בלי הכנסות, בלי ירושות: ככה החרדים קונים דירות

הפרישה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל: ‘משולש’ שצלעותיו הדמיוניות נמתחות בין ירושלים, בני ברק ואשדוד • מה הן חמש הסיבות לרכישת דירות במגזר החרדי וכיצד מתמודדת המשפחה החרדית מעוטת ההכנסות עם ההוצאה הגדולה ביותר בחייה? • משבר הדיור החרדי – עכשיו המספרים מדברים

משולש דמיוני. קרית פיטסבורג אשדוד | צילום אילוסטרציה: לויוני-YL, ויקיפדיה

תחום הדיור הוא הנושא העמוק והכואב מכלל הנושאים המעסיקים את המגזר הציבורי. המשוואה היא פשוטה, כל זוג שמתחתן רוצה ארבע קירות עם גג מעל לראשו ורצוי גם רצפה שתאפשר להסתובב בה מעט מבלי לדרוך על רגליים אחרות או להיתקל בדוממים.

מחקר חדש ומרתק של המכון הישראלי לדמוקרטיה שערכו החוקרים איתן רגב וגבריאל גורדון,  חושף את ההשפעה העצומה של משבר הדיור על המגזר החרדי. המגורים במשולש החרדי (ירושלים-בני ברק-אשדוד) נעשו יקרים מדי, והדבר דוחק אותנו לרכישת דירות בערים מרוחקות ומעורבות.

250/200 סייד בר + קובייה

המחקר יוצר את מיפוי פריסתה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל ומראה שהרוב החרדי מתרכז במעין ‘משולש החרדי’, שצלעותיו הדמיוניות נמתחות בין ירושלים, בני ברק ואשדוד. רובה המוחלט של האוכלוסייה החרדית מתרכז בתוך גבולותיו של משולש זה או בסמוך להם. כל פתרון שיהיה קרוב למשולש זה יהיה עדיף על כל פתרון אחר.

מלבד ‘ערי המשולש’ קיימות בסביבת המשולש קהילות חרדיות גדולות בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד, פתח תקווה, תל אביב, ורחובות. בדרום קיימות קהילות משמעותיות אך קטנות יותר בנתיבות, קריית גת, אופקים, באר שבע, ערד ואשקלון; ובצפון הקהילות העיקריות נמצאות בחיפה, נתניה, צפת וטבריה.

איך החרדים קונים דירות?

עיקר משבר הדיור טמון בזינוק מחירי הדיור בשני העשורים האחרונים. מחירה הממוצע של דירה חדשה או יד שנייה עמד בשנת 1999 על כשש מאות אלף ₪. לאחר הזינוק הרצחני במחירי הדירות הגיע ממוצע מחירה של דירה חדשה בשנת 2017 ליותר מ-1.4 מיליון ₪, ואילו מחירה הממוצע של דירת יד שניה דומה ליותר מ-1.2 מיליון ₪.

לפיכך, מציבים החוקרים חידה: כיצד מצליחים החרדים להמשיך ולרכוש דירות למרות הזינוק במחירים?

וכך כותבים עורכי המחקר. “חידת הדיור החרדי, פערי המחירים, ומקורות המימון: על פי נתוני סקר הוצאות משקי בית לשנת 2017, חלקם של החרדים בהכנסות המדווחות נטו (כולל קצבאות  ותרומות) עומד על 6.1 אחוז בלבד מסך הכנסותיהם נטו של משקי הבית היהודיים. נתון זה נמוך בשליש מחלקם של החרדים בקרב יהודים בגילאי 18-75 (9.2%). עם זאת, למרות חלקם הנמוך בהכנסות משקי הבית, חלקם של החרדים בסך רכישות הדירות עומד על 10.3 אחוז; וחלקם בסך רכישות דירות ראשונות עומד על 13.0 אחוז פי – 2.1 מחלקם בהכנסות המדווחות!” (סימן הקריאה במקור. ד”ש).

בהמשך ‘כתב החידה’ הם כותבים, “התעלומה באשר לייצוג היתר של החרדים בקרב רוכשי הדירות היהודים רק מתעצמת כאשר בוחנים את המגמות לאורך זמן, ניתן לראות כי כבר בתחילת העשור הנוכחי עמד חלקם של החרדים בסך רכישות הדירות על כמעט עשרה אחוזים וזאת למרות שחלקם באוכלוסייה הבוגרת – היה נמוך יותר מהיום”.

והנה הפתרון. “כדי להבין כיצד התאפשר הדבר, יש לבחון לעומק את ההבדלים בדירות הנרכשות ע”י חרדים (בהשוואה ללא-חרדים) ובפריסתן הגיאוגרפית”.

החרדים יורשים פחות 

בשלב הזה המחקר עולה על בעיה, אם שיעור הקנייה של דירות בקרב החרדים גבוה יותר והרכישה מתבצעת בגיל צעיר מאוד, כיצד ייתכן שבקרב בני 35 ומעלה יש לזוגות לא-חרדים יותר דירות מאשר לזוגות חרדים (פער של 3%)?

למרות שניתן להסביר זאת בקלות, ברמת ההתבססות הכלכלית של הלא-חרדי הנשוי בגיל זה (לאחר קריירה שלו ושל זוגתו) ורכישת דירות קלה יותר, לעומת הנשוי החרדי שכבר יש לו חמישה ילדים במקרה הטוב ואינו יכול לצאת לרכישה כזו.

Inner article

את התשובה הם מוצאים בילודה המוגברת במגזר החרדי ובירושות במגזר הכללי. שימו לב לדברים: “אחוז החרדים הצעירים המקבלים בירושה דירות מהוריהם או מסביהם, נמוך בהרבה מן האחוז המקביל בקרב יהודים לא חרדים. בקרב יהודים לא-חרדים שיעור העברת הדירות בין בני משפחה עומד על כ-27.4% לעומת 11.5% בלבד במגזר החרדי”.

כלומר, אם לא די בכך שאחוז הקנייה החרדי הינו גבוה ביחס לאחוז הקנייה באוכלוסייה הכללית, חרדים קונים יותר דירות למרות שהם פחות יורשים דירות.

נתונים אלו, מסייעים להבין שהחרדים נאלצים לרכוש יותר דירות כדי להגיע לשיעורי בעלות הדומים לאלו של יהודים לא-חרדים אך עדיין לא ניתן להבין כיצד מתאפשר הדבר בהינתן רמת הכנסתם. 

לכך יש להוסיף את העובדה שפער מחירים רק הולך וגדל. בשנת 1999 עמד פער המחירים לדירה ראשונה על מאה אלף ₪ (0.5 לעומת 0.6 מיליון ₪). עם זינוק המחירים ועצירת הפרויקטים הגדולים והערים החרדיות, גדל הפער עד לשלוש מאות ואפילו ארבע מאות אלף ₪ (1.06 לעומת 1.36-1.42 מיליון ₪ בממוצע לדירה).

כיצד בכל זאת קונים החרדים דירות? תשובות מלאות אין למחקר, אבל חלקיות ומרתקות – בהחלט.

ככה חרדים רוכשים דירות

לא נלאה אתכם בכל התפתלויות המחקר, נעבור היישר למסקנות. החרדים מצליחים לרכוש דירה בגלל הסיבות הבאות:

הסיבה הראשונה היא הלוואות חוץ בנקאיות, “עבור משקי בית חרדיים רבים קיימת אפשרות ללוות ממוסדות גמ”ח ולהשתמש בהם כהון עצמי לצורך נטילת משכנתא. כלומר, סך ההלוואות שנוטל משק בית חרדי לצורך רכישת הדירה יכול להגיע ל- 100 אחוז ממחירה…” (מסקנותיו של החוקר רגב).

הסיבה השנייה טמונה בהבדלים בתמהיל הגיאוגרפי של הרכישות. בעוד הרכישות הלא-חרדיות מתרכזות בעיקר במרכז (כ-50%), המגזר החרדי פונה יותר לירושלים ופרבריה, לאזורי הפריפריה וכן ליו”ש קרי: מודיעין עילית, ביתר עילית ועמנואל.

הבדלים במאפייני הדירות הנרכשות היא הסיבה השלישית. החרדים יעדיפו להצטמצם ולקנות דירות קטנות יותר אך העיקר לקנות, בעוד המגזר הלא-חרדים לא מתפשר וקונה בעיקר דירות גדולות ורחבות ידיים “בממוצע כלל ארצי, הדירות שרוכשים יהודים לא-חרדים, גדולות בכ-18 מ”ר מן הדירות שרוכשים חרדים”.

דירות ישנות יותר (סיבה מס’ 4). גיל הדירה הממוצעת של הרוכש החרדי עומד על כ-30 שנה לעומת כ-20 שנה אצל הרוכש הלא-חרדי כשמחוז חיפה מוביל בראש עם ממוצע גיל של 40 שנה לדירה שנרכשת במגזר החרדי לעומת 21 שנה בלבד במגזר הכללי.

כך, בעזרת פרמטרים אלה מצליחים החרדים לקנות דירות בישראל, אך לא רק. מהמחקר עולה, שהמשפחה החרדית משעבדת את עצמה לקניית דירה, ולתשלומיה, הרבה יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית והדבר בולט לאורך כל הדרך – גם אם המחקר מתעלם מעובדה זו. קשה לכותבי המחקר להבין איך למרות כל הפרמטרים, עדיין מדובר על הוצאה גבוהה ביחס לרמת ההכנסה הנמוכה של החברה החרדית.

ועל כך נציין, כי אם כותבי המחקר היו יורדים לשטח ומתעדים מקרוב, יום אחר יום, את רמת החיים המדויקת של המשפחה החרדית הממוצעת, הדברים היו ברורים להם הרבה יותר.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

5 תגובות ל: "בלי הכנסות, בלי ירושות: ככה החרדים קונים דירות"

  1. סתם כתבה לא ברורה עם מסקנות חלקיות לא מבוססות ולכן נשאלת השאלה לשם מה בכלל הועלתה הכתבה

  2. מסכימה עם תגובה ראשונה, כתבה ריקה מתוכן עם נושא מנופח

  3. בסייעתא דישמיא

  4. כתבה ממש ירודה ביותר
    כנראה סתם ממניע פוליטי אישי

  5. תקראו טוב
    הם הביאו מחקר מעניין עם פרשנות שלהם בסופה

    אייטם מעניין

כתיבת תגובה