בתום דיון סוער לעניין תיקון לחוק התכנון והבנייה, המכונה "חוק קמיניץ", קראו מרבית חברי ועדת הכספים לפעול להקפאת התיקון לחוק, עד להסדרתו, נוכח טענות המגיעות מהמגזר הערבי לצד המגזר החקלאי על אכיפה נוקשה לעניין עבירות בנייה ללא הבחנה בין עבירות והיעדר הסדרה ראויה • מנגד הציג שר המשפטים כי החוק מביא לירידה דרמטית במספר עבירות הבנייה, וציין כי אין מקום לביטול החוק, אלא רק לתעדף טיפול בעבירות חמורות תחילה
שאול כהנא 31.12.2019דיון סוער בוועדת הכספים בלם את תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה ותקנות העבירות המנהליות ומדיניות המשרדים בדבר יישומם, המוכר בכינוי "חוק קמיניץ" המכונה כך ע"ש ארז קמיניץ, איש הייעוץ המשפטי לממשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי "נקיים את הדיון הזה בלב שלם ובנפש חפצה, ואני מבקש לומר לכם שהנושא נוגע לציבורים רבים בישראל. יש מקרה בקדימה צורן שאני מטפל בו שנתיים, שבנוי 19 שנה לחקלאים, ועכשיו רוצים להרוס. זה נוגע גם לציבור הערבי, גם ליהודי, גם לדרוזי. יכול להיות שנמצא פתרון לנושא הזה, ויכול להיות שלא".
שר המשפטים, אמיר אוחנה: "שמעתי את הצדדים ואמרתי שיש לי אמפתיה אליהם, קיימתי דיון בלשכתי בהשתתפות כל הגורמים המקצועיים, ויש לי קביעה אחת ברורה – תיקון 116 עובד. מה קרה מ-2016 עד היום – מספר עבירות הבנייה פחת ב-45 אחוז, החמורות פחתו ב-75 אחוז בממוצע, שזה הרבה מעל ומעבר לציפיות שהיו למי שתיקנו את התיקון. בנוסף התכנון במגזר הערבי, הינו מעל ומעבר למה שהיה בעבר. זה דבר שכולנו חפצים בו. רק באמצעות תכנון יהיה אפשר להתקדם למגורים מודרניים ומסודרים, רק כך ניתן יהיה לצמצם את הפערים במגזר הערבי לעומת מגזרים אחרים. החוק עובד, אין מקום לתקן אותו או לבטל אותו, אך יש כ"כ הרבה עבירות בנייה, שיש לעשות תעדוף. לכן ביקשתי מקמיניץ, שהיות שאי אפשר לאכוף את כל העבירות, שעבירות מובהקות יהיו בעדיפות ראשונה. תגובש מדיניות אכיפה בתוך חודש ימים".
ח"כ אחמד טיבי: "לפני מספר שנים צוות של ממשלת ישראל קבע כי כל מה שכרוך בבנייה לא מורשת, זה העדר תכנון של הרשויות במקור, רוצה לומר שברירת המחדל היא לבנות. המסקנות של צוות מאה ועשרים הימים היא שצריך לעודד תכנון, הרשימה המשותפת קיבלה את המלצות הוועדה. שמו את ההמלצות בצד, זנחו אותן, והלכו עם פטיש על הראש ליישובים הערבים, עם חוק קמיניץ. זה חוק בלתי אנושי, ובלתי מידיתי. הוא מטיל קנסות חסרות תקדים, 500-600 אלף ₪, עבירה מנהלית בלי זכות לערער. ואז התברר שיש גם מושבניקים וישובים חקלאים שבונים ללא אישור, ואז שרת המשפטים התבטאה ואמרה, שהתכוונו שהחוק יופעל נגד ערבים, ובדרך הוא הופעל נגד מושבניקים ויהודים, אתם יודעים איך נקרא חוק לאלה ולחוק לאלה. רה"מ אמר שצריך לבטל את קמיניץ, הוא לא אמר על מה, אבל יש הבנה שזה חוק דרקוני, שצריך לשים בצד וללכת על תכנון. אנחנו רוצים ללכת על תכנון, אנחנו לא רוצים בנייה ללא רישיון. יש חוקים שהם חוקים נוראיים, החוק הזה נועד לביטול במקור, יש עמדת פשרה על הקפאה לכמה שנים, בשלב ראשון אנחנו מוכנים ללכת על הקפאה".
המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ: "במהלך 4 השנים האחרונות אנחנו מקיימים דיונים כל הזמן עם המגזר הערבי. נכון, לא כל מה שהתבקש מאתנו התקבל. נכון לא תמיד רואים עין בעין אתנו, אבל אנחנו מקיימים את הדיונים האלה כל הזמן. לעניין מדיניות האכיפה אכן אפשר לרכך אכיפה בנוגע לעבירות מסוימות, אנחנו בוודאי מעוניינים לטפל בעבירות חמורות, יותר מעבירות שפחות חמורות. יותר בעבירות תכנון ופחות בסגירת מרפסת בלב הישוב. אנחנו קשובים להערות של כל מי שאומר שהחוק מכביד עליו בחוק כזה או אחר. אני מאמין שנוכל להגיע לפתרונות סבירים, שתואמים לאינטרסים שמדינת ישראל מחויבת להם. התמונה שהצטיירה כאן היא שחור ולבן, שצובעת אותנו בצבעים של חורבן והרס, יש לתמונה הרבה יותר צבעים. ממשלת ישראל קיבלה 2 החלטות משמעותיות מאוד, מיליארד ורבע ש"ח לתכנון ופיתוח במגזר הערבי, ועוד מאות אלפים במגזר הדרוזי. מושקע כסף שמעולם לא היה מבחינת המדינה, עשרות אלפי יחידות דיור נכללות בתכנון מתארי ומפורט. אנחנו מפעילים צוות לפתרון חסמים במגזר הערבי, בוחנים מה ישים ומתייעצים עם הרשויות. אנחנו שואלים את עצמנו מה ניתן לעשות, העבירות מסכלות כל אופציה של תכנון אפשרי. אי אפשר להתקדם סנטימטר בלי אכיפה יעילה. הגענו לפשיטת רגל אכפתית, כי השתמשנו בכלים לא נכונים – השתמשנו בדין הפלילי ובהליכים משפטיים, הדברים האלה מתארכים מטבע הדברים, לכן החלטנו לצאת מהקופסה ולעבור לכלים המנהליים, והדבר הזה מתחיל לעבוד. יש מהפכה בתכנון, ומי שמטאטא את המהפכה מתחת לשטיח, עושה עוול לתכנון. ללא זה, לא נתקדם בתכנון.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לקמיניץ להקים צוות שידון בבעיות ויציף פתרונות בתוך חודש: "ישבו בצוות כולם, חקלאים, ערבים, דרוזים, יהודים, ראשי רשויות, שישב צוות וישמע את הטענות. יש רוגז גדול מכל המגזרים. הנושא נוגע לציבורים רבים בישראל".
קמיניץ: "אנחנו מסכימים כפי שהסכמנו כל הזמן, לקיים צוות עם נציגי המגזר הערבי, הדרוזי, החקלאים, לא יודע אם יהיה ביחד. יהיה צוות כזה. לעניין מדיניות האכיפה שביקש השר, נעשה זאת תוך חודש, ונעלה את זה לאישור היועמ"ש".
ח"כ גפני: אני מבקש שבתוך חודש יהיו פתרונות"
קמיניץ: "דובר על צוות לעניין האכיפה שייתן מענה תוך חודש".
ח"כ גפני: "אני אומר לך, אנחנו נלך לזה בכוח. אל תזלזלו בביקורת מכל הסקטורים. בג"ץ לא ייתן מקום לחוק רק לחקלאים, אתה כמשנה ליועמ"ש יודע זאת".
היועץ המשפטי לוועדת הפנים, תומר רוזנר: "החוק עוסק ברפורמה רחבה מאוד, לא רק בעבירות בנייה, הוא גם מעגן את יחידת האכיפה הארצית, את הטיפול המרכזי בעבירות בנייה, משנה את כל המערך הפלילי, ואת הנחיית בתי המשפט כיצד לפעול בעבירות בנייה. יש 2 הוראות מרכזיות בחוק – דחיית תחילת מועד תחילתו בחצי שנה, כך שהוא נכנס לתוקפו באוקטובר 2017. וכן נקבעה בו הוראת מעבר לבקשת חברי כנסת רבים בוועדת הפנים, בנוגע לשימושי מגורים, נדחה מועד התחילה לאוקטובר 2019, והוא נכנס לתוקף רק לאחרונה לעניין שימושים אלה. מתוך הבנה שאלה שימושים מאוד רגישים, ויש לאפשר הערכות. התאפשר גם תיקון חוק העבירות המנהליות – שרת המשפטים הגישה לוועדה תקנות, במסגרתן ניתנת הודעת קנס מנהלית למי שמבצע עבירה, הוספנו כי לא תינתן הודעת קנס ללא הודעה מוקדמת, כדי לאפשר פניה לבתי המשפט והגעה להסדר".
ח"כ גפני: "כשקיימתם את הדיון בחוק, דנתם במה קורה אם יש לי בית 20 שנה, ועולה שצריך לפנות אותו?"
רוזנר: "נדחה מועד לגבי בנייה כזו למשך שנתיים וחצי ממועד תחילת החוק, שההנחה הייתה, שיהיה אפשר להסדיר בתקופה הזו את מה שאפשר במסגרת תכנון. אם קיים בית שמבחינת תכנון הוא בתוואי של כביש, ברור שאי אפשר להכשיר בשום צורה שהיא, ויצטרכו להרוס אותו בסופו של דבר. אבל אם הוא נמצא במקום אחר, ניתנת אפשרות להסדרה. דבר נוסף, שהוא בגדר התחייבות של הממשלה כלפי הוועדה, נוגע למדיניות אכיפה, הוועדה לא הסכימה לאשר את החוק ללא זאת. כך תמיד יש מקום לבדוק ולבחון מחדש".
ח"כ מיקי זוהר: "אני חושב, שגם אתם בחברה הערבית יודעים שהחוק הוא חוק טוב. המגזר יודע שעבירות הבנייה פוגעים גם במגזר עצמו, גם הם לא רוצים לבטל את החוק. אני אומר בסוף החוק הזה, למרות שהוא חוק נכון טוב, הייתה בו לקונה, שלא ידעו לסווג את אופי העבירה וההתייחסות ההנדסית לסוגיית העבירה. בנוגע לחקלאים, מדובר בשטחים מאוד גדולים שנועדו לצרכי חקלאות, לאחר מכן הם הוסבו למשהו אחר. שאתם אומרים לי שצריך להתעלם החקלאים, כי אנחנו רוצים לאכוף את עבירות הבנייה בכל הארץ, זה לא נכון. לכן סוגיית החקלאים צריכה להיפתר לעמדת הליכוד. כל החקלאים, לא משנה מאיזה מגזר".
ח"כ אבי ניסנקורן: "יש פה בעיה מורכבת, מצד אחד אכיפה, מצד שני הסדרה. התחושה שאנו מקבלים מהשטח, שהמטוטלת הולכת לאכיפה ולא להסדרה. שני הדברים צריכים להתקיים במקביל, כרגע התחושה היא שהאיזון הופר. אני מציע שנלך למתווה שאנחנו מייצרים את האיזון, אם הוא מצריך הקפאה, נלך להקפאה, לבוא ולומר שהכל בסדר זה לא מקובל".
ח"כ טיבי: "שוחחתי עם הרשימה המשותפת, יש כאן רוב בוועדה להקפאה, גם כחול לבן, גם ישראל ביתנו, גם מרצ וגם המחנה הדמוקרטי והעבודה, ואני מניח שגם המפלגות החרדיות. אם יש משהו בכיוון של הקפאה אנחנו מוכנים ללכת על זה, להקים צוות עם קמיניץ ללא זאת, שבסופו של דבר אין תוצאות, לא מקובל עלינו".
הדיון מתחמם
במהלך דברים שנשאה ח"כ רויטל סויד הדיון הפך סוער במיוחד, כאשר ח"כ טיבי התפרץ בקריאות ביניים לעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, ואמר לו כי שותפיו הם "זבל גזעני וחלאות אדם". ח"כ קטי שטרית הגיבה וקראה לח"כ טיבי "תומך בשהידים ובטרוריסטים".
היה זה כששטרית התרעמה על כך שח"כ טיבי דיבר אליה בערבית וקראה לו לדבר בעברית במדינה היהודית. ח"כ טיבי אמר בזעם: "תסתמי את הפה, מה את אומרת לי לדבר בעברית יא זבאלה (זבל, בערבית. ש"כ), הערבית מכבדת אותך. את מדברת איתי בעברית ואני אוהב את זה". ח"כ שטרית השיבה: "גועל נפש".
ח"כ סויד השלימה את דבריה: "קמיניץ רצה להביא משהו מבורך, אך על הדרך פגע באלפי משפחות בחוק דורסני והרסני. כדי שלא יהיה מצב שדוחים אותנו לאחרי הבחירות ואף אחד לא יהיה קשוב לבעיה, צריך להקפיא עכשיו את הכל ולדון בזה לפני הבחירות ולפתור את הבעיות. המדינה צריכה להכיר במחדלים שלה".
יו"ר הוועדה, ח"כ גפני נעל את הישיבה ואמר כי ינסה להגיע למצב של הקפאה: "אדבר עם השר. אם נגיע להסכמה אז מה טוב, אם לא אז נתכנס מחדש. אי אפשר להמשיך את זה בעוצמות הוויכוח הללו. צריך שיהיה תכנון, בנייה ואכיפה", סיכם ח"כ גפני.