בחודש הקרוב תוכרע החלת הפיקדון לבקבוקים גדולים

מחלוקת בוועדת הכלכלה באשר להחלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים • השרה גמליאל: המחלוקת היא גם במשרדי – נקבל החלטה בחודש הקרוב • היו”ר מרגי: הוועדה קוראת ליישם מתווה שלא ישית עלויות נוספות על הציבור

בקבוקים למחזור | צילום: באדיבות המצלם

בעוד חברות המשקאות טוענות כי החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים תעלה 70 אגורות לבקבוק ותשית על הציבור מס של 300-500 מיליון שקל, מנכ”ל החברה שייעצה למשרד להגנת הסביבה טוען: העלויות לקמעונאים יפחתו בחצי והמשק יחסוך 15 מיליון שקל בשנה. ובקיצור, זהו פתיח לראשיתו של דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ יעקב מרגי, שהתכנסה היום לדיון בכוונת המשרד להגנת הסביבה להחיל את חובת הפיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים. היו”ר מרגי אמר בפתח הדברים כי ביקש לקיים את הדיון על רקע יוזמות שונות ודיונים לקראת החלת חוק הפיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים.

עוד ציין היו”ר מרגי במהלך הדיון, כי מדובר בתפוח אדמה לוהט שכל שר גלגל לבא אחריו, והשרה להגנת הסביבה, ח”כ גילה גמליאל, לומדת את הנושא ברצינות ושומעת את כל הגורמים. “אם ניווכח שאפשר לייצר מתווה שלא מייצר עלויות וכולם ייהנו ממנו נשמח לאפשר זאת”, אמר. השרה גמליאל ציינה כי יש מחלוקת רבה סביב הנושא, ברשויות המקומיות, במשרדה ובין חברי הכנסת, ומדובר בסוגיה מורכבת. לדבריה, בכוונתה לבחון את כל הדברים כדי לקבל את ההחלטה הכי נכונה לציבור.

מנכ”ל יצרנית המשקאות יפאורה תבורי, רוני גת, אמר כי ניתן להתחייב ליעד איסוף וולנטרי של 73% והדבר יעלה לחברות כ-30 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, חובת פיקדון תוביל אולי לאיסוף של 75-77 אחוז, אך הדבר יעלה 70 אגורות לבקבוק וזה 300 עד 500 מיליון שקל שישתו כמס על הציבור. מנכ”ל תאגיד המחזור תמיר, רני איידלר, הצטרף לדברים ואמר כי ניתן להציב פח כתום ליד כמעט כל בית בישראל ולהגיע תוך 5 שנים ליעד איסוף של 73%.

אחוזי האיסוף יעלו

יו”ר תאגיד המחזור אל”ה, אמיר חייק, הצטרף לדברים ואמר כי פיקדון לא יפתור את הבעיה, אלא רק ירחיב אותה. ח”כ תמר זנדברג תהתה איך תאגיד מחזור מתנגד למחזור וחייק השיב כי התאגיד לא מתנגד למחזור, אלא סבור שהדרך הנכונה לעשות זאת היא ללא פיקדון. מנגד, מנכ”ל אסופתא, ירון ברדוגו, אמר כי חוק הפיקדון יוזיל את מחירי המשקאות, והוסיף כי אחרי שהשר זאב אלקין פרסם את החלטתו של להחיל פיקדון יצרני המשקאות העלו מחירים ב-20-30 אגורות לבקבוק.

מנכ”ל אדם, טבע ודין, עו”ד עמית ברכה, אמר כי לאחר 10 שנות חסד לחברות המשקאות, לא בטוח שדחייה נוספת תעמוד במבחן הסבירות של בית המשפט העליון. ראש תחום פסולת ומחזור באדם, טבע ודין, עמיעד לפידות, הוסיף כי ברגע שיחל חוק הפיקדון על המכלים הגדולים 90 מיליון שקלים יועברו כל שנה לצרכנים והדבר יחסוך מיליונים לרשויות המקומיות ולקמעונאים.

מנכ”ל חברת פארטו שייעצה למשרד להגנת הסביבה, דורון לביא, אמר כי ניתן להעלות את אחוזי האיסוף מ-50 (ויותר) אחוזים ליותר מ-70% ולחסוך למשק 15 מיליון שקל בשנה. לדבריו, העלויות לקמעונאים יפחתו בחצי.

נציגת פורום 15 הערים הגדולות, מיה קרבטרי, אמרה כי הפורום תומך בהחלת החוק בשל היעדר פתרון כולל ובשל המפגע שיוצרים כיום כלובי המחזור. לעומת זאת, נציגת מרכז השלטון המקומי, מירה סלומון, התנגדה ואמרה כי רשויות קטנות בפריפריה לא יהיו מסוגלות להתמודד עם החלק חוק הפיקדון.

אייכלר: פגיעה בעניים

מחלוקת הייתה גם בין חברי וחברות הכנסת. ח”כ עידן רול אמר כי הנושא מורכב וצריך אולי לבחון אפשרות לשלב בין פיקדון להנגשת מכלי האיסוף. ח”כ אנטאנס שחאדה אמר, כי “במגזר הערבי יש תעשייה של החזרי בקבוקים קטנים, וכולם יודעים השתלט עליה, אך החוק לא תרם לאיכות הסביבה ונכשל”. ח”כ מרגי אמר כי הוא לא חושש לומר שאם ננטרל את האיסוף של נברנים וארגוני פשיעה לא היינו מגיעים ליעדי האיסוף. ח”כ אייכלר אמר כי הדבר יפגע במשפחות העניות. ח”כ סלאח סונדוס התנגדה גם היא להרחבת החוק ואמרה כי צריך להשקיע ביישובים הערבים בחינוך והסברה. ח”כ יצחק פינדרוס, לשעבר מחזיק תיק אגף התברואה של עיריית ירושלים, טען כי הדרך היחידה למחזור זה הצבת מתקנים סמוך לבתי התושבים.

מנגד, ח”כ תמר זנדברג אמרה כי צריך להחיל את החוק או לבקש פטור מהוועדה ולנמק אותו. לדבריה, לציבור יש אינטרס מובהק בהחלת החוק על הבקבוקים הגדולים, בעוד שהאינטרס של יצרניות המשקאות הוא הפוך. יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ מיקי חיימוביץ’, הוסיפה כי חוק הפיקדון הוכיח עצמו כשהבקבוקים הקטנים נעלמו מהמרחב הציבורי, והגיע הזמן להרחיבו. “אני מעריכה את הרצון להידברות, אבל ערך ההתקדמות חשוב יותר. המדינה משוועת להחלטה אמיצה”, אמרה.

Inner article

דרכים נוספות לאיסוף

נציג רשות התחרות, אוריאל סיטרואן, ביקש להתייחס לעובדה כי ליישום חוק האריזות ישנו תאגיד מוכר אחד – תמיר, בעוד שליישום חוק הפיקדון ישנם שני תאגידים והדבר משפיע על התחרות והמחירים. לדבריו, אם האיסוף של המכלים הגדולים יהיה לפי חוק האריזות חשוב להכיר בתאגידים נוספים, שכן אם לא תהייה תחרות מחירי המחזור יהיו גבוהים.

השרה להגנת הסביבה, ח”כ גילה גמליאל, התייחסה לכל הדברים ואמרה כי יש מחלוקת בתוך המשרד שלה, כמו שהמחלוקת קיימת גם בין הרשויות המקומיות ובין חברי הכנסת. “מדובר בסוגיה מורכבת ובכוונתי לבחון את הדברים כדי לקבל החלטה הכי נכונה לציבור”, אמרה. היא הוסיפה כי חשוב לה לשמוע את כל הנוגעים בדבר. היא הציגה דרכים נוספות לבצע איסוף, ואמרה כי חייבים להדביק את הפער מול העולם בכל הנוגע לטיפול בפסולת. עוד הוסיפה השרה כי היא מקווה שבחודש הקרוב תסתיים הסאגה ותועבר תשובת המשרד לבג”ץ.

היו”ר מרגי סיכם את הדיון ואמר: “הוועדה רואה חשיבות רבה בקידום איכות הסביבה. הוועדה קוראת למשרד להידבר עם כל הגורמים העוסקים בתחום, ולגבש מתווה שיקדם את הסביבה בדרך ישימה שלא תשית עלויות נוספות על הציבור בעת הזו. הוועדה מבקשת מהמשרד לדווח לה על פרטי המתווה שיגובש עוד בטרם יישומו”.

מומלץ עבורך

3 תגובות ל: "בחודש הקרוב תוכרע החלת הפיקדון לבקבוקים גדולים"

  1. מקסימום יפסיקו סוף סוף לשתות את משקאות הזבל האלו הרבה יותר בריא להתרגל למים

  2. מה הטעם? גם ככה את הבקבוקי ליטר וחצי אנשים צוברים ומשליכים למיכלי המיחזור

  3. כן, בטח שאנשים יאספו מרצונם ישירות לכלוב המחזור שהרי, תעמולת העדר עובדת יופי… אני סיימתי להשחית זמן שלא ישוב על מחזור – כשלא משלמים על הזמן שלי. תחשבו במצטבר כמה זמן הקדשתם לכך בשנה האחרונה ותופתעו. זול יותר לחברות להניח על המדרכות שלנו, במתחת לחלונות, מדגרות יתושים וזבובים אליהם הפראיירים ששילמו על המשקה – ישלמו בזמנם על אספקת חומר גלם לתעשיה, שתרויח מכל הכיוונים. אז ידידי, במשך מס’ חודשים, מדי שבוע ריכזתי בבית כל בקבוק בר מחזור והקדשתי זמן לזרוק רק בכלוב המחזור. ואז קראתי מי מתנגד להחיל החוק על בקבוקים גדולים…אז לא עוד. רוצים את זמני באיסוף מיכלים במקום לשקית הכללית – שלמו, בדיוק כמו בבקבוקים קטנים. אני הרי לא “נהנה” מהכסף הזה אלא משאיר ליד הפח את הקטנים למוכי הגורל שמלקטים עוד כמה מאות שח בחודש למחייתם בנוסף על קיצבת המל”ל.

    מס על הציבור? מי שלא יהיה תחרותי ימכור פחות וממילא הכסף חוזר לציבור בדמות פיקדון שנגבה – אז אנחנו “פיט”… די להיות פראיירים. זמננו =כסף וחבל שניתן לחברות מסחריות בחינם. אגב, למען הסר ספק, כל תעשיית איכות הסביבה בארץ היא בלוף שהרי, לו איכות הסביבה היתה באמת האישיו, תקנה של שורה וחצי בסגנון :” משנת 2022 ייאסר שיווק משקאות בבקבוקי פלסטיק אלא זכוכית/חומרים מתכלה אחר/שיטה מדעית אחרת כלשהי – ובכך תם הענין…
    אבל אנחנו יהודים וצריך להרוויח, לא?… שנה טובה

כתיבת תגובה