בכנסת החליטו: צוות משותף יוקם להתמודדות עם יוקר המחייה

יוקר המחיה | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

בעקבות דיון סוער שנערך בכנסת, הודיע יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, על יצירת מנגנון בין-ועדתי שיבחן דרכים להילחם במגמת עליית המחירים במשק הישראלי. ההחלטה התקבלה בישיבה משותפת של ועדות הכספים והכלכלה, שכינסו דיון מיוחד בעקבות הצעות לסדר שהגישו חברי כנסת מסיעות שונות בנושא התייקרויות במוצרי צריכה בסיסיים וניצול המצב הביטחוני להעלאת מחירים.

בפתח הדיון, הדגיש יו"ר ועדת הכספים את חשיבות הנושא: "יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה סיכמנו על הדיון הזה שנוגע ביוקר המחייה בישראל, נוכח התופעה ההולכת וגוברת ויוזמת חברים משתי הוועדות".

יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן, התייחס לניסיונות קודמים להתמודד עם התופעה וטען כי הממשלה לא פעלה די בנחישות. הוא ציין כי וועדת הכלכלה העבירה במהלך המלחמה חוק שנוגע לעליית מחירים לא סבירה, אך לטענתו מערכת האוצר דחתה את יישומו: "הגענו להסכמים גם עם האוצר והם מסמסו את הלו"ז, כך שעבר המועד בו החוק נגע בעלייה, וכך במקום 170 מוצרים שיכנסו לסל, רק 17-18 מוצרים נכנסו". ביטן הוסיף: "אנחנו צריכים להחזיר לוועדות הכנסת את הסמכויות, אם השרים לא יבינו שזו מלחמה חשובה לא עשינו כלום".

במהלך הדיון עלתה לדיון סוגיית מחירי מוצרי החלב, כשחבר הכנסת ולדימיר בליאק הציג נתונים לפיהם מחירי החלב עלו בכמעט 10% מאז הקמת הממשלה בינואר 2023, עם התייקרות נוספת של כ-4.5% במאי 2024, וכעת מתוכננת עלייה נוספת של 1.5%. "בהשתוללות הבלתי נתפסת הזו לממשלה ונבחרי הציבור יש תפקיד, גם אם מדובר בנוסחה אוטומטית", אמר בליאק, שקרא גם לפרסם את הדוחות הכספיים של תאגידי המזון המונופוליסטיים.

חברת הכנסת שלי מירון הוסיפה: "מוצרי חלב נוגעים בכל בית ישראלי, אנחנו לפני שבועות ושוב התייקרות המחירים, זו לא גזירת שמיים, זה גזירה של ממשלה שמחליטה כל פעם מחדש לגזור על האזרחים שלה". היא מתחה ביקורת על כך שקבינט יוקר המחייה לא התכנס במשך 10 חודשים.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן הציגה נתונים מדאיגים על היקף העלאות המחירים במשק מאז תחילת המלחמה: "לפי הספירה שלנו היו 78 הודעות על העלאות מחירים של חברות שונות מתחילת המלחמה". היא ציינה כי חברת שטראוס העלתה מחירים חמש פעמים מתחילת הלחימה, וחברות נוספות כמו תנובה, דיפלומט ויוניליוור העלו מחירים בין פעמיים לשלוש פעמים בתקופה זו.

חברי כנסת נוספים הצטרפו לביקורת, כשח"כ חמד עמאר התייחס למחירי הבשר ה"בלתי נתפסים" וקרא לחקיקה שתחייב את הממשלה להתייחס לדיוני הכנסת. ח"כ נעמה לזימי מתחה ביקורת על הקיצוצים בשכר עובדי המגזר הציבורי והעלייה במחירי הארנונה, החשמל והמים: "הדברים לא מאפשר יותר קיום בכבוד בשום צורה".

בתגובה לטענות שעלו בדיון, טען יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, ליאור לוי, כי יצרני המזון דווקא מהווים "גורם בולם אינפלציה" ושהם עצמם מתמודדים עם עליית מחירי חומרי הגלם. הוא קרא להפחית את המע"מ על מזון בדומה למקובל באירופה.

מנגד, נציגת ארגון לובי 99, לינור דויטש, טענה כי החברות מנצלות את המצב להעלאות מחירים לא מוצדקות: "מדד המחירים הכללי עלה ב-16.2 אחוז, מדד מחירי המזון ב-20.1 אחוז. שורה של מוצרים שמחירם ירד – אורז, סויה, קנולה, חיטה, והם מועלים באופן חסר כל פרופורציה".

בסיכום הדיון, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, על הקמת הצוות המשותף: "זה אינו נושא פוליטי, חברות מנצלות את המצב בו יש עליות מחירים, ומעלות מחירים בלי פרופורציה, לא ניתן לעבור לסדר היום. גם חברי הכנסת הואשמו במצב ואנחנו לא חומקים מאחריות, נבקש מחברים משתי הוועדות לבחון את המצב ולהציע לנו תוכנית כדי שתהייה חקיקה, למשל נקודה שעלתה שלא ניתן יהיה להעלות מחירים כאשר יש מנגנון אוטומטי, נעמוד מול הציבור ונראה את הדברים האלה, כדי להתמודד עם המצב הזה".