בג”ץ דחה את העתירה שהגישו איגוד לשכות המסחר, איגוד המוסכים ויבואני שמנים נגד רשות המיסים וועדת הכספים של הכנסת, כנגד הטלת מס בלו ומס קנייה בשיעור של 3,978 ₪ על טון תחליפי דלק ו- 2,983 ₪ על אלף ליטר שמני סיכה | בשנים האחרונות חלה עליה חדה ביבוא וייצור ממסים ושמני סיכה המשמשים בפועל גם כתחליף לסולר או למהילה עם סולר ובנזין, כולל שימוש בכלי רכב
אהרון סוויסה 27.04.2022
רכב בטיפול במוסך | צילום: באדיבות מכונאות רכב בני בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ דחה עתירה שהגישו איגוד לשכות המסחר, איגוד המוסכים ויבואני שמנים נגד רשות המסים וועדת הכספים של הכנסת, כנגד הטלת מס בלו ומס קנייה בשיעור של 3,978 ₪ על טון תחליפי דלק ו- 2,983 ₪ על אלף ליטר שמני סיכה.
במסגרת העתירה דרשו העותרים את ביטול מיסוי שמני הסיכה בכללותו ולחילופין תיקון מתווה הפטור לשמני סיכה מתוספים. במסגרת הדיון שנערך הבהיר בית המשפט העליון לעותרים על דעת כל השופטים כי נסיבות המקרה אינן מגלות עילה להתערבות של בג”ץ בחקיקה האמורה והמליץ להם למשוך את העתירה. בהתאם משכו העותרים את עתירתם והעתירה נדחתה.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה ביבוא וייצור ממסים ושמני סיכה, מוצרים אלו משמשים בפועל גם כתחליף לסולר לבעירה או מהילה עם סולר ובנזין, לרבות לשם שימוש בכלי רכב. תופעה זו גורמת לפגיעה בהכנסות המדינה בסכום מוערך של מיליארד ₪, לפגיעה בכלי הרכב המונעים בתערובות אלו לזיהום אוויר ואף מהווה סכנה חמורה לבריאות הציבור ובטיחותו. בתופעה של מהילת החומרים האלו בדלקים מעורבים גורמים עבריינים שמרוויחים סכומי עתק על חשבון המדינה, ובנוסף התופעה גורמת להשפעות שליליות בתחומים רבים: תחרות בלתי הוגנת לעוסקים לגיטימיים מעולם הדלק, מקור הכנסה לאירגוני פשיעה ועוד.
אשר על כן, גובשה ברשות המסים החקיקה האמורה יחד עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה ובתאום עם משרד הכלכלה. חקיקה זו אושרה ע”י ועדת הכספים של הכנסת לאחר קיום מספר דיונים והכנסת תיקונים.
לאור העובדה שחומרים אלה משמשים גם כחומר גלם לייצור מוצרים בתעשייה, הוחלט להעניק פטור מהמס לתעשיות המפורטות בצו העושות שימוש בתחליפים אלה. בנוסף, הוחלט לפטור ממס שמני סיכה מתוספים, אשר כוללים חלק גדול משמני המנוע, העומדים במספר פרמטרים קבועים, כמו רמת צמיגות, נקודת הבזקה ועוד.
כל זאת, על מנת לצמצם מצד אחד ככל שניתן את הפגיעה בשימושים לגיטימיים בחומרים אלה ובתעשיות המשתמשות בהם שלא לצרכי אנרגיה, ומצד שני לשמור על תכלית המהלך למנוע את אפשרות ל”זליגת” חומרים אלו לשימושים בלתי לגיטימיים.
כאמור, ביהמ”ש דחה את העתירה.