בדרך לקריאה ראשונה או לצו? כך תדעו מהיכן הירקות והפירות

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה: רשתות השיווק יסמנו את ארץ הייצור של תוצרת חקלאית | הוועדה מיזגה שלוש הצעות חוק של ח"כ בן ברק, ח"כ רון בן משה, ח"כ אזולאי ושורה של חברי כנסת | לא ברור עד כמה הצעד של ועדת הכלכלה יהיה אפקטיבי ערב הבחירות אבל אולי הלחץ על שרת החקלאות ישפיע לחתימה על צו בנושא

פירות וירקות בתפזורת | צילום: leonori, שאטרסטוק

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום לקריאה ראשונה שלוש הצעות חוק שנועדו לחייב סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה. מדובר בשתי הצעות לתקן את חוק הגנת הצרכן ולאפשר סימון של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה, האחת של ח"כ ינון אזולאי וח"כ משה ארבל, השנייה של ח"כ רם בן ברק, ח"כ נירה שפק, ח"כ רם שפע וח"כ אופיר סופר, שמוזגו עם הצעה שלישית של ח"כ יעל רון בן משה, לתקן את החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, במטרה דומה לחייב סימון ארץ הייצור של צמחים שנמכרים בתפזורת.

היו"ר ביטון פתח ואמר כי מדובר בהצעות שמשרתות את הצרכן ומאפשרות לו לבחור בתוצרת החקלאית הישראלית האיכותית. ח"כ בן ברק ביקש להזכיר כי הגיש את ההצעה הזו בכנסת הקודמת, לפני למעלה משנתיים, ואז הבטיח לו שר הכלכלה דאז, עמיר פרץ, כי תוך 3 חודשים תובא הצעה ממשלתית. "עברו 3 חודשים וכבר לא הייתה ממשלה", אמר בן ברק. הוא הוסיף כי כל אדם שלובש חליפה או קונה אוטו יודע איפה הם יוצרו, אבל תוצרת חקלאית, שיש משמעות לארץ הייצור בשל הפיקוח על איכותה, הצרכן לא יודע איפה יוצרה. בן ברק אף דחה את הטענות כאילו הצעת החוק תעלה את יוקר המחייה.

ח"כ נירה שפק אמרה כי מסמנים היום את ההרכב התזונתי של מוצרים, את מרכיביהם, מסמנים גם האם אזהרות בריאותיות, וצריך לאפשר לצרכנים גם לדעת איפה יוצרה התוצרת החקלאית שהם קונים. ח"כ ינון אזולאי אמר כי מדובר בערבות הדדית לטובת הציבור, החקלאים והפריפריה.

מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי אין יריבות בין הרשתות לחקלאים אלא שותפות, וציין כי 95% מהתוצרת שנמכרת בארץ מיוצרת בישראל. עם זאת, הוא ציין כי החקיקה תטיל עלויות על הרשתות, כדי לייצר את ההפרדה במחסנים ועל המדפים. ח"כ יעל רון בן משה התפרצה לדברי הגלילי ואמרה: "שיסביר מה זו השותפות הזו, שבה החקלאי מקבל שקלים בודדים ואת הרווח לוקחת רשת השיווק".

היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי שופרסל החלה כבר לפני שנה וחצי בסימון מרצון, והבקשה היחידה שלה היא שלא תהייה חשופה לתביעות במקרים בהם הלקוחות ערבבו את התוצרת. "אנחנו יכולים לעשות הכל, אבל לא יכולים לשים עשרה סדרנים ליד הבסטות, וכולנו מכירים את הלקוחות הישראלים שרוצים לממש, לקחת ולפעמים גם להחזיר את התוצרת", אמר עו"ד מאירי.

נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, דורית אדלר, אמרה כי מה שהופך דבורה למלכה זה רק סוג האוכל שמזינים אותה. היא הוסיפה כי הצעת החוק חשובה מאוד, ואמרה כי לא פעם נתקלה בירקות מזוהמים ללא יכולת לאתר את מקורם. מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, תמך גם הוא בחוק ואמר כי כל הטענות לעליית מחירים נשמעות בכל פעם שעושים משהו לטובת הצרכן, אך הצרכן מספיק חכם כדי לדעת במה לבחור והוא רק צריך את הכלים לשם כך.

נציגת משרד החקלאות, עו"ד דפנה טיש, ציינה כי הממשלה תמכה בהצעות בתנאי שיקודמו בתיאום ובכפוף להצעת חוק ממשלתית, ולכן ביקשה להמתין להצעה הממשלתית. היו"ר ביטון הגיב כי כשחברי הכנסת רואים שהממשלה לא פועלת הם מביאים חקיקה פרטית, והממשלה יכולה להתנגד או לתמוך. "אם אתם בעד אז את הדקדוקים והחידודים להצעה תעשו בהמשך הדרך. השר פורר בעד וזה חלק מההסכם בענף הצומח", אמר.

לא מחכים לשר

נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד אילנה מזרחי, אמרה כי הרעיון מבורך ושרת הכלכלה תומכת בו, אבל הדרך לעשות זאת היא לא בחקיקה ראשית אלא בצו של השרה שכבר כיום קובע חובת סימון, אך מחריג את התוצרת החקלאית. ח"כ בן ברק הישב: "אנחנו רוצים את זה בחוק כדי שהשר הבא לא יוכל פשוט לבטל את הצו", והיו"ר ביטון העיר: "כבר ראינו שרים שעושים מחטפים ומחליטים לבד, בעוד שחקיקה ראשית זה תהליך שקוף ופתוח לציבור. אם הממשלה הייתה מביאה את הצו קודם לכן, אז חברי הכנסת לא היו מביאים הצעת חוק – בוששתם להביא את הצו אז ההצעה תקודם".

ח"כ שפק התייחסה גם היא לדברי עו"ד מזרחי, ואמרה: "לרשות קוראים הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, והצעת החוק גם מגנה על הצרכן וגם מאפשרת סחר הוגן. אני שבעה מתהליכים שלכם שכל הזמן נעצרים, אז כן לקחנו את החוק לידיים, תרתי משמע, וזו זכותנו".

ח"כ בן ברק שאל למה לא אושר הצו עד היום, ועו"ד מזרחי השיבה  כי הרשות מבצעת תהליך של בחינת השפעת הרגולציה החדשה (RIA), שצפוי להסתיים בסוף החודש וראוי להמתין לתוצאותיו. בן ברק הגיב: "הצעת החוק מונחת על השולחן שנתיים וחצי, למה לא עשיתם את זה עד עכשיו?".

 

נציגת משרד החקלאות, ציפי פרידקין, אמרה כי חקיקה כזו מחייבת אכיפה ופיקוח של הרשות להגנת הצרכן, וביקשה להמתין עוד חודש כדי שהממשלה תוכל לקדם את ההצעה במתכונת שהיא סבורה שהיא הנכונה. ח"כ שפק השיבה: "שקלנו, והתשובה היא לא". ח"כ בן ברק אמר: "הייתה לכם שנה לעשות זאת. שר הכלכלה הבטיח לקדם תוך חודש, אבל עבר עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש ולא קרה כלום, אז איבדתי קצת אמון".

מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות, ד"ר שי רייכר, אמר כי המשרד תומך בהצעת החוק וחושב שהיא ראויה, אך אין חשש שמזון שמגיע מחו"ל הוא פחות איכותי או בטיחותי. על כך הגיב היו"ר ביטון ושאם האם הפיקוח על ריסוס ענבים, למשל, הוא זהה בכל המדינות, ורייכר השיב: "לא".

לקראת תום הדיון הציע היו"ר ביטון, כי הצעת החוק תיכנס לתוקף חצי שנה לאחר אישורה הסופי ופרסומה ברשומות, ואמר כי אם יהיה צורך לשנות זאת הדבר יעשה בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ אורי מקלב בירך על ההצעה, והוסיף כי צריך להגביר את השקיפות ולהציג גם את המחיר ששולם לחקלאי. ח"כ לימור מגן תלם אמרה כי משרד החקלאות תומך בהצעת החוק הזו, כחלק מהרפורמה בחקלאות.

בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, כאשר היו"ר ביטון לא השתתף בהצבעה על מנת לאפשר לחברת סיעתו, ח"כ יעל רון בן משה, להצביע במקומו בעד הצעת החוק שלה. בנוסף תמכו בהצעה גם ח"כ בן ברק, ח"כ שפק, ח"כ מגן תלם וח"כ מקלב. ח"כ משה ארבל נכח בדיון אך לא השתתף בהצבעה מאחר ואינו חבר בוועדה.

כתיבת תגובה