בנק ישראל: שיבוש הלימודים עלול להוביל לירידה בהכנסות

דוח בנק ישראל קובע: שיבוש הלימודים הנרחב בעקבות הקורונה עלול להוביל לפגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה • הפער בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל לממוצע במדינות ה –OECD עלול להגדיל את פערי ההישגים של תלמידי ישראל ביחס למקביליהם

השכלה shutterstock

פרק נכבד מדו”ח בנק ישראל לשנת 2020 שבחן את ההשפעה של משבר הקורונה על תחומים רבים בישראל עוסק בהשפעה ארוכת הטווח של שיבוש הלימודים בתקופת הקורונה על התלמידים בישראל. על פי הדוח סגירת מערכת החינוך בישראל למשך מספר חודשים בשל מגיפת הקורונה, במהלך השנה האחרונה, השפיע משמעותית לשלילה על רווחת התלמידים בטווח הקצר ועלול לגרום פגיעה ארוכת טווח בהשכלה הממוצעת.

בבנק ישראל מזכירים כי במהלך 2020 החסירו התלמידים בישראל עשרות ימי לימוד כתוצאה מהסגרים וההרחקות החברתיות. על פי הדוח חמורה במיוחד ההשפעה המגדילה את אי-השוויון, שכן הפגיעה של הפסקת הלימודים הפרונטליים ממוקדת בשכבות החלשות – בתלמידים שאינם מצוידים די צורכם באמצעים הדרושים לשם למידה מרחוק. נדגיש כי אין הכוונה כאן למגזר החרדי שעבר ללמידה מרחוק באמצעות הטלפון ועדיין, לפחות בחלקו, ממתין לסלולריים במימון ממשלתי למשפחות חלשות.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

כחלק מהניסיון להבין את עוצמת הפגיעה בתלמידים, בדקו בבנק ישראל אירועי עבר של הפסקת לימודים בישראל שנמצאו מתואמים עם פגיעה בהשכלה עבור השנתונים שנפגעו משיבוש הלימודים. כך למשל נבחנה שביתת הלימודים הגדולה בשנת תשס”ח כאשר ארגון המורים השבית את הלימודים בחינוך העל-יסודי למשך 48 ימי לימוד, ושגרת הלימודים של כ-550 אלף תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים נפגעה. מחקרים העלו כי למרות שימי הלימודים הוחזרו באמצעות קיצור חופשות החגים והחופש הגדול, בשנת השביתה עלה שיעור הנשירה בנקודת אחוז בשתי קבוצות האוכלוסייה – בחינוך הערבי ובחינוך העברי.

דוגמא נוספת היא שיבוש הלימודים בתחילת שנות ה-70 כחלק ממלחמת יום הכיפורים. בדיקה זו עוסקת בשאלה  האם יש לשיבוש בלימודים גם השפעה ארוכת טווח. בבנק ישראל ביקשו לבדוק את ההשכלה של מי שהיו אז תלמידים לימים, כשהם בני 50–60.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, נשלחו חלק מתלמידי התיכון היהודים לבצע עבודות הגנה אזרחית (הג”א) ולהחליף עובדים חיוניים למשק בתחומי המזון, התעשייה, החינוך והביטחון, התלמידים נעדרו מהלימודים במשך כחודש וחצי. תלמידי כיתות י”א-י”ב נרתמו למאמץ האזרחי, שכלל מיגון אזורים בשקי חול וחפירת שוחות, אריזה של מנות קרב ועוד. בשיא התקופה הועסקו במסגרת זו כ-30 אלף תלמידים, שהם מעל מחצית מתלמידי כיתות י”א-י”ב בחינוך העברי, ותלמידים אחרים נשלחו לסייע בפעילויות אזרחיות אחרות.

870/135 ליינר ארטקל

אולם בכך, שיבוש הלימודים לא תם, ובמשך כחצי שנה מורים נעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים. מלבד השבתת הלימודים, המלחמה נחוותה כאירוע טראומטי לחברה בישראל, בשל מספר ההרוגים הגבוה והפחד ששרר, מה שהיה צפוי להקשות על התלמידים להתרכז בלימודים. כדי להתמודד עם השיבושים בוטלו בתיכונים בחינות פנימיות, והופחת חומר הלימוד הנדרש לבחינות הבגרות.

אירוע נוסף שהתרחש באותם שנים היה שביתת המורים הגדולה של שנת 1978, אז הופסקו הלימודים בחינוך העל- יסודי למשך 45 ימים קלנדריים. בבנק ישראל בחנו האם אירועים אלו ‘צילקו’ את השנתונים שנפגעו משיבוש הלימודים. לא נלאה אתכם בכל החישובים המתמטיים אולם הנתונים העלו בבירור כי “אירועי העבר של שיבוש בלימודים היו מתואמים עם פגיעה ארוכת טווח בהשכלתם של התלמידים”, כלשון הדוח.

לאור מחקרי העבר ומחקרים נוספים שנעשו בעולם, קובע דוח בנק ישראל כי שיבוש הלימודים הנרחב בעקבות הקורונה עלול להוביל לפגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה. הפער בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל לממוצע במדינות ה –OECD עלול להגדיל את פערי ההישגים של תלמידי ישראל ביחס למקביליהם.

צופים פני עתיד

בראייה לעתיד, וכדי למזער את הפגיעה, קובעים מחברי הדוח, ראוי להחזיר את שגרת הלימודים, תוך איזון בינה למגבלות השונות, לשפר את מערך הלמידה מרחוק ולהגדיל את ההשקעה בצמצום פערים. בבנק ישראל אומרים כי כדי להיטיב ולהתמודד עם אירועים עתידיים של שיבוש נרחב בלימודים, למשל בשל מצבי חירום ביטחוניים, מומלץ לפעול במספר אופנים:

  • שיפור מערך הלמידה מרחוק – שיפור הגישה של התלמידים הן למכשירי הקצה והן לתשתיות התקשורת.
  • הדרכה לצוותי ההוראה – חלק הארי של המורות והמורים חשו צורך בפיתוח מקצועי בתחום ההוראה מרחוק.
  • התאמת חומרי הלימוד ללמידה מרחוק – התועלת הגדולה ביותר היא מלומדות המותאמות לרמה של התלמיד; מומלץ להגדיל את ההשקעה בכלים מסוג זה.
  • צמצום הפגיעה בלימודים בכלל ובקבוצות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה בפרט.
  • הסדרים עם ארגוני המורים בעניין התחלופה בין מועדי החופשה של מערכת החינוך, לימי סגירתה של המערכת כדי להגדיל את מספר ימי הלימודים הפרונטליים.
  • בעת קבלת החלטה על חזרה ללימודים מומלץ להתמקד תחילה בשכבות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה, למשל תלמידי כיתות ט’, שנמצאים בשלב מעבר בין מוסדות.

נוסף על אלה, כדי לצמצם את פערי ההישגים מומלץ להגדיל את התקצוב של תוכניות לצמצום הפערים במערכת החינוך, וזאת לנוכח ההשפעה השלילית החזקה של הפסקת הלימודים על תלמידים מרקע חברתי נמוך.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה