ביהמ"ש נתן אור ירוק להמשך סלילת שביל עוטף מבשרת

מבשרת ציון. צילום: נתי שוחט | פלאש 90

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים אישר היום את המשך הקמת "שביל עוטף מבשרת", ודחה עתירה של 43 תושבים שביקשו לעצור את סלילת השביל באספלט. ההחלטה מסמנת פריצת דרך חשובה בקידום הנגישות לשטחי היער הסובבים את היישוב.

בפסק דין שניתן על ידי סגן הנשיא השופט רם וינוגרד, נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטות המועצה המקומית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והקרן הקיימת לישראל (קק"ל), שאישרו את סלילת מקטע באורך של כ-4 קילומטרים מתוך שביל שאורכו הכולל מתוכנן להיות כ-23 קילומטרים.

המועצה המקומית מבשרת ציון טענה כי הפרויקט חיוני לשיפור איכות החיים של תושבי היישוב ומבקרים באזור. לפי עמדת המועצה באמצעות עו"ד עודד בקרמן ממשרד שרקון, בן עמי, אשר, סלילת השביל באספלט תאפשר לכלל האוכלוסייה, כולל אנשים עם מוגבלויות, ליהנות מהטבע המקיף את היישוב. המועצה הדגישה כי התוכנית עולה בקנה אחד עם התוכניות המפורטות החלות על השטח וכי סלילת מקטע מהשביל היא צעד ראשון והגיוני בדרך להשלמת הפרויקט כולו.

קק"ל שיוצגה בהליך על-ידי עורכי הדין רון צין ורן דרוק ממשרד ארנון, תדמור-לוי, היא זו שיזמה את התוכנית המפורטת וביצעה את עבודות הסלילה. בהליך היא הציגה עמדה מקצועית לפיה סלילת שבילים באספלט היא כיום הפתרון האקולוגי המיטבי המקובל בכל העולם. נציג קק"ל הסביר בדיונים כי האספלט מסייע במניעת סחף, מפחית את מטרדי האבק הפוגעים בצמחייה, ומאפשר טיפול יעיל בנגר העילי באמצעות מערכת שיפועים מתוכננת. בנוסף, הדגישה קק"ל כי הסלילה נעשית ברוחב מוגבל של 2.5 מטרים בלבד, ותאפשר גם מעבר יעיל יותר של רכבי חירום במקרה הצורך.

העותרים טענו כי סלילת השביל באספלט אינה תואמת את התוכניות החלות על השטח ופוגעת בחלחול הנגר העילי, וכן שיש לקדם תוכנית מפורטת לכל אורך השביל ולא לסלול רק מקטע ממנו. בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי החלטות המשיבות התקבלו כדין והן מבוססות על שיקולים מקצועיים ראויים.

בפסק הדין נקבע כי קק"ל, כגורם המוביל בפיתוח וייעור במדינת ישראל, הניחה תשתית ראייתית רחבה דיה על-מנת לבסס את טענתה כי כי סלילת שבילים באספלט היא הפתרון האקולוגי המיטבי המקובל כיום.

בית המשפט הדגיש את התועלת הציבורית שבסלילת השביל, ובפרט את הנגשתו לאנשים עם מוגבלות, וציין כי עמדת הקק"ל נתמכה גם על ידי רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.

העותרים חויבו בהוצאות משפט בסך כולל של 60,000 ש"ח.