בעוד כחודש תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון • "אדם שאין לו לחם לקנות והוא מחלק את הלבן בין שני ילדים, האגרה היא חסם בשבילו ואסור שזה יקרה", אמר ח"כ מקלב • ח"כ אשר: "אם יש קריטריונים סוציו-אקונומיים ברורים, אין צורך במנגנון כ"כ יקר וגדול"
דוד שלומוביץ 18.08.2019
ח"כ הרב אורי מקלב | צילום: אורי לנז, פלאש 90 הוועדה המיוחדת, בראשות ח"כ אוסנת מארק מהליכוד, אישרה את התקנות לגביית אגרות מיחידים בהליכי חדלות פירעון, בפני הממונה על הליכים אלו (הכנ"ר) ובפני רשמי ההוצאה לפועל.
בהודעת הוועדה נכתב כי בעוד כחודש (ב-15.9) תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון, המחליפה חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה. התקנות אושרו בהליך חריג על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה רק לצורך כך, כדי לאפשר את גביית חלק מהאגרות לפי החוק החדש – בהליכים בפני הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר) ובהוצאה לפועל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פורסם במרץ 2018 לאחר שוועדת החוקה שהכינה את הצעת החוק הקדישה לה 33 ישיבות במשך קרוב לשנתיים. עקב הקדמת הבחירות לכנסות ה- 21 וה- 22, לא הושלמה ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר הקבוע בחוק החדש.
לאור זאת שלא הוקמה ועדת חוקה בכנסת ה-21, הוצע לקבוע כי באופן זמני, ועדה מיוחדת שתיקבע לשם כך הכנסת, תוכל להתקין תקנות אגרות חדשות שיסדירו את גביית האגרות לפי החוק החדש.
בכנסת הבאה עתידה הממשלה להגיש תיקון לתקנות לאישור ועדת החוקה לגבי הליכים שיתנהלו בפני בימ"ש – הליכי חדלות פירעון של תאגידים, הליכים ליחידים שנפתחים לבקשת נושה, והסדרי חוב.
סכומי האגרות שאושרו בוועדה המיוחדת, בראשות חה"כ אוסנת מארק הם: אגרה בעד ניהול הליכים – נותרה 20% משכר טרחת הנאמן או מנהל ההסדר שמשולמים גם כיום כ'אגרת השגחה' לכנ"ר; אגרה לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים – נותרה בסכום של 1600 ₪, בדומה לסכום שנגבה היום ונקרא "פיקדון"; אגרה חדשה: 30 ₪ עבור כל תביעת חוב שמגיש נושה.
בנוסף, על פי התקנות, מי שהוא יחיד שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי מטעם של חוסר יכולת כלכלית, אינו חייב לשלם את האגרה כתנאי לפתיחת הליך חדלות הפירעון. במקום זאת, האגרה תשולם בסיום ההליך כחלק מהוצאות חדלות הפירעון מתוך נכסי קופת הנשייה. כאשר לא ימצא מספיק כסף בקופת הנשייה כדי לשלם את מלוא האגרה, החלק החסר יהיה פטור.
נציגי הממשלה הסכימו לבקשת יושבת ראש הוועדה, חה"כ אוסנת מארק, וחברי הכנסת שנכחו בדיון, חה"כ אורי מקלב וחה"כ יעקב אשר, לערוך מספר שינויים בתקנות והן נקבעו כהוראת שעה לשנה וחצי (עד ליום 1.3.2021), וזאת כדי לאפשר לממשלה הבאה להניח בפני הכנסת טיוטת תקנות קבע, שבהן תיבחן האפשרות לקבוע הסדר מקל יותר מבחינת החייבים.
סוכם כי בין היתר ייבחנו ההקלות הבאות: אפשרות לתשלום האגרה בתשלומים; הפחתה בסכומי האגרות במקרים ספציפיים ויצירת מנגנון פטור מתשלום האגרה.
בנוסף, בוטלה אגרה בסך 18 ₪ שנגבתה לתיקון תביעת חוב. וכמו כן הוסכם כי לא ייגבו מחייבים הפרשי הצמדה אם לא שילמו את האגרה במועד. במקביל הוארך המועד שבו יוכל מי שיחזור בו מבקשתו לצו חדלות פירעון לקבל החזר של חצי מסכום.
ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה התייחס לנושא במהלך הדיון בוועדה ואמר כי "אם יש קריטריונים סוציו-אקונומיים ברורים, אין צורך במנגנון כ"כ יקר וגדול ואם הפקידים יהיו יעילים לא יהיה עיכוב". לדבריו, "כשנותנים דוחות חניה זה לא אמור להעשיר את קופת העירייה. צריך לקיים דיון אמיתי על מטרת העל של המנגנון. מדובר על אנשים שהסכנה לגרימת התדרדרותם תוך אטימות לב היא ממשית. גם זה עולה הרבה כסף למדינה והחכמה היא להגמיש איפה שאפשר. מיד כשנצא מאזור הדמדומים של מערכות הבחירות החוזרות הללו, יש לקבוע דברים ארוכי טווח".
"אישור תקנות בעת הזו הוא חריג מאוד", אמר ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה בוועדה. "יש משמעות חשובה לאזרחים ואנחנו לא רוצים למצוא עצמנו מחמירים את המצב במקום לתקנו, לכן הוראת שעה היא חובתנו הציבורית. בזמן הזה צריך להקים ועדה שתבחן הצעות למתן הפטור ותביאן לוועדה". מקלב הוסיף וביקש לבחון את האפשרות שבהליכים של הוצל"פ לא תהיה אגרה. "אדם שאין לו לחם לקנות והוא מחלק את הלבן בין שני ילדים, האגרה היא חסם בשבילו ואסור שזה יקרה", אמר מקלב.
