הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה שוב להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז, לרמה של 3.75% | ריבית הפריים תעמוד על 5.25% | בכמה גדל ההחזר החודשי של משכנתה ממוצעת? | תגובות חריפות בענפי המשק השונים להחלטת בנק ישראל
שי קליין 02.01.2023הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה שוב – בפעם השביעית בתוך פחות משנה – להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז, לרמה של 3.75% | ריבית הפריים תעמוד על 5.25%
החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור של 0.5% נוספים, מגדילה את ההחזר החודשי על משכנתה ממוצעת ל-25 שנה (לפי 45% במסלול הפריים, על בסיס משכנתה ממוצעת בתחילת העלאות הריבית) ב-131 שקלים ומשלימה עליה של כ-876 שקלים תוך 8 חודשים, עם אפשרות לעלייה נוספת בחודשים הקרובים.
בהתאחדות יועצי המשכנתאות מציינים כי, " העלייה המשמעותית בהחזר החודשי שצפויה להימשך בחודשים הקרובים, תקרב את יחס ההחזר של משקי בית רבים ל-40% מההכנסה החודשית שלהם, רף שנחשב מסוכן ומבטא קושי אמיתי של משקי הבית לעמוד בתשלומי המשכנתא לאורך זמן. אם מצרפים לנתון הקשה הזה את העובדה שחלק ממשקי הבית נאלצים לקחת הלוואות חוץ בנקאיות או קמעונאיות כדי לרכוש דירה או כדי לשלם את מדדי תשומות הבניה, מתגלה תמונה קשה בהרבה. הזינוק החד בהחזר החודשי של משקי בית רבים חייב להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה, כאשר במקביל אין ספק שבנק ישראל חייב לספק פתרונות לפני שיהיה מאוחר מדי".
בין היתר מציעים יועצי המשכנתאות לאפשר ללווים להאריך את תקופת המשכנתא בתנאים הקיימים ללא שינוי בשיעור הריבית, על -פי המתכונת שאימץ בנק הפועלים, ולאפשר איחוד הלוואות ופריסתן במסגרת המשכנתא עד %70 מערך הנכס. "אין סיבה שלקוחות שקורסים תחת גובה התשלומים החודשיים, לא יוכלו להוריד את הריבית ואת ההחזר החודשי באמצעות מחזור ההלוואה בשעבוד הנכס שברשותם", מציינים בהתאחדות, ומסכמים: "אנו עדים למבול של פניות מצד לקוחות ומשקי בית שמתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא. לצד יוקר המחייה שמוסיף לעלות ולאור החשש שהמשק הישראלי לפני מיתון – מתחייבת היערכות של כל הגורמים הרלוונטיים לפני שיהיה מאוחר מדי".
במבט צופה פני עתיד, בהתאחדות יועצי המשכנתאות קוראים לבנק ישראל לפעול להפחתת עמלות הפרעון המוקדם, באופן שיאפשר למשקי הבית להגדיל את אחוז המשכנתה בריבית קבועה ללא חשש מקנס עתידי.
סיום העלאת הריבית – בקרוב
לדברי גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, "בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב בהתאם לציפיות אך כבר במשפט הראשון מתחילה להתגנב נימה של סוף תקופה – סיום קרוב של מחזור העלאות הריבית.
"בטיוטת ההחלטה בבנק ישראל שמו דגש רב הרבה יותר בהשוואה להחלטות קודמות על שינויי כיוון אפשריים, ובעיקר המנגינה של ההחלטה הייתה שונה. ראשית כל בבנק ישראל ציינו כי אמנם האינפלציה רחבה, הם החלו לראות התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. ואכן, האינפלציה צפויה להגיע לשיאה במדד דצמבר/ינואר ולאחר מכן להתחיל ולרדת.
"לאחר מכן מתייחסים בבנק ישראל לצמיחה החזקה בישראל, אך ציינו כי במחצית השנייה הצמיחה האטה ביחס למחצית הראשונה. עם זאת, על פי בנק ישראל שוק העבודה ממשיך להיות מאוד הדוק והנגיד אף אמר שהם ימשיכו להסתכל במיוחד על מגמות השכר במגזר העסקי, בו השכר עלה בקצב מהיר במהלך השנה האחרונה.
"וזה לא מסתיים באינפלציה וצמיחה, בבנק ישראל גם התחילו לתת לנו רמזים שהם מסתכלים מעבר לעליות המחירים שאנו רואים כיום בשוק הנדל"ן וציינו כי מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיך להיות מאוד גבוה (כלומר יותר היצע) ומנגד, הם רואים ירידה במספר העסקאות (כלומר פחות ביקוש) – הפרשנות המיידית שלנו היא שאם הם מצפים ליותר היצע ופחות ביקוש, שוק הנדל"ן הישראלי יתחיל להתקרר בקרוב, כפי שאכן אנו מעריכים.
"לבסוף, בנק ישראל ממשיך להדגיש כי בעולם נמשכת ההאטה והסיכון למיתון עולה.
"כלומר, בהחלט זו בנק ישראל, למרות שהעלה את הריבית בעוד 0.5% (לרמה של 3.75%), הוא החל להכין את הקרקע לסיום מחזור העלאות הריבית. בנוסף, זה גם נגזר מתחזיות חטיבת המחקר המעודכנות כאשר הם מצפים כי הקריבית תעמוד על 4.0% בסוף השנה – מרחק של עלייה אחת של 0.25%.
"להערכתנו, המיתון העולמי מעבר לפינה, והתנודתיות הגבוהה בשווקים תימשך – זאת ביחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה החל מחודש פברואר, מהווים תנאי רקע מאוד ברורים לעצירת מהלך העלאות הריבית. בשורה התחתונה, המסרים מבנק ישראל בכותרות ההודעה היו מאוד יוניים להערכתנו (ככל שניתן שמעלים ריבית) ומאותתים לשוק כי מחזור העלאות הריבית קרוב לסיום. להערכתנו, בשלב זה, על רקע רמת אי הוודאות הגבוהה בעולם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הזו הייתה גם האחרונה במחזור הנוכחי.
"כמובן שאנו גם חייבים להוסיף סייג אחד חשוב – משבר האנרגיה העולמי, סין והמלחמה באירופה ממשיכים להוות את הסיכונים הגדולים ביותר ב-2023 והבעיה עם סיכונים אלו היא שאלו סיכונים אינפלציוניים מצד אחד, ומגדילים את הסיכון למשבר ריאלי. במלים פשוטות – אלו סיכונים סטגפלציוניים.
"כיצד בנק ישראל יפעל אם סיכונים אלו בעולם יתממשו? קשה מאוד לדעת אך ההנחה הסבירה היא שהוא ימשיך ללכת אחרי האיתות מכיוון הפד. הנחת הבסיס שלנו היא שכאשרה מיתון העולמי יגיע, הבנקים המרכזיים בעולם יעצרו את תהליכי ההידוק המוניטאריים, גם אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה מהיעד במדינות כמו אירופה, בריטניה וארה"ב".
העלייה מסכנת את ענף הבנייה
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר, היום, כי "כפי שהזהרנו לאורך החודשים האחרונים, המשך העלאת הריבית מסכנת מאוד את יכולתו של ענף הבנייה והתשתיות לבצע את המשימות שמוטלות עליו וכך מסכנת את יציבות המשק כולו. השורה תחתונה שאליה הוביל בנק ישראל ענף הבנייה והתשתיות הוא חיתוך של מעל 30% בקצב התחלות הבנייה לעומת הרבעון הראשון של השנה. אנו נסיים את 2022 עם התחלת בנייה של פחות מ-64,000 יחידות דיור – כמעט ללא שינוי מהשנה שעברה ורחוק כמעט 40,000 יחידות דיור ממה שנדרש לשוק כעת.
קודם יוקר המחיה
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, מסר בעקבות העלאת הריבית כי ״היום בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השביעית תוך פחות משנה. אותותיהן של העלאות הריבית הקודמות כבר ניכרים במשק – מדד מנהלי הרכש המקומי לחודש נובמבר כבר מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. עליית הוצאות הריבית מקטינה את מרווח הנשימה של חברות רבות, ולצערנו הסטטיסטיקה מראה על עלייה בבקשות לחדלות פירעון. גם שיעור המועסקים והמשרות הפנויות במגמת ירידה כבר מספר חודשים ועל כן יש להיזהר מהמשך פגיעה במשק, במיוחד על רקע תחזיות של גופי מחקר בעולם אשר צופים כניסה למיתון בארצות הברית ובאירופה, שווקים אשר משפיעים באופן מהותי גם על המשק המקומי. בהקשר זה יצויין כי בדצמבר הוריד משרד האוצר את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2023 ב-0.5 נקודות אחוז לרמה של 3% על רקע צפי לירידה בצריכה הפרטית. בנוסף, העלאת הריבית נדרשת פחות מאשר בעבר: גופים כלכליים בארץ מעריכים כי שיא עליית המחירים כבר מאחורינו, והאינפלציה צפויה לחזור לטווח יציבות המחירים של בנק ישראל כבר בשנה הקרובה.
"המשך המגמה של העלאת הריבית פוגע בתעשייה ובמשק בישראל.לכן טוב שבנק ישראל הבין שבשלב זה יש לתת לממשלה ולשר האוצר ליישם את תוכניותיהם להפחתת יוקר המחייה, ושיחרר, ולו במעט, את החבל מצוואר העסקים המתקשים להשיג מימון״.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים: "לפני מספר חודשים הבטיחו לנו נציגי הממשלה החדשה לעצור את מחוללי האינפלציה: הדלק, המים, החשמל והארנונה. בתחום אותו אני מוביל מזה שנים ארוכות, המגזר העסקי, נהוג לקיים הבטחות, ונכון עשו נציגי הממשלה שגם שילבו הבטחות אלו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. יתרה מזאת, במקביל להתייקרותם של תשומות הייצור בקרוב ידונו הסכמי השכר במגזר הציבורי אשר גם להם יש השפעה ישירה על מחוללי האינפלציה. ממשלת ישראל נמצאת בפרשת דרכים והאינפלציה לא מחכה לה ולצד זאת, גם עליית המחירים הן הרסניות לכלל המשק. כל יום שחולף מבלי שמתקבלות החלטות המקדמות את הגישה הכלכלית שהציגה הממשלה החדשה הוא נזק עבור כלכלת ישראל .אני קורא לשר האוצר החדש להיכנס מוקדם ככל הניתן לדיאלוג עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות במסגרת עסקת חבילה חדשה למשק".
צעד דרמטי
עו"ד דורון אריאל, מייסד פירמת דורון אריאל ושות' אמר כי "עם עליית הריבית הנוכחית, המשק הישראלי כבר בסביבת ריבית של כמעט פי 3 מזו שהורגלנו אליה בעשור האחרון – זו דרמה אמיתית לשוק הדיור. אני סבור כי אנחנו לקראת שנה מאתגרת ב-2023 – הריבית הגבוהה שוחקת כל חלקה טובה וכל רווח אפשרי לפעילים בשוק. היא תמשיך להכביד על רוכשי הדירות וגם על יזמי הנדל"ן – כל מי שיכול לא לרכוש היום דירה – לא רוכש עקב התייקרות המשכנתא במאות שקלים מדי חודש; כל יזם שיכול היום לא לרכוש קרקע – לא רוכש עקב העלייה העצומה בעלויות המימון; כל יזם שיכול לדחות את הצורך לשלם היטלי השבחה של מאות אלפי שקלים – דוחה.
"הריבית הגבוהה היא גם הסיבה היחידה לירידה בכמות העסקאות של משפרי דיור ומשקיעים בחודשים האחרונים. מינהל התכנון יכול להתהדר ככל שירצה בכמות השיווקים ב-2022, אבל בפועל היצע הדירות לא יגדל בהכרח כפי שהוא טוען. זאת, מסיבה שיזמים רבים יושבים כיום על הגדר בשל חוסר הוודאות, לא רוכשים קרקעות, לא סוגרים עסקאות חדשות ולא מוציאים לפועל פרויקטים חדשים. כמות השיווקים והיתרי הבנייה שרמ"י מתפארת בה תתקזז ברובה על ידי הצמצום בפרויקטים כאמור.
"בטווח הרחוק, אין ספק שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות, אולי לא באותה עקומה חדה כמו שראינו ב-2022, אלא בשיעור חד ספרתי שנתי נורמלי. אני מעריך כי לקראת סוף השנה השוק כבר יחל להפנים את השפעת הריבית הגבוהה לתקופה ממושכת, והרוכשים יחזרו למשרדי המכירות – ואז נראה שוב עליית מחירים. או לחילופין, הריבית תחל לרדת בישראל כמו בכל העולם, ואז הכל ייראה יותר טוב. אם זה לא יקרה, אני חושש שהמשק הישראלי ישקע למיתון ארוך".