תגובות מעורבות על החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית במשק על כנה • המסקנה: גם בבנק ישראל חוששים מהממשלה הבאה שתיבחר היום • בינתיים תיהנו (או שלא) מריבית ללא שינוי שעומדת על 0.25%
דוד שלומוביץ 09.04.2019
נתניהו ואמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25 אחוז ובלי לרמוז על כוונה להעלות את הריבית בקרוב, הביאה את הכלכלנים הבכירים במשק לתגובות מעורבות.
נפתח בכך שיניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, העריך רגעים לפני הפרסום כי ההסתברות להפתעה והעלאת ריבית גבוהה מאוד. בדבריו, שהתבררו כסוג של ביקורת על בנק ישראל, הוא נקב במספר סיבות למה לדעתו בנק ישראל כן צריך להעלות את הריבית עוד לפני הממשלה הבאה.
לדבריו "ציפיות האינפלציה לאורך כל העקום עומדות ברמה של 1.7%-1.9% לעשור הקרוב. אם המטרה של בנק ישראל היא לחזיר את האינפלציה סמוך למרכז, אז אנחנו ממש קרובים לשם אבל הריבית עדיין נמוכה בצורה קיצונית! רצוי שתהליך העלאת הריבית יהיה הדרגתי, אבל כרגע זה נראה שאנחנו כבר באיחור.
"גם נתוני המאקרו המקומיים מצביעים אולי על התמתנות בקצב הצמיחה אבל אין כל אינדיקציה למשבר חריף דמוי 2008 שמצדיק ריבית כל-כך נמוכה. בבנק ישראל מתקשים לצייר תוואי ריבית עולה בגלל אי הוודאות הגלובלית בעיקר – האמת יותר טוב. הפתעות בהעלאות הריבית יצרו תגובה רגעית בשוק המט"ח, והן עדיפות על יצירת תוואי ריבית עולה שיגרור תיסוף זוחל קטלני".
יניב חברון התייחס גם למלחמת הסחר, ולדעתו "לפחות על פי הדיווחים, ארה"ב וסין מצויות רגע לפני הסכם שיוסיף אופטימיות לשווקים ועשוי גם להאיץ את מחירי הסחורות דבר המאפשר חלון גדול יותר להעלאת הריבית".
כלומר, אחרי המדדים החיוביים האחרונים, אם תתרחש הפתעה לחיוב במדד חודש מרץ הדבר יגביר את הציפיות להעלאת הריבית ולכן על פי הערכות בנק ישראל מאחר. עדיף להעלות כבר עכשיו ובמידה ומדד מרץ יאכזב, השוק פשוט ינמיך ציפיות זמנית מה שלא יגרור תגובה משמעותית בשוק המט"ח.
לדעתו, מבחינת שוק המט"ח, עדיף להעלות את הריבית יום לפני הבחירות מאשר לאחר הבחירות כך לפחות יש סיכוי שלמחרת הבחירות המשקיעים יעסקו בעיקר בתוצאות הבחירות וההשפעה הצפויה על הכלכלה והשוק המקומי והרבה פחות בשוק המט"ח.
ראוי לציין, כי לפי העקום האמריקאי הריבית בארה"ב עשויה לרדת בשנתיים הקרובות, וחברון אומר כי לא מסתמן משבר חריף בשלב זה. לדבריו, אם להאמין לדוח התעסוקה, הפחתת הריבית בארה"ב כרגע לא על הפרק. ככל הנראה במאי הריבית כן תעלה התקווה כרגע שהעלאה לא תהיה חדה.
אולם עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת 'הראל ביטוח ופיננסים' חולק לכאורה על הדברים ורואה את הנתונים בחיוב. לדבריו, בשורה התחתונה, אנחנו נשארים תחת הרושם מהחודשים האחרונים שהריבית תעלה ב-2019 פעם אחת לכל היותר – בסוף השנה.
"ריבית בנק ישראל נותרה כצפוי ללא שינוי על 0.25 אחוז ובהודעה לעיתונות לא נרמז על כוונה להעלות את הריבית בקרוב. יחד עם זאת דברי הנגיד נשאו בעינינו אופי 'יוני'. הודגש שהוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר ואם יימשך הייסוף בשקל הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה.
"במקביל, חטיבת המחקר פרסמה את תחזיותיה המעודכנות; כפי שהערכנו התחזיות ל-2019 עודכנה קלות כלפי מטה ל-3.2 אחוזים (עכשיו זהה לצפי שלנו) והאינפלציה עודכנה קלות כלפי מעלה ל-1.5 אחוזים. תוואי הריבית החזוי של חטיבת המחקר נשאר על 0.5 אחוז בסוף הרבעון השלישי של השנה. לגבי 2020 חטיבת המחקר צופה צמיחה של 3.5 אחוזים ואינפלציה של 1.6 אחוזים, אך היא צופה רק עוד 2 העלאות ריבית, לעומת 3 העלאות ריבית בתחזיות הקודמות".
אמיר כהנוביץ מ'אקסלנס' התייחס גם הוא להחלטת הריבית ולהערכתו הן גישה 'יונית' והן גישה ניצית יובילו בסופו של דבר לירידת תשואות. רק שהגישה הניצית תעשה זאת בדרך של תחנת ביניים בעליית תשואות שתוביל לנזק כלכלי שבסופו של דבר יוביל גם הוא לירידת תשואות, רק חדה יותר. מכיוון שעצירת הביניים עשויה להיות מהירה מאד, כפי שראינו בדצמבר, לפעמים ימים בודדים, המח"מ הארוך הוא הפוזיציה העדיפה לשני התרחישים.
לדבריו "כדי שתתאפשר העלאת ריבית, השוק יצפה לראות שינויים ביסודות הכלכליים, ביניהם ביטחון גבוה בצמיחה מעל 3.5%, עצירת מגמת התחזקות החדה של השקל, התבססות ציפיות האינפלציה הארוכות מעל 2.5% כשאלה כוללות פרמיית סיכון אינפלציונית. תנאים אלו אינם קיימים כיום ולא סביר שיצליחו להתקיים בכלכלת עולם מאטה יחד עם מדיניות גלובאלית מרחיבה.
"נזכיר, כי הנגיד העריך בשבוע שעבר שסביבת האינפלציה התבססה בגבול התחתון. המשמעות של התבססות איננה רק שהאינפלציה לא תתגלגל חזרה למטה, אלא שהיא תתקשה גם לעלות לכיוון מרכז היעד, שזה כזכור השאיפה של בנק ישראל". כהנוביץ סבור גם הוא שעל פי הערכה "יקשה על בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית בטווח הנראה לעין. אם בנק ישראל לא יבהיר בקרוב שאין לו כוונה להעלות ריבית, הון רב ימשיך לזרום לישראל ועשוי בקלות להטיס את השקל לשער של 3.8 מול היורו".
כך נפלה ההחלטה
מוקדם יותר אתמול פרסם בנק ישראל את החלטת הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ברמה של 0.25%. וזאת על פי ההתפתחויות המרכזיות שחלו בחודשים האחרונים, ובאופן בו אלו עשויות להשפיע על המדיניות המוניטרית בהמשך.
נגיד בנק ישראל הסביר את הדברים במסיבת העיתונאים: "בחודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור מעט גבוה מהצפוי, וחיזק את ההערכה על פיה האינפלציה מתייצבת מעל הגבול התחתון של היעד; נתוני הפעילות מעידים שזו אכן איתנה והמשק מצוי בסביבת תעסוקה מלאה; והתנודתיות בשווקים הפיננסיים פחתה, לאחר שירידות השערים החדות שחלו בסוף 2018 קוזזו ברובן".
מנגד, הסביר הנגיד, "הבנקים המרכזיים העיקריים בחו"ל אותתו על השהיית התהליך של הנסיגה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה; השקל התחזק; וקיימת אי וודאות אודות הצעדים הכלכליים בהם תנקוט הממשלה הבאה אחרי הבחירות. בתום הדיונים, הוועדה עדיין מעריכה שבתרחיש הבסיסי תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית".
לדבריו, אם מביטים על התנאים הסביבתיים אפשר לראות שהאינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד, ובחודשים האחרונים נתוני מדד המחירים לצרכן היו מעט גבוהים מהצפוי, ולמעט בדצמבר, בתשעת החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים הקודמים ברמה של 1.2% או למעלה מכך.
"הציפיות והתחזיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שבעוד שבשנה הקרובה צפויה האינפלציה להמשיך לנוע מעט מעל הגבול התחתון של טווח היעד, הרי שלאחר מכן היא צפויה לנוע לכיוון מרכז היעד. כך עולה מתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, כמו גם מהציפיות לאינפלציה משוק ההון".
בהמשך הצביע הנגיד על כך שהצריכה הפרטית התאוששה, ומעידה על רמה גבוהה של הביקושים במשק, ולעת עתה התפוגג החשש מתנודות חריגות בשווקים הפיננסיים שישפיעו לרעה על הפעילות הריאלית. נתוני הרבעון הראשון והשני צפויים להיות "רועשים" לאור העובדה שיבוא מוגבר של כלי רכב ברבעון הראשון ישפיע לטובה, ככל הנראה, על נתוני ההשקעה, הצריכה הפרטית והתוצר, בעוד שהשפעה זו צפויה להתקזז ברבעון השני, ויהיה צורך להיות ערים לכך בניתוח ההתפתחויות וקביעת המדיניות.
גם נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על תמונה של שוק עבודה הדוק: שיעור התעסוקה גבוה, שיעור האבטלה נמוך, והשכר ממשיך לעלות בקצב גבוה, בהובלת המגזר העסקי. עם זאת, מספר אינדיקטורים מצביעים על כך שייתכן שהגאות בשוק העבודה הגיעה לשיאה: מסתמנת הקלה מסוימת במגבלת המחסור בעובדים עליה מדווחים המעסיקים במספר ענפים; ושיעור המשרות הפנויות מצוי עדיין ברמה גבוהה אך הוא יורד במתינות; עם זאת, גם כאן קיימת אי ודאות לגבי האופן והקצב בו תפעל בתחום זה הממשלה שתיבחר, ולגבי ההשלכות שיהיו לכך על התפתחות הפעילות הריאלית בטווח הקצר והבינוני.
לגבי שוק הדיור אמר הנגיד, "מחירי הדירות בשנה האחרונה ירדו ב-0.7%. חלה עלייה במספר העסקאות של כל סוגי הרוכשים ובעיקר בקרב רוכשי דירה ראשונה, תוך המשך עלייה בהיקף המשכנתאות, שהריבית עליהן נותרה יציבה בחודשים האחרונים".
נגיד בנק ישראל עבר בהמשך דבריו לסקירה מהירה על הכלכלה העולמית. הוא הסביר שהפעילות הכלכלית בעולם מוסיפה להתמתן, והתחזיות לגבי הצמיחה במשקים העיקריים ובסחר העולמי ממשיכות להתעדכן כלפי מטה "החרפה אפשרית במלחמת הסחר עלולה להוסיף ולהשפיע לרעה על הסחר העולמי. במידה והעלאת הריבית בארה"ב אכן תושהה, מרחב התמרון להעלאת הריבית בישראל מבלי לצמצם את פער הריביות שנפתח בשנים האחרונות בין ארה"ב לישראל יפחת במידת מה. ובאירופה אי הוודאות לגבי המועד והאופן בו יתרחש תהליך הברקזיט מעיבה גם היא על הסנטימנט בכלכלה העולמית.
"הפיחות שחל בסוף 2018 בשקל נבלם, ומתחילת השנה נרשם ייסוף של כ-4.5% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. כפי שציינתי, ייסוף עשוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד, ולכן הוא עשוי להשפיע גם על תוואי המדיניות המוניטרית. בחודשים האחרונים בנק ישראל כמעט שלא התערב בשוק המט"ח, אולם במידה ויהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, כלי ההתערבות בשוק המט"ח עדיין עומד לרשות בנק ישראל".
כאמור, הוועדה שקללה את הנתונים והחליטה על השארת הריבית ברמתה העכשווית. אולם בין השורות ניתן לראות שהחשש מפני הבחירות היום וטווח האפשרויות של הממשלה הבאה עומדת במרכז ההחלטה והוועדה העדיפה להמתין על הגדר ולראות כיצד יפלו הדברים.
