בג”ץ בפסיקה תקדימית: אין חובה להקליט עדים

בוטלה החלטת המחוזי על ידי בג”ץ שקבע בפסיקה תקדימית: אין חובה להקליט ראיונות עם עדים לקראת עדותם בבית המשפט • המהלך להקלטת עדים יעבור דרך חקיקה בכנסת, קבע בית המשפט • פגם בראיון העד או תיעודו ישליך על משקל העדות ולא יוביל לפסילת העדות

שי ניצן | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בצעד נדיר עתרה המדינה לבג”ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי יש להקליט ראיונות עם עדים לקראת עדותם בבית המשפט. בית המשפט העליון, בשבתו כבג”ץ, קיבל את עתירת המדינה וביטל את החלטת המחוזי. בג”ץ קבע בפסק דינו שדרך המלך להסדרת חובת תיעוד כזו היא במסגרת חקיקה של הכנסת, ושבית המשפט המחוזי לא היה מוסמך להטיל על התביעה חובה שאין לה עיגון בחוק.

כבר בחודש נובמבר 2017 פנה נציב תלונות הציבור השופט דוד רוזן, לפרקליט המדינה עו”ד שי ניצן, בבקשה שיוקלטו ראיונות עדים בשלב ההכנה לעדות. במכתבו הוא מציין שהוא יודע את העלויות הגבוהות ואת הבעיות הקיימות בתמלול הקלטות אלו אולם הוא מסביר שהתועלת של הקלטות אלו גדולה מאוד וכי “תיעוד אובייקטיבי שכזה ימנע מחלוקות והתדיינות בנושא בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה”.

על התהליך הוא הוא כותב. “נוכח כל האמור הנני ממליץ כי הליך תיעוד הראיונות/רענונים ייתבצע באופן הדרגתי. בשלב המידי בראיונות עדים מהותיים בתיקים פליליים של עבירות  נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פשע חמור בלבד, לאחר חצי שנה – בראיונות עדים מהותיים בעבירות פשע, ובתוך שנה – ביחס לכלל ראיונות העדים בכל העבירות”.

ראיונות עדים הם ראיונות ההכנה שהמדינה מקיימת עם העדים לקראת עדותם בבית המשפט בהליכים פליליים. ובהחלטת ביניים בסוף 2018, הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב חובה על המדינה להקליט את ראיונות העדים שהיא מקיימת.

Inner article

בית המשפט העליון, בשבתו כבג”ץ, קיבל את עתירת המדינה וביטל את החלטת המחוזי. בג”ץ הדגיש כי חובת התיעוד הדיגיטלי של חקירת חשודים נקבעה בחוק לאחר הליך חקיקה ממושך ויסודי, בעקבות דו”ח של ועדה ציבורית-מקצועית, והוגבלה לתיעוד חקירת חשודים ולא עדים, וגם זאת רק בעבירות חמורות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא מאסר של עשר שנים ומעלה.

עוד הוסיף בית המשפט, כי החלטת המחוזי סטתה מתקדים מחייב שנקבע בפסיקה קודמת של בית משפט העליון שעסקה בראיונות העדים. בפסיקה ותיקה זו לא נקבעה חובת תיעוד קולי או חזותי של ראיון עד, אלא נקבע שאם עולים בריאיון פרטים עובדתיים חדשים ורלבנטיים שיש בהם תוספת או שינוי מהותי מגרסתו של העד בחקירתו במשטרה, על הפרקליט לתעד אותם ולהעבירם לידיעת הסניגוריה. כן נקבע בפסיקה הקודמת כי פגם בראיון העד או תיעודו ישליך על משקל העדות ולא יוביל לפסילת העדות כפי שקבע ביהמ”ש המחוזי בהחלטה שבוטלה.  

כאמור, פסיקת בג”ץ בטלה את החלטת המחוזי. התיק נוהל על ידי עו”ד שוש שמואלי ממחלקת הבג”צים ועו”ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "בג”ץ בפסיקה תקדימית: אין חובה להקליט עדים"

  1. וככה ימשיכו בארגון הפשע “פרקליטות”, להדריך עדים בניגוד לחוק.

כתיבת תגובה