בנק ישראל ממליץ: להעלות מסים בתקציב 2023

אחרי ששר האוצר הצהיר כי לא יעלה מסים, בנק ישראל מציג תכנית שמתנגשת עם תכנית העבודה של אביגדור ליברמן • התכנית הכלכלית שהגיש בנק ישראל כוללת ארבעה סעיפים מרכזיים להאצת הצמיחה, עידוד הפריון בשוק העבודה ומעבר לתח”צ ולערים הגדולות, תוך השקעה בחינוך כבר בגיל הרך ובתשתיות בשכבות החלשות והדבקת הפער מול המדינות המפותחות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

אם ליברמן חלם על כהונה כשר אוצר שלא ייזכר כמי שפגע לאזרחים בכיס, באה תכנית העבודה של בנק ישראל שהוצגה אתמול ומתחה בפניו מפה תקציבית חדשה. ליברמן שהצהיר כי לא יתמוך בהעלאת מסים, גילה בתכנית בנק ישראל את המציאות המרה, לאחר שבתכנית שהוגשה לממשלה – שלש שנים אחרי שהוגשה תכנית נוספת כזו – דוגל בנק ישראל בהאצת הצמיחה, בעידוד הפריון בשוק העבודה, ובהדבקת הפער מול המדינות המפותחות – כאשר בניגוד לדברי שר האוצר, הבנק ישראל סבורים כי לא יהיה מנוס מהעלאות מסים, כבר בתקציב של שנת 2023. קרי: בתכנון שיחל בעוד שנה מהיום.

התוכנית של בנק ישראל כוללת כאמור העלאת מסים, קיצוץ משמעותי בהוצאות והגברת ההשקעה בחינוך מוחות טובים כבר מהגיל הרך – בשכבות החלשות. התוצר צפוי לזנק ב-15% עד 2040, אם התוכנית אכן תמומש.

250/200 סייד בר + קובייה

בבנק ישראל הציגו את תוכנית לצמיחתה של ישראל כאחד מהיעדים שילוו אותה ביציאתה ממשבר הקורונה, כאשר שני השלבים העיקריים שעליהם הוכרז היא הצמצום בהוצאות שיוביל להורדת הגירעון המבני תוך העלאת המסים. אם הדבר לא ייעשה, טוענים בבנק ישראל, החוב יהיה גבוה מדי והכלכלה תיפגע.

בבנק ישראל רואים בתוכנית הנרחבת שהציגו לצמיחה עתידית של ישראל וליציאה ממשבר הקורונה את הדרך הנכונה להתמודדות עם מה שהם מכנים כשורה של כשלים מבניים בהתנהלותה של מדינת ישראל כיום. כאמור, מציגים הכלכלנים את העובדה שקיימים פערים אדירים בחינוך בין ערים סוציו אקונומיות בדרגות שונות, כמו גם בתשתיות, במתן אשראי לעסקים וכמובן – דוגלים במעבר לערים גדולות, לתחבורה ציבורית – מה שיתרום לפריון העובדים.

התוכנית שפורסמה כוללת בחלקה הצעות שלא יושמו בשנתיים האחרונות בהיעדר תקציב ולפני שלש שנים הוצעו ע”י בנק ישראל, ועתה מוחזרו תוך הרחבה והתאמה למצב הקיים.

“זו טעות להעלות מסים”

בתגובה להעלאת המסים אמר עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בזמנו בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, כי לדעתו, זוהי שגיאה טראגית והצבת מתווה פסול לשם החזרת המשק לצמיחה וצמצום הגירעון התקציבי.

870/135 ליינר ארטקל

לדבריו, “העלאות מסים אינן מטרה לכשעצמה; הן אמורות להניב גידול בהכנסות המדינה אך הבעיה היא שהן עלולות  דווקא להשיג תוצאה הפוכה. יש איזון מסוים במערכת המס, וכשעוברים נקודה זו, העלאת מסים יכולה להיות הרסנית ולפגוע בצמיחה הכלכלית. קו הפעולה הנכון הוא השקעה בהרחבת הפעילות הכלכלית על כל רבדיה ועידוד הצמיחה, שכן הם אלה שמגדילים את הכנסות המדינה.  במקום שבנק ישראל יציע העלאות מסים, מוטב שהוא יציע היכן צריך לבטל פטורים והטבות ממס. זה יהפוך את מערכת המס לשוויונית יותר ואף יבטיח את הגדלת הכנסות המדינה”.

לין הביא דוגמה לביטול פטור שכזה: “קשה להבין איך בנק ישראל, שמעוניין לעודד את צמיחת המשק, אינו מתייחס לפטור מעוות שקיים במערכת המסים הפוגע קשות בהכנסות המדינה, פוגע בהתאוששות עסקים ובוודאי שפוגע בצמיחת המשק וביצירת מקומות עבודה. הכוונה לפטור המעוות מתשלום מע”מ הניתן כיום בייבוא אישי. באמצעות פטור זה הממשלה מעניקה יתרון תחרותי בולט לספקי חוץ על פני המגזר העסקי המקומי בישראל, ופוגעת בכל מי שמייצר, מייבא או מוכר מוצרי צריכה בישראל”.

“ברור לחלוטין שמדיניות זו מעמידה חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל בנחיתות מול ספקי חוץ ומעודדת במודע את הציבור בישראל שלא לרכוש מוצרים בישראל. היא פוגעת בעשרות אלפי עסקים הנאבקים קשה כדי לשרוד. על אותו מוצר הנמכר בישראל המחייב ב-17% מע”מ, המדינה פוטרת את הצרכן מתשלום מע”מ אם הוא מיובא ביבוא אישי מספקי חוץ. יש כאן פגיעה בהכנסות המדינה ופגיעה בצמיחה של עסקים, התורמים להכנסות המדינה”, אמר לין.

“קשה להבין איך בנק ישראל מתעלם ממצב אבסורדי זה ואינו מציב באומץ ובאובייקטיביות הנחוצה את העוול הבולט הנגרם למגזר העסקי ולכלכלת ישראל כולה, פרי מדיניות מודעת של הממשלה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה