בולענים: למה הם מופיעים ועל מי הם משפיעים

ג'יפ נבלע | צילום: יחידת החילוץ מגילות

בערב שבת בין השמשות, נברא 'פי הארץ'. האם מדובר רק באותו פה שבלע את קורח ועדתו, או שגם הבולענים המסכנים את שגרת יומנו, כבר זומנו עבורנו באותו בין השמשות?

הכאוס ששרר השבוע באזור רחוב ז'בוטינסקי פינת בן גוריון בפאתי בני ברק לימד מעט את התושבים באזור ואת המבקרים בעיר על כוחם של הבולענים – מילה שעד כה לא הייתה מספיק בתודעה המקומית.

למרבה הנס, הבולען נפער בשעת לילה מאוחרת יחסית שבה התנועה דלילה לעומת שעות היום. אחרת, מכונית שלימה הייתה יכולה ליפול פנימה.

הבולען שנפער בכביש באישון לילה גרם לא רק לעומסי תנועה בכביש עצמו וממילא גם בכבישים הסובבים, אלא לתוהו ובוהו תחבורתי. כשאיש לא באמת יודע איך להתמודד ולפתור את זה.

כך לדוגמא, מערך התחבורה הציבורית השתבש השבוע לחלוטין. חרדית תושבת פתח תקווה סיפרה השבוע ל'ביזנעס' כי המתינה במשך שעתיים לאוטובוס בתחנה קבועה בסמוך לרחוב רבי עקיבא, עד שהתברר שבעקבות הבולען שינו הפקחים בשטח את מסלולו. אולם "המוקדנים של 'דן' לא ידעו מה לומר ולא ידעו לכוון לתחנות הנכונות, ה'קו קל' לא ידע לומר היכן האוטובוס ובעצם היה ברור שהם לא ערוכים למקרים כאלו", אמרה.

האם האדמה באזור השפלה רכה ולא יציבה?

הבולען בבני ברק נפער ככל הנראה בעקבות העבודות התת קרקעיות ממש בסמוך אליו, כהכנה לרכבת הקלה, אך מה שמפחיד הוא שמעבר לתוואי, שכנראה נמצא כעת בסיכון בעקבות החפירות – ומן הסתם יהיה מי שיתן על כך את הדעת – הקרקע באזור של עיר התורה והחסידות, כנראה רגישה ולא יציבה. בשל כך כבר נתקלנו בכמה תופעות של בולענים בשנים האחרונות:

לפני כארבעה חודשים נפער בולען ברחוב שינקין בגבעתיים, חודש קודם לכן פערה האדמה את פיה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי-שנקר בפתח תקווה – גם כן ליד התוואי של הרכבת הקלה. עוברי אורח זיהו את הסדקים שניות לפני שבור בעומק של שלושה מטרים נפער שם

כשמחשבים אחד ועוד אחד ועוד אחד, כנראה שהמסקנה המתבקשת היא, שמוטב להיזהר כאשר נוסעים בקרבת תוואי העבודות של הרכבת הקלה. גם אם אתם הולכי רגל, התרחקו מסדקים מוזרים במדרכה או הכביש שלידכם.

בולענים נוצרים לרוב בסביבה של התמוססות גיר מתחת לפני הקרקע. בארץ זה קורה בעיקר בסביבות ים המלח. אם אתם נוהגים באזור הזה, של המקום הנמוך בעולם, יש סיכוי שתקלעו לבולען; לא לשווא נסגר בשנת 2015 קטע מכביש 90 באזור קיבוץ עין גדי ומעקף מתוקן נסלל מסביב לאזור המסוכן.

המקום הנמוך בעולם, יכול להעמיק עוד יותר

כמה שנים קודם לכן, בולענים ענקיים נפערו בחניה של חוף "מינרל" והוא התרחב עד כדי שחנויות באזור וגם חלק מהכביש המוביל אל החוף פשוט קרסו לתוכו, אך בחסדי שמים, גם שם לא היו נפגעים. בחודש ניסן של השנה שעברה נרשם הנס האחרון באזור: מטיילים שירדו משביל מסומן, עם הג'יפ שבו נסעו, באזור המועצה האזורית מגילות ים המלח, נכנסו לתוך בולען. "אם הבולען היה עמוק יותר, זה היה מסתיים באסון" אמרו אז ביחידת החילוץ מגילות.

הבולענים באזור ים המלח נגרמים – כך מסבירים מומחים – כתוצאה מירידה של מפלס הימה המלוחה, המתקדמת בקצב מהיר, בשל זרימת מים נמוכה אליה ולטענות פעילי סביבה, גם בעקבות פעילות מפעלי ים המלח: התופעה, שמוכרת כאן כבר כ-50 שנה, נובעת מהמסת שכבת הקרקע בגלל נסיגת המים וההתייבשות המסיטים אחורנית את המים שבשל מליחותם, אינם ממיסים את המלח, כשאת מקומם תופסים מי תהום ומים מתוקים שמוזרמים לים המלח כדי לצמצם את הירידה במפלס, שהם כן ממיסים את המלח באופן שמותיר אחריו חלל.

כדי לסבר את האוזן ולחדד את הסכנה, באזור ים המלח קיימים חללים תת קרקעיים שמשקל כבד, כמו לדוגמא של מכונית, ימוטט את שכבת הקרקע העליונה שמכסה אותם ויגרום להיבלעות השכבה עם מה שעליה אל תוך החלל.

במסמך מקיף ורב עמודים שהוציא המכון הגיאולוגי לפני כשנה וחצי, תחת הכותרת " חידושים בהתפתחות בולעני ים המלח ועדכון מפות ההתכנות לשנת 2017" – מסמך מלומד שאותו כתבו מאיר אבלסון, יוסי יחיאלי וגדעון בר – הם מצאו כמה פרטים מדהימים מחד ומפחידים מאידך. לדבריהם, בשנים האחרונות יורד מפלס ים המלח, בקצב הגבוה ממטר לשנה. ירידה זו, והנסיגה מזרחה של קו החוף של ים המלח המלווה אותה, גורמים להמסה וליצירת חללים בשכבת מלח בתת הקרקע, ליצירה של אלפי בולענים ולערעור של התשתית לאורך חוף ים המלח.

תופעה יחידה במינה בכדור הארץ

עד היום התפתחו כ-6500 בולענים ברצועה צרה לאורך חוף ים המלח, כאשר מעל ל-93% מהם, הופיעו משנת 2000 ואילך. קצב זה של התפתחות בולענים הוא ככל הידוע המהיר ביותר על פני כדור-הארץ. היווצרות הבולענים מעכבת באופן משמעותי פיתוח תשתיות לפעילות האוכלוסייה באזור ים המלח ואף מסכנת תשתיות קיימות. קצב התפתחות הבולענים, כלומר מספר הבולענים החדשים לשנה, עולה אף הוא עם הזמן ומתאפיין בתנודות חריפות בין השנים ולכן המכון הגיאולוגי מבצע מעקב שוטף אחר התפתחותם".

במחקרו של אלי רז –חוקר הבולענים מקיבוץ עין גדי, שבעצמו "נבלע" פעם בבולען שחקר ושהה שם לא פחות מ-13 שעות, טרם נתגלה וחולץ ע"י יחידה מיוחדת –  הוא מצא כי הבורות מופיעים בגדלים שונים, כשהממדים המרביים הם 11 מטר עומק ובקוטר של כ-25 מטרים. עוד נמצא כי אין קשר הכרחי בין גיל הבור וגודלו וקצב ההתפתחות של בורות שכנים יכול להיות שונה . לפי רז, "במקום שבו קיים בולען, יש סיכוי להיווצרות של בולענים נוספים".

אבל ים המלח ובני ברק, אינם המקומות היחידים שבהם נוצרו בולענים. בשנת תשל"ט, עוד בטרם היות הבולענים בדרום תופעה מוכרת, נפער במושב עזריה שבשפלה בור בעומק של כ-24 מטרים ובקוטר של 8 מטרים. הגיאולוגים שהוזעקו למקום לא הצליחו לעמוד על פשרו ומלאו אותו בעפר. 22 שנים אחר כך נפער הבולען שוב ונסתם מחדש.

עם זאת ולמרות הכול, עדיף להיקלע לבולען בארץ מאשר בפלורידה לדוגמא, שם בשל מבנה גאולוגי ייחודי של הקרקע, נפערים מאות בולענים מידי שנה, רובם קטנים ובלתי מזיקים. אולם בולען אחד ענק גבה חיי אדם: ב-2013 סערה ארצות הברית, כאשר בולען בקוטר של 6 מטרים נפער מתחת לחדר השינה של ג'ף בוש, גנן בן 37. בוצעו אחריו חיפושים במשך יומיים, אך הם העלו חרס משום שהאדמה – ולא כקלישאה – פשוט בלעה אותו.

הם בולעים לנו גם את הכסף

השפעות הבולענים על כלכלת אזור ים המלח, קשה מאוד. הנפגע העיקרי, הוא כמובן תחום התיירות. כאשר הים הולך, נסוג ומתרחק מהמלון, ואתה עלול להיתקל בבולען בדרכך אליו, תעדיף למצוא חדר עם נוף לים התיכון ומקסימום למרוח משחות או שיקויים ממוצרי הים הנחשב לבעל סגולות לריפוי מחלות עור.

כך, מלונות שהיו בעבר ממש על המים, פשטו רגל ונסגרו עם נסיגת קו החוף, אזור התיירות בחוף עין גדי, התרוקן גם הוא מלקוחות, עד שנסגר. גם תשתיות חשובות באזור, כצינורות מים, כבישים וגשרים נפגעו בסביבה, ובשל כך גם מטע התמרים של הקיבוץ שם נפגע ואינו מעובד עוד, תחנת דלק, מתחם מרגוע לחולי פסוריאזיס ואזור מסחר תיירותי כולם בבעלות קיבוץ עין גדי, נסגרו אף הם.

בשל נסיגת המים, מפעילי חופי הרחצה באזור, נאלצים מידי שנה להשקיע הון רב בהקמת קונסטרוקציות וגשרים מעץ, על מנת לאפשר ללקוחותיהם להגיע עוד יותר נמוך במקום הכי נמוך בעולם מבלי להסתכן.

כמובן שהשפעת בולענים כאלו דוגמת זה עמו ובשלו פתחנו את סקירתנו, אינה זקוקה להבהרות. שעת פקק בדרך לעבודה או ממנה, כפול מספר העומדים בו מידי שעה, עולים למשק הון רב, כאשר לשכיר הפשוט, אין כל אפשרות לכסות את גרעונו.