'ברוקרים', מנכ"לית, אלפי לקוחות ו-145 מיליון דולר הונאה

14 עובדים שהתחזו לברוקרים מנוסים בשלל שמות אירופיים ושיווקו מישראל באמצעות חברות בנות של 'יוקום תקשורת' אופציות בינאריות, עומדים למשפט במרילנד, ארה"ב • המנכ"לית, לי אלבז, לכאורה תבלה בכלא האמריקני שנים רבות • "העובדים הונו את הלקוחות ואת המנכ"לית", טען הסניגור

הונאה | צילום: Svetlana Lukienko, שאטרסטוק

לי אלבז, אשת עסקים ישראלית ומנכ"לית חברת שיווק האופציות הבינאריות 'יוקום תקשורת', תבלה ככל הנראה שנים רבות בכלא האמריקני.

האשם שבו הורשעה אלבז בביהמ"ש במרילנד מתייחס להונאות בהיקף של למעלה מ-145 מיליון דולר, הונאות – שבמלכודתן נפלו אלפי משקיעים תמימים שהובטחו להם תשואות נפלאות בתמורה להשקעתם באופציות הבינאריות.

את ההונאה ביצעה אלבז יחד עם עוד 14 איש שהתחזו לבעלי שמות אמריקניים טיפוסיים, באמצעות שיווק אופציות בינאריות.

האופציות הבינאריות מאפשרות למשקיעים להמר בכל סכום ו'לחזות' עלייה או ירידה של מניות, סחורות או מט"ח במסגרת זמן מסוים (כמה שעות, בדרך כלל) של המסחר. את האופציות הבינאריות, שהתובע כינה "בעיה כלל עולמית" בשל היותן קרובות להפסד מלרווח, ואשר ההפסד בהן חותך את כל הכסף שהונח כהימור, מנסה ה-FBI למגר מזה זמן, ועל פי דיווחים ב'כלכליסט' יתגבר את הפיקוח על שיווקן מרחוק של אופציות אלה מישראל, החל מהתקופה הקרובה.

לאופציות בינאריות – כלי פיננסי עתיר סיכון ותשואה, המיועד לגידור סיכונים, אך משמש גם לשם ספקולציה פיננסית – יש שתי תוצאות אפשריות: רווח, לפי נוסחה קבועה מראש, אם המגמה החזויה מתממשת, או הפסד של מלוא סכום ההשקעה, כאשר המגמה החזויה לא התממשה. באופציה דיגיטלית לרוב אין לרוכש אפשרות למכור את האופציה טרם פקיעתה. יתרונה העיקרי של אופציה בינארית על פני אופציות אחרות כמכשיר לגידור סיכונים טמון במחירה הזול משמעותית, עובדה המהווה שיקול חשוב במיוחד בבניית אסטרטגיה פיננסית.

בין המדינות השונות קיימת מחלוקת רגולטורית האם מדובר בהימור לכל דבר, או שמא במכשיר פיננסי, כאשר מדובר באופציה בינארית קצרת טווח. הרשות לניירות ערך בארצות הברית וועדת המסחר בחוזי סחורות עתידיים, פרסמו הודעה משותפת המזהירה את המשקיעים האמריקניים מפני אופציות בינאריות לא מפוקחות.

 

בישראל, המסחר באופציות בינאריות באמצעות זירות מסחר פרטיות נאסר על ידי הרשות לניירות ערך במרץ 2016, בנימוק שהשקעה זו דומה מאד להימורים ובלתי אפשרי לפקח על החברות העוסקות בכך.

אלבז זכתה לכתף קרה מצד חמישה מעובדיה שהודו במיוחס להם, וסיפרו לתביעה כיצד תדרכה אותם לי אלבז לבצע את ההונאה ולהוליך את הלקוחות שולל. לעומת זאת, סנגורה טען כי כלל לא  תדרכה אותם וביקשה מהם לעבוד בצורה נקייה, וכי העובדים שהונו לקוחות, הונו גם את המנכ"לית.

כבר לפני כשנתיים נעצרה אלבז כשנחתה בנמל התעופה קנדי בניו יורק, ושוחררה בערבות של 1.8 מיליון דולר למעצר בית אצל דודתה בארה"ב.

כתב האישום, המתבסס על חקירת ה-FBI, מגולל את שיטת הפעולה ולפיה עובדי חברת 'יוקום תקשורת' היו פועלים מישראל תוך שהם מתחזים לכאלה המתגוררים בארצות אחרות, אימצו לעצמם שמות 'מקצועיים' שיישמעו אמריקניים או אירופיים, והבטיחו ללקוחות, כשהם מתחזים לברוקרים מנוסים מלונדון או מניו יורק, כי באמצעות השקעה דרכם באופציות בינאריות יוכלו לקבל לפחות 40% מהשקעתם בחזרה – דבר שבלתי אפשרי בתחום האופציות הבינאריות. במקביל, גם כשהחברה שהשקיעה עבור הלקוחות קצרה רווחים, הדבר, על פי כתב האישום, לא דווח ללקוחות.

על פי כתב האישום, 'יוקום תקשורת' פעלה באמצעות חברות-בנות, כמו 'ביינארי בוק' ו'ביג אופשן', כשבעל השליטה בחברה, יוסי הרצוג, אף נחקר בישראל ע"י ה-FBI, אך לא קיבל חסינות מבית המשפט – למרות בקשתה של אלבז – שביקשה שיובא להעיד בארה"ב.

עונשה של אלבז עתיד להינתן ע"י חבר מושבעים ושופט בעוד ארבעה חודשים, בתאריך ה-9 לדצמבר.

כתיבת תגובה