בסוף, הטכנולוגיה תנהל אותנו: כיצד ניערך לה?

מה יוציא את רובוט השאיבה מהמטען, מי יתבע את המלכלך, אלו ערים מתחכמות וממתי החל המדע הבדיוני להשתלט עלינו • דווקא חיפה, היא העיר החכמה ביותר במזרח התיכון • 'ערים חכמות': חזון או מציאות? מה הן תורמות לנו ואיך הן עלולות להזיק לנו • כתבה ראשונה בסדרה • ביזנעסופ"ש

עיר חכמה | צילומסך: מתוך סרטון הסברה של חברת אינטל

השעה שתיים לפנות בוקר. חדר הבקרה העירוני של אחת הערים החרדיות החכמות. רכב מסחרי מסוג רנו נראה חולף ברחוב המואר למחצה, לפתע נפתח החלון הימני וצרור כתבי פלסתר – פשקווילים, הועף החוצה והתפזר ברחוב כשלג דאשתקד.

חדר הבקרה הדומם לא התעורר לחיים. הצופה לא הלך לשתות קפה וגם לא נרדם על משמרתו. החדר כלל לא מאויש, לא בלילה ולא ביום. את חדר הבקרה מנהל מחשב רב עוצמה, עם מערכת בינה מלאכותית מתקדמת.

Box

המערכת הממוחשבת לא הייתה צריכה אפילו להתעשת. מיקום מדויק וכיון הנסיעה של הרכב משליך הפשקווילים נשלח במידית אל רכבי הסיור של העירייה ואל משטרת ישראל ביחד עם מספר הרכב, שמו של האיש ותמונתו במאגר הממשלתי לצד דעותיו האישיות כפי שהשתקפו מחיפוש מהיר בגוגל.

במקביל הוציאה המערכת הממוחשבת רכב שואב לכבישים, רובוט מנקה למדרכות והריצה את הרובוט של מערכות הביוב, לאחר שמספר דפים נצפו מחליקים באלגנטיות לקולטני הגשמים. תוך שעתיים מרגע השלכת הפשקוויל הראשון חזר הרחוב לקדמותו והזורק נזרק לבית המעצר לחשוב על מעשיו עד הבוקר בעברו על כמה וכמה חוקים ממשלתיים ועירוניים.

בבוקר שלמחרת הונח על שולחנו (הדיגיטלי) של היועץ המשפטי לעירייה, דו"ח הוצאות מלא בגין טיפול המערכות העירוניות בהשלכת הפשקווילים, מוכן להגשת תביעת נזיקין עירונית נגד האיש.

ערים חכמות – הטכנולוגיה בשירות האזרח

ברוכים הבאים למרוץ הערים החכמות בישראל ובעולם, המעסיק אלפי אם לא עשרות אלפי סטרטאפים וחברות היי-טק סביב הגלובוס. הסיפור בו פתחנו מתאר אמנם עיר חכמה מתקדמת בעידן קצת רחוק, אולם כדי שנבין טוב יותר מדוע ולמה עיר חכמה, נפתח בהסבר קצר.

אם יש לכם ביד מכשיר סלולרי כשר ואדם ברחוב יעצור אתכם בשאלה: האם יש לכם טלפון חכם, אתם תענו בלאו מוחלט. מדוע? הרי אם תרצו ל'חייג' אתם תלחצו על לחצני הטלפון ולא תסובבו את החוגה כמו בטלפון האנלוגי. אם כך ברור שיש לכם טלפון חכם, רק שיש כמה רמות של חכמה.

כשאתם שומעים את צמד המילים 'עיר חכמה' ודאי עולה לכם אסוציאציות עתידניות מתחום המד"ב (מדע בדיוני) של רכבים מרחפים באוויר בשקט מופתי, עיר ללא תחבורה ציבורית הנראית לעין, הכל פורח, ירוק, אנשים מחייכים ורובוטים משרתים אתכם על ימין ועל שמאל. אז נכון, זוהי אכן עיר חכמה, אבל בדרך יש עוד כמה הגדרות לעיר חכמה.

הפרלמנט האירופי בסקירה נרחבת בנושא, מגדיר עיר חכמה כך: "עיר חכמה היא כזו, הבוחרת לעסוק בנושאים ציבוריים באמצעות פתרונות מבוססי טכנולוגיות מידע, בהתבסס על שלל בעלי העניין ועל שיתוף פעולה כלל עירוני". על פי דוח הפרלמנט האירופי ניתן לדבר על מאפיינים שונים של עיר חכמה, בהם: 'ממשל וניהול חכם'; 'כלכלה חכמה'; 'תחבורה חכמה'; 'סביבה חכמה' ו'מגורים חכמים'".

את הדברים כותב רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסמך שנכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנובמבר 2016 בנושא "ערים חכמות – הטכנולוגיה בשירות האזרח".

המסמך מציג בקצרה מידע על המושג 'ערים חכמות' תוך התייחסות של גופי ממשל שונים לנושא ולהטמעתו בארץ, דוגמאות מן העולם וסוגיות עקרוניות הרלבנטיות לעיר חכמה, בהן: פרטיות, הגנת סייבר, פער דיגיטלי, אי-שוויון ועוד.

עיר חכמה, למה?

"על פי אומדני הבנק העולמי כ-54% מאוכלוסיית העולם התגוררה בשנת 2015 באזורים עירוניים, זאת לעומת שיעור של 33% בלבד בשנת 1960. בישראל, על פי אותו מקור, בשנת 2015 התגוררו 92% באזורים עירוניים, לעומת 77% בלבד בשנת 1960". פער של בין שמונים למאה אחוזים לטובת הערים הישראליות.

כלומר, תהליך העיור – כפי שהוא מכונה בעגה המקצועית, הולך וגדל ונוצר צורך 'לנהל' את העיר על שלל מרכיביה כפי שכותב גולדשמידט: "העומסים על המערכות העירוניות – בתוכן תשתיות תחבורה, אנרגיה, מים, פינוי הפסולת, הניהול העירוני, השיטור ועוד, כמו גם ההשפעות הסביבתיות והתכנוניות של מגמות העיור המואץ דורשים היערכות וחשיבה מחודשת".

לדבריו "מושג ה'ערים החכמות' אמור לספק נקודת מבט כוללנית 'הוליסטית', לעיסוק בשיפור מרקם החיים העירוני, תוך התייחסות לכל היבטי החיים ולאפשר צמיחה ברת קיימא, למרות שלל האתגרים שמציבות מגמות העיור". הוא מוסיף כי "בהקשר הישראלי המתאפיין כאמור ברמת עיור גבוהה, אך גם בתעשייה ויזמות מפותחת בתחומי טכנולוגיית המידע, עשוי תחום ה'ערים החכמות' לשמש זירת ניסוי, הטמעה ובהמשך אף מקור לייצוא של מיזמים וטכנולוגיות בתחום".

מעתה, בבואנו להגדיר 'עיר חכמה' נאמר זאת באופן מדויק: שיפור השירות הניתן לתושבים על ידי שימוש בטכנולוגיות ומתודות עבודה חדשניות, במטרה להגביר את יעילות השירות לטובת התושבים.

ולפני שנספר איך הדברים עובדים בפועל, נציב עוד שני מאפיינים בתחום העיר החכמה. הראשון עוסק באוטומציה ודיגיטציה. זוהי מערכת מבוססת חיישנים המחוברים ברשתות תקשורת, כאשר מערכת בינה מלאכותית אחראית על איסוף וניטור המידע המתקבל מהם ומטפלת בו זמנית בטונות של חומר המכונה 'ביג דאטה'.

המאפיין השני נוקט את הגישה הקהילתית, בו האזרח הוא מעין סוכן שטח המספר לעירייה מה קורה בסביבתו, על ידי יישומונים (אפליקציות) עירוניים שונים.

גולדשמידט במחקרו מפשט את המאפיינים ומסביר את הדברים כך: "בעוד 'הגישה הטכנולוגית' מבוססת בעיקרה על יוזמות המגיעות 'מלמעלה למטה' – היינו מן השלטון המקומי או המרכזי, ה'גישה הקהילתית' רואה בכל אזרח סוכן שינוי 'מלמטה למעלה'". כאשר בתווך ניצבים מאפייני אמצע, המשלבים בין הגישות.

חיפה – העיר החכמה במזרח התיכון

אל הגישה הטכנולוגית המלאה, בה ניהול העיר נעשה באוטומציה מושלמת נגיע ככל הנראה רק בעוד עשור או עשוריים, זאת לאחר שהרכב האוטונומי ישתלט לנו כליל על החיים ויעבוד בסנכרון מלא עם הרכבת האוטונומית, האוטובוס העירוני האוטונומי מול מערכות הרמזורים, תאורת הרחוב והמצלמות, שאף הן, איך לא, תהיינה אוטונומיות ותתאמנה עצמן לתנאי הסביבה והעומסים, כשהן תוכלנה לחזות זמן רב מראש מה תהיינה רמות הביקוש.

כדי להגיע למצב שתיארנו כרגע ובקטע הפתיחה, יש עוד דרך ארוכה, והדבר יקרה כאשר גם ה'אינטרנט של הדברים' LOT בו אביזרים וחפצים 'מדברים' ביניהם, יהיה יותר בשל לעבוד לבד באופן מלא ועצמוני. בקרוב, בכתבות ההמשך, נקדיש בע"ה לנושא המרתק והמתפתח יריעה ארוכה.

בשלב זה מדובר בשילוב מערכות אוטומטיות שונות, לצד יישומונים המשתפים את התושבים, תוך שהם מקבלים שקיפות מלאה בניהול העיר ובאופן שהם יכולים לעקוב אחר הביצוע ומיידעים את הרשויות כאשר הדברים לא מתבצעים כפי הרצוי או המתוכנן.

כבר לפני חמש שנים, דורגה חיפה כעיר החכמה ביותר במזרח התיכון, במסגרת מחקר של בית הספר למינהל עסקים IESE, או בשמו המלא 'המרכז לגלובליזציה ואסטרטגיה של אוניברסיטת נאוורה בברצלונה'. כך מספר לנו אתר העירייה של עיר הכרמל.

Inner

 

המחקר בחן מאה שלושים וחמש ערים בחמישים וחמש מדינות במסגרת הסקר השנתי ודירג את החכמות והמתקדמות ביותר, בהתבסס על עשר קטגוריות, שכללו: ממשל; ניהול אזרחי/עירוני; תכנון עירוני; טכנולוגיה; איכות סביבה; חשיפה לעולם; לכידות חברתית; תחבורה ציבורית; הון אנושי וכלכלה.

את המקום הראשון עם 100 נקודות קטפה העיר טוקיו בקלילות. המחקר הגדיר את העיר היפנית העיר החכמה ביותר וכ"מרשימה בניהול אזרחי, בטכנולוגיה, כלכלה ויכולת למשוך אנשים מוכשרים מכל העולם". במקום השני מדורגת לונדון בציון 84.36 ואחריה ניו יורק (81.25), ציריך, פריס (70), ג'נבה, בזל, אוסקה, סאול (68) ואוסלו.

חיפה מדורגת כעיר החכמה ביותר במזרח התיכון ואחריה תל אביב במקום השני. חיפה מפתיעה ומדורגת במקום ה-24 במדד העולמי. והציון היה מורכב ממקומות טובים מאוד בסקר. מקום 10 בקריטריון של לכידות חברתית, מקום 12 בניהול עירוני והמקום ה-16 במשילות.

ראוי לציין כי חיפה עקפה גם ערים מפותחת בעולם כדוגמת יוסטון, מינכן, וינה, ברלין וטורונטו. העיר תל אביב שמציגה את כרטיס ה'דיגיתל' שלה, דרכו מתנהל כיום חלקים גדולים מהניהול העירוני, הגיעה אז במחקר למקום ה-34. סביר להניח שהיום היא הייתה מקבלת מקום טוב עוד יותר.

'הסוכן' – האזרח המנהל את העיר

העיר חיפה מציגה, למשל, יישומון 'טיאוט רחובות'. כל תושב יכול למצוא ביישומון מתי בדיוק זמני הניקיון ברחוב שלו והוא יכול לעקוב האם אכן בוצע הניקיון ואת שם המפקח של הרחוב עם מספר הטלפון שלו למקרה והרחוב לא נקי כמבוקש.

המערכת מבוססת על תוכנית עבודה מסודרת של כ-900 רחובות, כאשר לכל רחוב מוגדרים הימים והמשמרות שבהם הוא מנוקה ושם העובד המבצע את העבודה.

מנהל העבודה באזור מדווח על ביצוע העבודה בפועל: "נקי או לא נקי". כאשר הדיווח מתבצע ישירות מהשטח באמצעות טלפון סלולרי שעליו הותקנה תוכנה משוכללת המציגה למנהל העבודה את המשימות שלו לפי תוכנית העבודה שנקבעה, ומאפשרת לו לדווח בזמן אמת על מצב הרחובות ולצלמם.

ממשק מיוחד שנבנה מול מערכת GIS המכילה את כל המידע העירוני, מאפשר הצגה גרפית צבעונית של דיווח הרחובות (סגול הרחובות הנקיים, אדום הרחובות הלא נקיים צהוב הרחובות שלא דווחו). באופן זה ניתן לראות בצורה ויזואלית את מצב ניקיון העיר.

האזרח 'הסוכן', כפי שהגדרנו לעיל, יכול לראות בכל זמן נתון את התמונות שצולמו בשטח ולדווח לעירייה על כל סטייה מהתוכנית העירונית. בכך משתמשת העיר חיפה ב'גישה הקהילתית' באופן כמעט מלא.

בנוסף מציעה עיריית חיפה, את פריסת רשת ה-WIFI החינמית ברחבי העיר, לצד שירותים ממוחשבים רבים, שמוצעים גם בשורה ארוכה של ערים אחרות, בהם: חיפוש ספר בקטלוג הממוחשב של הספריות העירוניות, יישומון עירוני לתשלומים, תלונות תושבים, יצירת קשר עם העירייה, רישום תלמידים ממוחשב, תיקי בנייה סרוקים, רשת מצלמות עירוניות ומערכת מידע גאוגרפית ה-GIS שנפוצה מאוד בארץ.

מערכת עיר חכמה משלבת גם שליטה על התחבורה הציבורית בשילוב מערכת הרמזורים המבוססים על חיישני תנועה, גלאי נפח והערכה בצמתים, לצד מצלמות, חיישנים ומווסתי תנועה, המנוהלים כולם על ידי מערכת בינה מלאכותית.

עיריות רבות ברחבי הארץ, מציגות ניהול חכם בתחומים נרחבים אחרים. כך למשל מתגאה העיר ירושלים, עם מערכת מצלמות משוכללת המתפקדת הן לביטחון האישי של התושבים והן לשמירה על הרכוש הציבורי, לצד שליטה על צירי התנועה המרכזיים ומנהרות התנועה הרבות הקיימות סביב העיר.

ניהול תשתיות חכמות

אשדוד משתמשת במערכת בקרה ממוחשבת וחכמה, השולטת על הדלקת וכיבוי תאורת הרחוב. מדובר במערכת החוסכת לעיר מאות אלפי שקלים בשנה. גבעתיים, ראשון לציון וערים נוספות, נעזרות במערכות חכמות לאיסוף פסולת ביתית. מספר ערים, בהן ירושלים, תל אביב והרצליה מציעות לתושבים אקסלרטור – מאיץ, לפיתוח חדשנות מקומית. במסגרת המאיץ מתקיימים 'האקתונ'ים ו'מיטאפים' בנושאי טכנולוגיה והיי-טק, שמשתתפיהם יוצאים עם מידע רלוונטי רב בדרך לסטרטאפ הבא עד לאקזיט המיוחל.

תחום נוסף שיש לו קרבת משפחה רחוקה ל'עיר חכמה', הוא מערכת סולרית לייצור חשמל. חלק מתהליך העיר החכמה מדבר על ניצול נכון של תשתיות וניהולן בצורה דיגיטלית אוטונומית או חצי אוטונומית. החל מפיצוץ בצנרת המדווח אוטומטית למערכת העירונית, מערכת השקיה חכמה המספקת מים לצמחים על בסיס צרכי הצמח ונתונים על מי גשמים, עד למערכות חשמל חסכוניות, דוגמת פרויקט התאורה שהזכרנו של עיריית אשדוד.

ניצול גגות מוסדות הציבור בעיר, נכנס גם הוא לתחום ה'עיר החכמה' וניהול האנרגיה בעיר באופן המיטבי והחסכוני. על פי מחקר שהתפרסם בתחום, מערכות ייצור החשמל הסולרי המוצבות בבתי ספר ומוסדות ציבור, מכסות את עצמן בזמן המהיר ביותר, לעומת מערכות בבתים ומשרדים, היות ובשעות הערב והלילה המבנים אינם פעילים ואין צורך לקנות חשמל נוסף מעבר לחשמל המיוצר.

המערכות המוצבות על הגגות, מורידות גם את טמפרטורת התקרה של הקומה העליונה בעזרת הצל שהן מטילות ובכך גורמות לחיסכון בקירור הכיתות בקומות אלה. עיריית חולון הייתה אחת העיריות שהקדימו את האחרות התחום ובהמשך הצטרפו עוד ועוד ערים נוספות.

כרטיס 'דיגיתלי' חכם לתינוק ולכלב

עיריית תל אביב-יפו, לקחה את נושא ה'עיר החכמה' קצת יותר ברצינות והפיקה לתושבים שלל יישומונים המנהלים את חיי התושבים. הפרויקט המרכזי הוא 'דיגיתל'- הלחם של דיגיטל ותל אביב, כרטיס תושב טכנולוגי חכם. מחזיקי הכרטיס זוכים להנחות קבועות ושוטפות במוסדות התרבות, הספורט והפנאי העירוניים, יכולים לראות את המידע וההעדפות שלהם באיזור אישי באתר האינטרנט העירוני, ומקבלים עדכונים כבקשתם בדוא"ל וב-SMS, על כל מה שקורה בעיר, בהתאם לתחומי העניין האישיים שלהם: אירועי תרבות, אמנות ומוסיקה, פעילויות לילדים, ספורט ועוד, כמו גם עדכונים בזמן אמת על המתרחש בסביבתם הקרובה. לדוגמה: שיפוץ וחסימת רחובות, חירום, אירועים קהילתיים ועוד.

לצד כרטיס ה'דיגיתל', מציעים בעריית תל אביב את כרטיס ה'דיגיטף', כרטיס תושב ייחודי להורים לילדים, המאפשר להורים לקחת את הילדים לבלות בג'ימבורי החדש או בסדנת יוגה לפעוטות. כרטיס נוסף הוא ה'דיגידוג', שהופק לטובת אוכלוסיית הכלבים המונה כ- 25,000, כלבים ללא זכות הצבעה אולם עם זכות קיום, כאשר היחס בין מספר הכלבים לבני האדם בעיר, נחשב לאחד הגבוהים בעולם (1:17).

אפילו לאורחים הכינה העירייה יישומונים ייחודיים, המאפשרים לכלל באי העיר לשלם עבור מתקני חוף – שמשייה, כסא חוף ומיטת שיזוף – ישר מהכיסא, במקום לעמוד בתור למכונות בחוף. או לברר היכן נמצאים האופניים הפנויות במסגרת פרויקט 'תל אופן'.

כל שלל הפרויקטים שמנינו בתל אביב, מגדירים ומרחיבים את תחומי ההשקה והפעילות של העיר החכמה.

עיר חכמה – עיר האיומים

אלא שמתברר שלכל החגיגה החכמה הזאת, יש תשלום שעלול להיות כואב בבוא היום. כדי להירשם לשירות ה'דיגיתל', יש צורך לתת אישור למסירת המידע שנאסף לטובת השירות, לצדדים שלישיים ולהצלבתו עם מידע שנמצא אצל העירייה ועם מידע ממרשם האוכלוסין. ללא הסכמה לתנאים הללו, לא ניתן לזכות בהטבות מסחריות שונות, כמו מבצעים בבתי עסק ובמתקני עירייה.

מי שחותם על ההסכמה הזו, מאבד את מעט הפרטיות שעוד יש לו במרחב הדיגיטלי ולנושא קמו מתנגדים שמבקשים לבחון שוב את ה'עיר החכמה'.

בכתבה הבאה נספר לכם בע"ה, על אבדן הפרטיות שגורמת 'העיר החכמה', נפחיד אתכם קצת עם בעיות באבטחת המערכות ומה קורה במקרה של התקפת סייבר מתמשכת. נביא את המתרחש בערים החכמות בעולם וכיצד התמודדו במוסקבה בתקופת המשחקים האולימפיים, עם תעבורת נתונים על גבי הרשת הסלולרית, בכמות של 144PB פטה-בייט (יחידת פטה-בייט שווה ל-1000 טרה-בייט). וגם, ננסה להבין כיצד נסתדר הלכתית עם כל החכמה של העיר החכמה.

Inner

כתיבת תגובה