בחזרה למעגל || מקורות הסוכה לקורות החיים

למה כדור הטניס פרוותי ובאיזו זווית עומד השעון בשעה 03:15? • אם מצאתם את עצמכם חסרי תעסוקה, עם חל”ת שעלול להסתיים ואבטלה מתמשכת, תתחילו להכין קורות חיים • היי, אבל אם זה יצליח, יקראו לכם לשלב הראיונות • ואז, ממש כדאי שתבואו מוכנים לשאלות הכי לא שגרתיות שאי פעם הוצגו בפניכם • כך תחזרו למעגל העבודה חכמים יותר

קורות חיים, ראיון עבודה | מקור: Pixabay

קלישאה ישנה מספרת על מנהל שנכנס למשרד ומבקש ממזכירתו את עשרת קורות החיים הראשונים בערימה ואת כל השאר לשלוח לגריסה. לשאלתה האם הוא לא חושב שבתחתית הערימה מתחבא אדם המתאים מאוד לתפקיד, עונה המנהל: אם לאותו אדם אין את המזל להיות בתחילת הערימה, אני לא רוצה אותו בחברה, לא רוצה אדם ללא מזל.

חיפוש עבודה מאז ומתמיד היה תהליך ארוך ומייגע שכלל בעבר חיפוש בין האותיות הקטנות בעיתונות או נדידה אינסופית בין משרדים לכוח אדם. בשני העשורים האחרונים, ועם השתלטות האינטרנט על חיינו, אפשר למצוא אלפי משרות בתוך דקות ולשגר בכל יום מאות קורות חיים. השאלה המעניינת היא: כיצד מתמודדים בחברות הגדולות בארץ ובעולם עם ריבוי המועמדים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בהנחה שלא כולם זורקים אל סל האשפה את המסמכים שעבדתם עליהם כל כך קשה, כדאי שתאזינו למספרים. דעו מול מי – ומול כמה – אתם מתמודדים. כמיליון קורות חיים נשלחים לחברת גוגל מדי שנה. מדובר במיליון חלומות של אנשים ונשים מכל העולם הרוצים לראות את עצמם עובדים באחת החברות הגדולות והמפנקות בעולם או לפחות שבקורות החיים שלהם יופיע שהם היו עובדים מן המניין בענקית הטכנולוגיה העולמית. תהליכי הסינון של המתדפקים על דלתה של גוגל מרתקים ומעניינים מאוד והם כוללים שורה ארוכה של שאלות שבדרך כלל אין ביניהן ובין התפקיד ולא כלום. השאלות נועדו לבחון חשיבה יצירתית, פתרונות מחוץ לקופסה או סתם לסנן מועמדים.

למה המכסים עגולים

הנגישות הגבוהה לאלפי משרות הביאו לכך, שכיום מחפשי העבודה עובדים בחיפוש עבודה. הם משלמים כסף על כתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, קורסים להתמודדות עם מרכזי הערכה ועד לשיפור יחסי אנוש, ייעוץ לביגוד מתאים וסימולציות עם מראיינים קשוחים כביכול. תהליכי הסינון בחברות הגדולות לוקחים הכל בחשבון ומנסים להקשות על המועמדים עוד ועוד עם שאלות מוזרות המאפשרות לבחון את המועמד מחוץ לאזור הנוחות אליו הוא התכונן קודם לראיון.

כך למשל נשאל מועמד לעבודה בחברת אמזון: איך היית בודק אם מעלית תקינה; בחברת פייסבוק עלתה השאלה: כמה כסף היית מבקש בתמורה להברקת כל חלונות הזכוכית בסיאטל ואילו בראיון בגוגל נשאלים המועמדים: כמה כדורים ניתן להכניס לתוך אוטובוס או מטוס אחד. מראיין באפל ביקש מהמרואיין לומר את מספר הילדים הנולדים בכל יום בעולם כולו, ואם נחזור שוב לגוגל, השאלה שחזרה על עצמה בראיונות רבים עסקה במכסי בורות הביוב הזרועים במדרכות ובכבישים ומדוע המכסים עגולים ולא רבועים…

למה הוא עגול? מכסה ביוב בתל אביב | צילום: קספר נובאק. מקור: ויקיפדיה

רוצים דוגמאות נוספות? בחברה מספר 1 בעולם בפיתוח מערכות לייצור ובדיקה של שבבים – אפלייד מטיריאלס יכולים לשאול אתכם בראיון עבודה סטנדרטי, איך אפשר לדעת האם כוס מלאה מים בדיוק עד חציה ללא עזרים נוספים. הקאץ’ בשאלה הוא שמדובר בכוס הדומה לכוסות החד פעמי הצרות למטה ורחבות למעלה. במקרה זה התשובה הנכונה היא תוך חסימת פתח הכוס עם היד והשכבתה על צידה. שאלה נוספת זורקת את המרואיין לאי בודד ומעמידה בפני דילמה: איך תדע מי מדויק יותר מבין שני השעונים שבנית לך, שעון השמש או שעון המטולטלת.

ואם תשאלו מה הקשר בין חברה העוסקת בטכנולוגיות הננו-ייצור לבין כוס מלאה עד חציה או בניית שעון שמש? אז זהו, שאין קשר. מרבית השאלות המשונות, המתחכמות והמוזרות מטרתן לבדוק בין היתר את היצירתיות של המועמד האם הוא אחד שחושב מחוץ לקופסא או שהלך המחשבה שלו מרובע או סימטרי עד אימה. שאלות אחרות בוחנות את המועמד לפעולה תחת לחץ, האחרות מנסות לגלות בקלות אם יש לו חוש הומור או שהוא יבש כאדמת הנגב.

עבודה בחיפוש עבודה

רגע לפני שנמשיך בסקירת תהליכי מיון עובדים בחברות הגדולות, נביא כאן סיפור שסיפר לנו אחד מגולשי ‘ביזנעס’. אבי (שם בדוי לדמות אמיתית) למד מקצוע באחת המכללות החרדיות לאחר כמה שנות ניהול בחברה חרדית קטנה. מדובר באברך חסידי מוכשר מאוד, עם ראש על הכתפיים ויצירתי מאוד. “אחרי חצי שנה של לימודים נכנסתי לעבוד בחברה חרדית העוסקת בתחום שאני למדתי. לעבודה שם התקבלתי בגלל ההיכרות שהייתה בין משפחתי ומשפחת מנהל החברה. כך למדתי ועבדתי באותו תחום והתמקצעתי מאוד.

“לאחר שלוש שנים כשעמדתי לקבל את התעודה, קרא לי בעל החברה וסיפר שהוא מצמצם את הפעילות והוא מפטר חלק מהעובדים ואני בתוכם. הוא צרף לי מכתב המלצה חם, שילם הכל עד השקל האחרון ואני פניתי לעבודתי החדשה – חיפוש עבודה”.


גם לחרדים יש יכולת להשתלב בדינמיקה הקבוצתית? | מקור: pixabay

בנקודה זו קולו של אבי נסדק. “במשך שנה וחצי שלחתי מאות קורות חיים לחברות רבות בארץ, כשבינתיים עבדתי בעבודות מזדמנות כגון ענייני כשרות ובעבודת כפיים”. בראיון ארוך סיפר לנו אבי איך הכסף שהוא שם בצד הלך ונגמר והוא עצמו הלך ושקע והרגיש מובס לגמרי.

הזמינו אותך לראיונות עבודה במשך כל הזמן הזה?

“כן”, עונה אבי. “הזמינו. אבל המבטים שקיבלתי כאשר באתי עם הלבוש החסידי שלי, הבהירו לי שאין לי כל סיכוי להתקבל. באחת החברות הגדולות במשק עשו לי ראיון עבודה ארוך, מילאתי פרטים ובפגישה עם מנהל משאבי אנוש הוא הזמין אותי כביכול לראות את מקום העבודה המיועד לי. לאחר שיטוט קל ברחבי החברה הוא הכניס אותי לחדר עם שש-שבע נשים שלא מהמגזר החרדי שהיו גם לבושות בהתאם, הראה לי עמדת מחשב באמצע החדר ובציניות שאל ‘תרצה לעבוד כאן?’ ברור שעזבתי את המקום מיד”.

שאלה ודעה קדומה

אבי הוא לא החרדי היחיד שנתקל בבעיה של קטלוג לפי המראה החיצוני. חרדים רבים בארץ סובלים מכך כמו גם הערבים ויוצאי אתיופיה. זרים בכל העולם מתלוננים על יחס דומה. מראיינים רבים קובעים את עמדתם כלפי המרואיין בשניות הראשונות לאחר כניסתו לחדר. באתר ‘דה מרקר’ מובא דיווח על מחקר של פרופ’ פרנק ברניירי מאוניברסיטת טולדו שלקח תגלית של החוקרים אמבדי ורוזנטל צעד אחד קדימה: הוא אימן שני סטודנטים במשך שישה שבועות כיצד לנהל ראיון עבודה אפקטיבי, ואז נתן להם לראיין 98 מתנדבים ולמלא עליהם הערכות בנות שישה עמודים.

לאחר מכן, תלמידה של הפרופ’ חתכה מהראיונות רק את 15 השניות הראשונות, שבהן נראה המועמד כשהוא נכנס לחדר ומתיישב, הראתה אותן לנסיינים וביקשה מהם להעריך את המועמדים. לא תאמינו, ההערכות של המראיינים המאומנים, שבילו עם המועמד 20 דקות, ושל הצופים שראו קליפ שלו נכנס לחדר היו דומות להפליא.

התופעה שגילו רוזנטל, אמבדי וברניירי זכתה לכינוי “Thin slicing” – האופן שבו אנו מבצעים שיפוטים או מקבלים החלטות על סמך פרוסה דקיקה ביותר של מציאות. פרופ’ אלישע באב”ד, פסיכולוג וחוקר בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית שערך מחקרים על התופעה, בין השאר עם רוזנטל, הוסיף בדיווח, כי “את הדברים שאנחנו יכולים להפיק מאינטראקציה ארוכה מאוד, אנחנו יכולים להפיק גם מהבזקים קצרים מאוד – עד 1/16 שנייה, לפי המחקרים שמוכרים לנו”. במשפט אחד קוראים לזה ‘אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני’.

העבודה מחכה. עולם המחשבים | מקור: pixabay

בהמשך הדיווח ב’דה מרקר’ מונה הכתבת נעמי דרום כמה וכמה גאונים ששינו את חיינו, אבל בחיים לא היו מצליחים לעבור ראיון עבודה בצורתו המסורתית: סטיב ווזניאק, שבנה את המחשב האישי הראשון שהיה הבסיס לחברת אפל, הוא אדם שמן ומופנם; סטיב ג’ובס המייסד השני של חברת אפל, נהג להסתובב בצעירותו יחף ולא להתקלח. היום, אם הם היו רוצים להתקבל לחברה שהקימו בעשר אצבעותיהם, היה עליהם לעבור ימים ארוכים של ראיונות עבודה, מרכזי הערכה ולענות על שאלות כמו: כמה ילדים נולדים בעולם כולו בכל יום.

מחפשים את הדומה

בנוסף לרושם הראשוני ולקטלוג המיידי, מובא בדיווח כי למראיינים יש הטיה לטובת אנשים הדומים להם, זו כנראה אחת הסיבות שבגללה מחלקות וחברות מעסיקות שורות של אנשים שנראים כאילו יצאו מאותו שטנץ. מי שנולד למגדר, למוצא או לצבע הלא נכון, או שסתם יש לו מבטא – ייתקל בבעיה.

“אחד מראיונות העבודה שעברתי”, מספר אבי, “היה בחברה שישבה באשקלון עם נקודות בכל רחבי הארץ. לאחר יותר כמעט שעה בהמתנה, אני שם לב שמרואיינים שבאו אחרי, נכנסו לראיון לפני. הייתי החרדי היחיד שם בין חילונים רבים ורק לאחר שכולם הלכו המזכירה קראה לי לחדר המנהל. את התשובה קיבלתי מיד כשנכנסתי, בצמוד לשולחן המנהל היה מסך שהראה את הנעשה באזור ההמתנה. מתוך נימוס הוא שאל אותי ארבע-חמש שאלות ושלח אותי הביתה. אגב, מבין כל ראיונות העבודה שעברתי, החברה הזאת הייתה בין הבודדות ששלחה לי מכתב לפי החוק שלא התקבלתי לעבודה. כנראה פחדו מתביעה”.

שאלות מרתקות. מרכז אפלייד מטיריאלס ישראל | צילומסך מאתר קבוצת אלקטרה

מה קרה כעבור שנה וחצי?

“יום אחד נשברתי – בכל אופן החזקתי בית עם ילדים – פתחתי קובץ וורד בשם ‘קורות חיים אבי ק’ חדש’ כתבתי למעלה את הפרטים האישיים, למטה את תחומי העניין שלי, את העובדה שיש לי רכב ומוטו כלשהוא שליווה אותי ובאמצע כתבתי בגדול: יש לי חוש טכני, ראש יצירתי וידיים טובות, אני – מחפש – עבודה. פתחתי את אחד האתרים המציעים משרות לפי משקל… והתחלתי לשלוח כמו מטורף לכל החברות שהיו שם. תוך שעתיים התחלתי לקבל טלפונים והזמנות לראיונות עבודה. אחרי יומיים התחלתי לעבוד בעבודה מעט פיזית, אבל כזאת שדרשה חוש טכני מפותח, שתי ידיים ימניות ויצירתיות מתפרצת.

870/135 ליינר ארטקל 1

“תוך חצי שנה התקדמתי מאוד בחברה ועקפתי עובדים שעבדו שם חמש ועשר שנים. תקופה ארוכה לאחר שעזבתי שם, הם עוד התקשרו אלי להציע לי לנהל מחלקה בחברה”.

הסיפור של אבי לא נדיר וברחובות המגזר החרדי מתגלגלים סיפורים רבים דומים מאוד. בסופו של דבר יהודי צריך לזכור שמקום העבודה נקבע על פי גזירת שמים ולא על פי קורות חיים עשירים או לימודי מקצוע. כמובן שאת ההשתדלות שלנו אנו מחוייבים לעשות, היות והקב”ה מנהל את העולם על פי דרך הטבע.

תעודת הערכה

מיון המועמדים לעבודה בחברות רבות במשק, עובר דרך מכוני או מרכזי הערכה. מדובר בדרך כלל ביום שלם או יותר של אבחונים הכוללים סדרה ארוכה של מבחנים פסיכומטריים. אחד המבחנים המוכרים ביום זה הוא דינמיקה הקבוצתית, איך המועמד יתנהג בין קבוצה. שלב נוסף באבחונים הוא הסימולציות, בו מכניסים את המועמד למצבים מסוימים כדי להכיר טוב יותר את תכונותיו במתח, בלחץ או בעבודה השוטפת.

השאלות המוזרות עליהן סיפרנו קודם לכן, נשאלות בעיקר בחברות הגדולות בארץ ובעולם, בעיקר בתחום ההייטק. אלו חברות המקבלות מאות אלפי קורות חיים ובסינון שנערך בחברה המטרה היא להגיע לעובד שיהיה הטופ שבטופ.

ליאור נחום, מייסד ומנהל גיוס בחברת השמה StarHunter, סיפר בראיון ל’ביזפורטל’ על סדרה של שאלות שהתקילו רבים בתהליך הגיוס הארוך של גוגל. נחום הסביר כי רוב השאלות שנשאלות הן בלתי אפשריות לפתרון רגיל והמגייסים מעוניינים לראות את דרך המחשבה היצירתית של המועמדים תוך מתן פתרון הגיוני ויעיל לבעיה שעמדה מולם. מי שעבר בהצלחה את שלב השאלות יאלץ להתמודד כנראה עם שורה של ראיונות ומבחנים נוספים.

בין היתר נשאלו המרואיינים: איך תסבירו מחשוב ענן לילד בן 6? כמה מכוניות עוברות בגשרים בעולם מידי יום? איך תפתרו את בעיית חסרי הבית בסן פרנסיסקו? איך סלולרי עובד? איך תחתכו עוגה ל-8 חתיכות שוות בעזרת 3 חיתוכים בלבד? כמה מכווני פסנתרים קיימים בעולם? אם היית עכבר, איך היית שומר שחתול לא יטרוף אותך? איך הייתם מגדילים את הרווחים של גוגל? איך תתכננו תכנית מילוט לבניין שאתם נמצאים בו עכשיו? מה קורה מהזמן שאתם מקלידים כתובת בדפדפן עד הרגע שהדף מופיע?

והנה שאלות נוספות: כמה אנשים בכל העולם משוחחים בטלפון הנייד שלהם כעת? כמה שפות מדוברות יש בעולם? מה לא רשמתם בקורות החיים שלכם? מיהו האדם החכם ביותר שאתם מכירים? כמה כסף לדעתכם גוגל מרוויחה ביום מפרסומות שמוצגות בג’ימייל? הסבירו מהו ‘בסיס נתונים’ בשלושה משפטים לאחיין שלכם בן השמונה. איך תתמודדו עם לקוח עצבני בטלפון? ספר לי משהו מוזר עליך. כמה שואבי אבק מיוצרים ביום? איך נוכל למדוד את ההצלחה שלך? ו… מהי הזווית שבין המחוג הגדול בשעון למחוג הקטן בשעה 3:15?

בחברות אחרות אתם עלולים להיתקל בשאלות משונות או מוזרות מאוד: מה אתה מעדיף להיות, חכם או צודק ומדוע? שאלה מוזרה עוד יותר, איך היית מציל קרנף שנפל לבור? או למה כדור הטניס מכוסה בפרווה קצוצה ומהו הדבר המצחיק/המביך/העצוב ביותר שקרה לך לאחרונה. שאלה אחרת שחוזרת על עצמה בווריאציות שונות עוסקת בבחינת האישיות – אם היית עץ או חיה או צבע – איזה היית? מה היית עושה עם זכייה של מיליוני דולרים? או מה הייתה המתנה האחרונה שקנית ולמי?

לא להתחכם

אם תתקלו בשאלות מוזרות במהלך הריאיון, ראשית קחו נשימה עמוקה. אף אחד לא מתכוון להפיל או להתקיל אתכם, בסך הכול אוספים עליכם מידע ומנסים לבדוק את ההתנהלות שלכם בסיטואציות שונות ואת היכולת שלכם להתמודד עם מצבי אי ודאות. אל תמהרו לענות ולשלוף תשובה מהמותן, תמיד תוכלו להחזיר שאלה לחידוד או למיקוד ולהרוויח זמן מחשבה נוסף.

מומחים רבים מייעצים לא לנסות להתחכם בראיון עבודה, אלא לתת לדברים לזרום ולהיות מי שאתם. למרבית השאלות אין תשובה אחת החלטית, לכן, הפעילו מחשבה, גייסו את היכולת האנליטית שרכשתם כל השנים וענו את התשובה ההגיונית ביותר מבחינתכם. אם השאלה מאפשרת, סיימו את התשובה עם קמצוץ של הומור אך לא עם ציניות. במקרים אחרים אתם יכולים לענות שלא ניתן לענות על השאלה ללא מחקר מעמיק בספריה העירונית או ללא חיפוש נרחב ברשת.

מנגד, היזהרו לא לשאול את המעביד או את המראיין במהלך ראיון העבודה שאלות שיוציאו אתכם כאילו אתם מעוניינים רק בכסף של החברה או בתפקיד ניהולי גבוה. שאלות על התנאים הנוספים בחברה כגון חופשות בארץ או בחו”ל, בונוסים מיוחדים, או בקשה לעמדה עם נוף לחורשה או להרים, שמרו לפגישה שנייה או שלישית. אם ממש מסקרן אתכם מה קורה בחברה, המומחים מייעצים לשאול את המראיין מה מוצא חן בעיניו בחברה, או מי האנשים שיהיו אתכם בצוות. גם שאלה על קידומים והכשרות בחברה יכולות לבוא בחשבון, אך צריך להיזהר שהדבר לא יראה כאילו אתם רוצים לסחוט את החברה, אלא להתעניין בתרבות הארגונית שלה.

שאלות נוספות שיכולות להתקבל ברצון ולהעיד על הרצינות שלכם, יעסקו במודל העסקי של החברה, בתוכניות לעתיד, בכיווני הפיתוח של החברה או של המוצרים שהחברה עוסקת בהם. גם שאלה כיצד תיחשב ההצלחה שלכם בעבודה בחברה, יכולה לעיתים לעשות את הרושם הנכון. חשוב מאוד: על שאלות כאלו ואחרות להישאל במקום הנכון ובטון הנכון. לפעמים אותה שאלה יכולה להראות למראיין כאילו אתם מנסים לעשות רושם ולא להצליח באמת במקום העבודה החדש שלכם.

שעון קיר. מה הזווית כשהוא מורה על 3:15? | מקור: pixabay
שעון שמש. האם הוא יותר מדויק משעון מטוטלת? | מקור: pixabay

עזבתם? אל תטרקו דלת

משבר הקורונה והסגר השני יגרום ככל הנראה להעמקת המיתון במשק. אי לכך התקופה הקרובה תאופיין ביותר פיטורין ופחות בקבלה לעבודה. מצב כזה יביא למיון וסינון במסננת דקה במיוחד. לכן כדאי מאוד להיזהר בראיון העבודה הראשוני, זה ממש לא הזמן לספר על הבעיה שיש לכם עם הילדים בבוקר או בצהריים, לא על כסא מיוחד שאתם צריכים לגב וגם לא על התורנות השבועית בימי רביעי אצל הסבתא. בשלב הראשון רק השאירו רושם טוב על המרואיין או על המעסיק. אם תמצאו חן בעיני מנהלי החברה ותתקבלו לעבודה, תמיד תוכלו להעלות את הבעיות שאיתן אתם מתמודדים וגם לקבל הבנה טובה יותר.

ועוד מילה אחת לסיום.

השתדלו לא לצאת ממקום העבודה שהעסיק אתכם בטריקת דלת. אחת השאלות שאתם יכולים להישאל במקום העבודה החדש שאליו אתם מכוונים היא – למה עזבתם, איך עזבתם והאם אפשר ליצור קשר עם המעסיק הקודם. גם אם יש לכם ויכוח או מחלוקת לגבי הפיצויים או תגמולים אחרים, השתדלו לעשות זאת באופן ענייני ואפילו ערבו איש קשר נוסף שיגשר ביניכם.

חכמים כבר אמרו “בור ששתית ממנו, אל תשליך בו אבן”. כלפי מקום עבודה הדבר חשוב פעמיים: גם כלפי המקום שממנו יצאתם וממנו התפרנסתם, וגם כלפי מקום העבודה החדש, שאליו אתם שואפים להתקבל.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה