בנק ישראל: אלו המרוויחים הגדולים מהעלאות הריבית הקודמות

מחקר דרמטי של בנק ישראל חושף מהפך בשוק האשראי: העלאות הריבית חתכו את פעילות הבנקים והזניקו את נתח השוק של הגופים הלא-בנקאיים ל-18.8% | כיצד מימנו הבנקים עצמם את המתחרים הגדולים שלהם?

בנק ישראל. צילום: sangaku | שאטרסטוק

מחקר חדש ומקיף שפורסם על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, חושף כי העלאות הריבית בשנים 2022–2023 לוו בגידול בחלקם של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים בשוק האשראי הצרכני בישראל על חשבון הבנקים.

על פי נתוני מאגר האשראי הקמעונאי, בעוד שהבנקים צמצמו את היקף האשראי הצרכני שלהם (ללא הלוואות רכב), האשראי שהעמידו גופים אלה המשיך להתרחב באופן משמעותי. בסיכומו של דבר, מאפריל 2022 ועד סוף התקופה הנסקרת (ספטמבר 2023) סך האשראי הצרכני במשק אמנם הצטמצם ב-2.3 אחוזים, אולם האשראי הצרכני הניתן מגופים פיננסיים לא-בנקאיים התרחב וחלקו מסך האשראי הצרכני גדל מ-14 אחוזים באפריל 2022 ל-18.8 אחוזים בספטמבר 2023.

עוצמת הממצא מראה כי הפתעות המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בשנים מסבירות למעלה מ-58 אחוז מהגידול בנתח השוק של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים בתקופה זו, כאשר ההשפעה מגיעה לשיאה לאחר כשנה ממועד העלאת הריבית.

המשמעות הכלכלית של המהלך חושפת מנגנון פיננסי מרתק שבו הבנקים עצמם מתדלקים את מתחריהם. ההסבר המרכזי לתופעה נעוץ בהבדלים בין מקורות המימון של הבנקים לבין אלה של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים: בניגוד לבנקים, הנשענים בעיקר על פיקדונות קצרי טווח של הציבור כמקור לפעילותם, הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים מסתמכים יותר על מימון לטווח ארוך. מאחר שהריבית לטווח ארוך מגיבה באופן חלקי בלבד לשינויים בריבית בנק ישראל, חשיפתם של גופים אלה לעליית הריבית נמוכה יותר מזו של הבנקים.

באופן מפתיע, נמצא כי המקור המרכזי לגידול במימון לטווח ארוך של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים הוא הסטה של חלק מהאשראי הבנקאי לטובתם. במילים אחרות, כאשר בנק מצמצם את היקף האשראי הישיר לצרכנים, הוא עשוי להפנות חלק מהמקורות הפנויים למתן אשראי לטווח ארוך לגופים פיננסיים לא-בנקאיים. גופים אלה משתמשים בחלק מהמימון שקיבלו כדי להרחיב את האשראי הצרכני שהם מעניקים, ובכך להגדיל את חלקם בשוק זה.

בניגוד לחששות המקובלים בשוק ההון, הגידול בחלקם של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים אינו משקף נטילת סיכון גבוהה יותר, ואינו מוסבר במעבר של לווים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר אליהם. המחקר מוכיח כי גופים אלה, כמו גם הבנקים, צמצמו את חשיפתם ללווים כאלה בעקבות העלאות הריבית. הממצאים הללו מציגים תמונה מורכבת המשנה את התובנה המקובלת בספרות האקדמית, לפיה כאשר בנק מרכזי מעלה את הריבית, הבנקים מעלים גם הם את הריבית על האשראי לצרכנים ולעסקים, היקפי האשראי קטנים, והפעילות הכלכלית מתמתנת.

העובדה שחברות כרטיסי האשראי וחברות האשראי החוץ-בנקאי נשענות במידה רבה על המערכת הבנקאית כדי לצמוח, מחדדת לפי בנק ישראל את הצורך במסגרת רגולטורית אינטגרטיבית, שתבחן את הבנקים ואת הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים כמכלול אחד ותאפשר פיקוח על הקשרים הפיננסיים ביניהם.

כתיבת תגובה