בחורי ישיבה: כך תימנעו מעיקולים במסגרת מענק הקורונה

הממשלה אישרה אתמול את התוכנית להנעת ושימון גלגלי המשק – 'מענק לכל אזרח', במטרה לעודד את הצריכה והתעסוקה. במסגרת התוכנית שצפויה לעבור את אישור הכנסת עד סוף השבוע, יקבל כל אזרח מעל גיל 18 סכום של 750 שקל מענק ממדינת ישראל. לצורך חלוקת המענקים נקבע כי כל תושב ישראל, שביום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) מלאו לו 18 שנים, יהיה זכאי למענק חד פעמי בסך של 750 שקלים חדשים.

בנוסף, הורים לילדים יקבלו 500 שקל לכל ילד עד הילד השלישי. במסגרת החוק נקבע כי כל אדם שהכנסתו הייתה גבוהה מ-651 אלף שקל בשנים 2018-2019 לא יהיה זכאי למענק על סך 750 שקלים. עם זאת הוא כן יקבל 500 שקלים עבור כל ילד שבחזקתו.

על פי דרישת 'כחול לבן', אוכלוסיות מוחלשות כגון: מקבלי גמלת סיעוד, קצבת נכה, הבטחת הכנסה, מזונות ועולים בחצי השנה הראשונה, יקבלו תוספת של 750 שקל. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "התוספות ניתנות, בניגוד למענק הבסיסי המבוסס על עקרון האוניברסליות, למי שנדרש לעמוד במבחן הכנסות לצורך קבלת הקצבאות הנ"ל ולא בהתבסס על היותו של אדם בעל לקות או נכות בלבד. כלומר, התוספת מיוחדת לאוכלוסיות אשר נכון להעניק להן סיוע כלכלי נוסף. בכך, נמצא איזון בין הרצון לשלם מענק לכלל התושבים לשם הנעת הכלכלה, לבין הרצון להעניק סיוע כלכלי גדול יותר לזקוקים לכך".

תכנית מענק לכל אזרח תעלה היום להצבעה בקריאה ראשונה ולאחר מכן תעבור לאישור בוועדת הכספים. יו"ר ח"כ משה גפני דרש להוסיף 500 שקל גם לילד הרביעי והחמישי וכן הלאה, אך הצהיר כי לא יעכב את העברת הכספים לכלל האזרחים בשל כך. עם זאת גפני מתכוון לדרוש בתוקף לכלול את הילדים הנוספים במסגרת המענק. קשה להעריך האם דרישתו תתקבל, מאחר והדבר דורש תוספת תקציב.

לאחר האישור בוועדת הכספים יועבר החוק לכנסת לקריאה שנייה ושלישית ועל פי הצפי, עד סוף השבוע הכסף יועבר לכ-90% מהאזרחים. אתמול הודיע מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר כי מדובר בהעברת מענקים לכשישה מיליון אזרחים, שחשבונות הבנק שלהם נאספו החל מיום רביעי האחרון. 

"אנחנו נמצאים בתהליך של ריכוז מספר גדול מאוד של חשבונות בנקים. אם אתן את מספר החשבונות שעדיין לא מאומתים, אצלנו זה עלול ליצור בהלה בקרב הציבור", צוטט שפיגלר בדיווח ב'וואלה ניוז'. הוא חשף כי "יש לנו יותר מחמישה מיליון חשבונות מאומתים, ונותר לנו סדר גודל של מיליון חשבונות חסרים שאליהם אנחנו לא יכולים להעביר כספים". לדבריו, הקשיים נובעים בין היתר מהעובדה שמעולם לא הוצעה תכנית מהסוג הזה. "מאז קום המדינה לא נעשתה פעולה שכזאת, שאמורה לרכז את כל חשבונות הבנקים של כל תושבי מדינת ישראל. מעולם לא היה דבר כזה".

בחורי ישיבה ובנות סמינר: הפלונטר והפתרון

על פי תזכיר החוק מי שאין לו חשבון בנק, לדוגמה: בחורי ישיבות מעל גיל 18 טרם נישואיהם או חיילים משוחררים שעדיין לא עובדים, יוכלו להגיש בקשה לביטוח לאומי לקבלת המענק. הבקשה תוגש באמצעות טופס מקוון באתר האינטרנט של המוסד. עבור המגזר החרדי שרחוק משירותים דיגיטליים מוצע בחוק לאפשר להגיש את הבקשה באופן ידני או בפקס, "ואם באפשרות המוסד לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחת טלפון או מסרון", נכתב בתזכיר לחוק. ואיך יידעו על כך האזרחים? "המוסד לביטוח לאומי יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק באמצעות שיחה טלפונית או מסרון".

כאן ישנה בעיה מגזרית שעלולה להתעורר. החל מגיל 18 הביטוח הלאומי מפסיק לשלם קצבת ילדים, ועל הבחור מוטל לשלם לביטוח הלאומי כל חודש סכום מינימלי של 128 שקלים. מכיוון שבגיל זה מתגייסים במגזר הכללי, הביטוח הלאומי שולח פנקס שוברים אולם לא אוכף את התשלום, ומכיוון שכך בחורי ישיבה רבים צוברים חובות של אלפי שקלים לביטוח הלאומי והם מגלים זאת רק לאחר הנישואים והלידה של הילד הראשון בבואם לקבל קצבת ילדים. כך בחורי ישיבות, וכך בחורות סמינר, במידה ואלה אינן עובדות למחייתן כשכירות או עצמאיות.

עתה, בהגשת הבקשה, נוצר בביטוח הלאומי מאגר מידע עבור כלל אזרחי המדינה שמלאו להם 18 ועדיין לא החלו לשלם ביטוח לאומי. על פי תזכיר החוק, הבקשה תכלול את הנתונים הבאים שיכנסו למאגר: שם פרטי ושם משפחה; מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות; תאריך לידה; מספר טלפון; כתובת מגורים, כתובת הדואר האלקטרוני (אם ישנה) ופרטי חשבון בנק. ומה ימנע מהביטוח הלאומי לעשות שימוש במאגר לצורך גביית תשלומים מחייבים?

עיון מעמיק נוסף בתזכיר החוק מעלה, כי פרטי המידע שיועברו ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה לצורך העברת התוספת יהיו מוגנים בחוק הגנת הפרטיות. הפרטים יישמרו בנפרד מכל מאגר מידע אחר ואף יימחקו כעבור שנתיים. מאידך, כלפי המידע שייאסף במסגרת איסוף פרטי האזרחים שאין לביטוח הלאומי את פרטי חשבון הבנק לא נכתבה אף הגנה, ונראה כי המוסד לביטוח לאומי יוכל להשתמש בו לצורך עיקולים וגבייה במקרה הצורך.