), למרות שעל גבי צג המכשיר מוצג רק סכום של 6-7 ₪ בלבד המשולם כביכול לחברה המחזיקה את המכשיר.

חוק הגנת הצרכן מחייב פירוט של סכום העלות במלואו ואוסר על עוסק לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה, אם להתקשר בעסקה. גם חוקי הבנקאות קובעים הוראות דומות לגבי הבנקים. חקיקה זו נועדה בין היתר, להגן על אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לשירותים חיוניים מסוימים, ולמנוע מהעוסקים המשווקים שירותים אלו, מניצול חולשה זו.

לטענת המועצה הישראלית לצרכנות בכתב התביעה, אספקת שירות משיכת מזומן היא שירות חיוני, שעל הבנקים לספק ללקוחותיהם. ופעולות הבנקים בנושא, עומדות בניגוד גמור לחובתם זו.

ח”כ מיכאל ביטון אמר, “ועדת הכלכלה בראשותי לקחה לעצמה משימה מיום הקמתה, מלחמה ביוקר המחייה. אזרחי ישראל משלמים ביוקר על פסטה אבל לא רק, גם על עמלות הבנקים אנחנו משלמים ביוקר. משק בית בישראל מוציא בממוצע בשנה 9,400 ₪ בגין עמלות וריביות. חלק מהתשלום המופקע הזה עוולה חמורה – עמלות הכספומטים. העוולה הזו לא פוסחת על איש אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים בנמוך אשר נלחם על הוצאותיו ועל אחת כמה וכמה בשכבות המוחלשות ובעניים ביותר. דווקא אלה המתקיימים מקצבת זקנה או הבטחת הכנסה דלה, דווקא מי שבוחרים להתנהל במזומן על מנת לשלוט בהוצאותיהם מאבדים כסף יקר בגין עמלות כפולות. התביעה הייצוגית שמגישה המועצה הישראלית לצרכנות בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחייה, עוד צעד למען תיקון עוולות בחברה הישראלית”.

עו”ד עופר פיינשטיין, מנכ”ל המועצה לצרכנות אמר הבוקר כי “כמו העמלה גם העוולה היא כפולה, שכן הבנקים לא רק שאינם מתפעלים מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומן, כנדרש משירות בנקאי ראוי לטובת הצרכנים, אלא שהם מסתירים את גובה העמלה הנגבית מהצרכנים באותם מכשירים פרטיים מרוחקים. עמלה שהיא בשיעור קרוב לזה שהם מקבלים עבור תפעול מכשיר אוטומטי בנקאי למשיכת מזומן”.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "בגלל עמלת השורה: הצרכנים שילמו כחצי מיליארד יותר"

  1. יש כספומטים פרטיים שמוגבלים ל-500 שח וגם ל-400 שח בלבד. יש מקומות בפריפריה שיותר זול לקחת מונית למרכז המסחרי בעיר כדי למשוך 2000 ש”ח מאשר בכספומט הפרטי המוצב בשכונה ושאין בו בד”כ מזומן.
    בושה וחרפה.
    הגיע הזמן לעשות בזה סדר.
    אבל התביעה היא לא רק נגד הבנקים אלא גם נגד הרגולטור שהסיר את אחריותו מהנושא ולא מתחשב בשכבות החלשות ובאזורי הפריפריה.

כתיבת תגובה